מזהה חדשות : 210999
תאריך :
מורשת ההיסטוריה של ההתנגדות הפלסטינית.. מי זה אבו חאלד מוחמד אל-דייף?

מורשת ההיסטוריה של ההתנגדות הפלסטינית.. מי זה אבו חאלד מוחמד אל-דייף?

מוחמד דף, סמל של איתנות והתנגדות, הוביל את גדודי הקסאמים באומץ ובתובנות, ונותר מקור לתקווה והשראה לדורות במאבקם נגד הכיבוש הישראלי, עד שהוכרז על מותו ב-30 בינואר 2025, והותיר אחריו מורשת של נחישות וכבוד.

מוחמד אלדייף הוא שם שאינו מוזר לכותרות התקשורת ולדיונים בתקשורת, בתקופה שבה הוא ריכז והנחה מכה שנחשבת לאחת המכות החזקות שהופנו לכיבוש הישראלי מאז הקמתו, הלא היא מבצע. "המבול של נח", ונתן תקווה לערבים ולכל האנשים החופשיים ש"ישראל" אינה הישות הבלתי מנוצחת כפי שהיא טענה.
למרות שמשימתו של אבו חאלד א' לחדור להרתעת הכיבוש הישראלי הייתה מקצועו, במשך עשרות שנים, מעט ידוע על מנהיג ההתנגדות, שהציב את חמאס בראש רשימת האיומים על קיומו של הכיבוש הישראלי. הודות לזוהר האסטרטגי שלו ולסבלנותו שאין שני לה, שהובילו ל... עד שהעניין הפלסטיני יקבל תמיכה עולמית ואזורית יותר, יותר מאי פעם.
חיים מוקדמים
מוחמד אל-מסרי, המוכר יותר בשם מוחמד אל-דייף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס (רמטכ"ל גדודי עז א-דין אל-קסאם), נולד ב-1965 במחנה הפליטים ח'אן יונס בעזה. אשר הוקמה כתוצאה מהנכבה הפלסטינית של 1948. משפחתו נעקרה בכוח מהכפר אל-קיביה, עם מאות אלפי פלסטינים, שנאלצו לחפש מחסה במקום אחר, עקב מעשי הטבח שביצע הכיבוש הציוני בזמן הנכבה.
למרות שלא היה כל אינדיקציה שהוא יהפוך למוח הצבאי שהפך להיות עד יום מותו, אלדייף גדל, כמו מיליוני פלסטינים שנעקרו מהכיבוש הישראלי, בסביבה ענייה וקשה, כשמשפחתו נאלצה לעשות זאת. לבנות בית פח במחנה פליטים, מצב שיתרום לגיבוש אישיותם של רבים ממנהיגי ההתנגדות הפלסטינית.

כשהיה בן שנתיים, ארצו נהרסה עוד יותר מהכיבוש הישראלי שנכבשה במלחמת 1967, והכיבוש הטיל שלטון צבאי ישיר על כל הפליטים שנמלטו מאכזריותה, מה שהוביל למעצר ולהוצאה להורג של כל מי שהיה. חשוד בהתנגדות, או אפילו מעורב בכל פעילות התנגדות פוליטית, שתרמה לעיצוב אישיותו הצעירה, המרדנית והעמידה של דייף בצל הדיכוי האכזרי הזה.
האורח התגורר בשכנות למספר אישים פלסטינים בולטים, כמו מנהיג חמאס יחיא סינוואר ומנהיג הפתח לשעבר בעזה מוחמד דחלאן, איתו גדל והתיידד.
הוא למד באוניברסיטה האסלאמית בעזה, שם למד פיזיקה, כימיה וביולוגיה. הוא היה פעיל גם בפעילות תרבותית, שכן עמד בראש ועדת הבידור של האוניברסיטה והשתתף במספר יצירות קומיות, שהראו צד נוסף באישיותו. רחוק מעבודה צבאית.

הקריירה הפוליטית המוקדמת שלו ומעצרו
אבו חאלד לא היה מזוהה בתחילה לאף ארגון פוליטי, אך לאחר מכן הצטרף לתנועת הפתח, שהייתה אחד הארגונים הפלסטינים המתנגדים לכיבוש הישראלי. סביר להניח שלחבר ילדותו, מוחמד דחלאן, הייתה השפעה רבה על הצטרפותו לתנועה זו בשלב מסוים.
מוחמד אל-דייף נשאר חבר בפתח מספר שנים, אך פרטים רבים על פעילותו באותה תקופה אינם ידועים, עד שהצטרף לחמאס במהלך האינתיפאדה הראשונה שהחלה ב-1987. הוא נעצר על ידי כוחות הכיבוש הישראלי ב-1989, לאחר שהצטרף לחמאס, והוא היה עצור למשך 16 חודשים ללא משפט.

בשנת 2000 הוא נעצר שוב על ידי הרשות הפלסטינית, אך הוא הצליח להימלט ממעצר לאחר תחילתה של האינתיפאדה השנייה, שסימנה נקודת מפנה חשובה בפיתוח היכולות הצבאיות של חמאס.
מוחמד דף מונה למפקד גדודי קסאם ב-2002, וניהל מספר מבצעים מוצלחים נגד הכיבוש הישראלי, כולל לכידתו של החייל הישראלי נחשון וקסמן ב-1994, אשר השפיעו משמעותית על השיחות בהסכמי אוסלו בין הכיבוש לבין כיבוש. הארגון לשחרור פלסטין.
לשים את גדודי הקסאמים על המפה
לאחר שחרורו מהכלא, החל אלדייף, יחד עם הקדושים זכריה שרבאג'י וסלאח שחאדה, להקים קבוצת חמאס עצמאית, שמטרתה ללכוד חיילים ישראלים כדי להחליף אותם לאסירים פלסטינים, וכדי לאלץ את הכיבוש לעשות ויתורים. ככל שהתפתחו האירועים, הפכו גדודי אל-קסאם לכוח ההתנגדות הבולט ביותר במאבק הפלסטינים בכיבוש, והחלו לרכוש את זהותו ככוח התנגדות מוצק לאחר שביצעו מספר פעולות נגד כוחות הכיבוש הישראלי.
בנוסף להנהגתו של גדודי אלקסאם באינתיפאדה השנייה, כתב אלדייף מעשי גבורה בהתמודדות עם התוקפנות הישראלית, בשלבים שונים, שהובילו לתפקידו היסודי בתכנון והובלת אפוס מבול אל-אקצא. , שעליו הכריז, בגיוס האומה, בבוקר ה-7 באוקטובר 2023.
ביום חמישי, 30 בינואר 2025, הודיע ​​הדובר הצבאי של גדודי קסאם, אבו עוביידה, על מות הקדושים של רמטכ"ל גדודי קסאם, מוחמד אלדייף (אבו חאלד), וקבוצת מנהיגים, כולל סגנו. מרואן עיסא, ומפקד מחלקת נשק ושירותי לחימה, בנוסף למפקד מחלקת משאבי אנוש, ראאד ת'אבת, מפקד חטיבת חאן יונס, רפיח סלמה, מפקד הצפון. חטיבה אחמד אל-גנדור ומפקד החטיבה המרכזית איימן נופל.


נור ניוז
מילות מפתח
ישראלעזהמוחמד דף
תגובות

שם

דוא'ל

תגובות