מזהה חדשות : 210899
תאריך :
"אנחנו לא סומכים, אבל אנחנו פתוחים למשא ומתן"

"אנחנו לא סומכים, אבל אנחנו פתוחים למשא ומתן"

בהתייחס לדבריו של המנהיג העליון, ניתן לומר שהדיכוטומיה של משא ומתן/אין משא ומתן, או עסקה/אין עסקה, איבדה את הרלוונטיות שלה, ותפיסה חדשה ומציאותית של "משא ומתן או עסקה מושכל וזהיר" החליף. זֶה.

בניגוד לדעות הקשוחים, העמדה הרשמית של המערכת היא לא לחסום את הדלת לדיפלומטיה ולכלים שלה. בהתבסס על האינטרסים הלאומיים שלה, ובהתחשב ביחס עלות/תועלת וכן הבנה רציונלית והתנסויות קודמים, המערכת תעשה שימוש מלא ביכולות הדיפלומטיות הללו.
בתקופה שבה כמה תנועות פוליטיות באיראן עוררו דעות אנטי-דיפלומטיות בתוך המדינה, דבריו המדויקים והמאירים של המנהיג העליון ביום עיד אל-מבאת' הזכירו לאומה שהדלת לדיפלומטיה והאסטרטגיה של המשא ומתן והעסקה נשארים פתוחים.
בשבוע-שבועיים האחרונים התרחבה ההתנגדות להיגיון של דיאלוג, משא ומתן ועסקאות ביחסי חוץ מהפרלמנט לעמודי השער של העיתונים, מה שהוביל בסופו של דבר לנוכחות פיזית של מפגינים בחלק מהרחובות והכיכרות.
החוט המשותף בכל התגובות הללו היה דחייה מוחלטת של פתרונות דיפלומטיים, כולל משא ומתן. במקביל, חלק מהמפגינים פירשו את השימוש באסטרטגיות דיפלומטיות כמו "מכירת המולדת" ו"הובלת איראן לזרועות ארצות הברית", ובכך להחיות ולקדם את הדיכוטומיה של שירות/בגידה.
אין להכחיש שבתחום הדיפלומטיה ובקרב מנתחי העניינים הבינלאומיים במדינה, ישנם יחידים או קבוצות המחזיקים באופטימיות מופרכת או ממהרים לנהל משא ומתן עם מפלגות מערביות.

האנשים האלה, עם הבנה קצת פשטנית, חושבים שמשא ומתן הוא רק טקטיקה מבצעית שאפשר להשתמש בה, ואם היא לא מניבה תוצאות, אפשר לנטוש אותה. פרספקטיבה כזו עלולה להתעלם מהמורכבות של היחסים הבינלאומיים והאינטראקציות הפוליטיות בין מדינה למדינה, ולהציג את המשא ומתן כפרויקט קל מטבעו, לא מזיק ונטול סיכונים. במילים אחרות, בניגוד לדעה הרואה במשא ומתן דוגמה מובהקת ל"מכירת המולדת", ישנה תפיסה אחרת שאינה רואה סיכון במשא ומתן ורואה בו מעשה ניטרלי.
מודיעין באינטראקציות גלובליות או "זהירות בעסקאות עם מדינות", כפי שהתווה בנאומו של המנהיג העליון על עיד אל-מבאת', ממצב את עצמו בדיוק באמצע שני הקצוות הללו. תקדימים היסטוריים מראים שמשא ומתן, כשלעצמו, הוא לא משהו שנדרש בהכרח וגם לא משהו מסוכן ומזיק מטבעו.
מה שמגדיר את זהותו של הכלי הדיפלומטי הזה הוא התובנה הראויה ותשומת לב זהירה כלפיו. בנאומו, המנהיג העליון הסביר את המושג הזה באמצעות פסוקים מהקוראן, וקבע שאין לראות במשא ומתן ובעסקאות עם אחרים כהזניחה של זדון ועוינותם של אויבים או כהתיידדות עימם. האיבה שלהם גדולה בהרבה ממה שהם מבטאים. המלצה מדויקת זו משמשת תזכורת לנחיצות הבלתי ניתנת להכחשה של "זהירות" במהלך המשא ומתן והעסקה. לא בכדי זכה המשפט הבא מנאומו של המנהיג לתשומת לב רבה: "עלינו להיזהר עם מי אנו מתקשרים ועם מי אנו מנהלים משא ומתן ומדברים".

לפיכך, על סמך פרשנותו של המנהיג העליון לעניין, ניתן להסיק כי הדיכוטומיה של משא ומתן/אין משא ומתן, או עסקה/אין עסקה, איבדה את הרלוונטיות שלה, ותפיסה חדשה ומציאותית של "משא ומתן או עסקה מושכל וזהיר". "הופיעה. ראוי לציין שהמושג הזה הוזכר קודם לכן על ידי המנהיג, אבל הוא תמיד נתקל בהבטחות מופרות של מפלגות מערביות. לכן מתברר שבניגוד לדעות הקשוחים, עמדתה הרשמית של המערכת היא לא לחסום את הדיפלומטיה וכליה.
הרפובליקה האסלאמית של איראן, ברמות הגבוהות ביותר שלה, מקפידה על כל כלי התקשורת, לרבות דיפלומטיה, משא ומתן ועסקאות הדדיות, ותעשה בהם שימוש מלא בהתבסס על האינטרסים הלאומיים שלה, תוך התחשבות ביחס עלות/תועלת והסתמכות על הבנה רציונלית. וחוויות עבר. מובן מאליו שמה שחשוב בתהליך זה הוא הימנעות מהפשטות יתר ומחשיבה נאיבית, שהובילו לתוצאות שליליות ולא פרודוקטיביות בתהליכי משא ומתן קודמים.
מנגד, המושגים המתוווים בדברי המנהיג העליון הם גם חלק מהמסגרת האידיאולוגית ומתוכניות הפעולה של הממשלה הארבע-עשרה. כעת, הממשלה יכולה להמשיך בדיפלומטיה לאור השקפותיו המאירות של המנהיג, תוך הקפדה על המלצותיו. הקרבה, או אפילו ההתאמה, בין מסגרת מדיניות החוץ של הממשלה הארבע-עשרה לבין הפרשנות הריאלית והפרגמטית של המנהיג למשא ומתן ועסקאות, היא "אפשרות" ו"יכולת אפקטיבית" לניצול עקרונות וכלים של דיפלומטיה.

יחד עם זאת, ניתן לראות במערך כה ברור דוגמה מובהקת לקונצנזוס פוליטי ברמה הגבוהה ביותר שלו. קונצנזוס זה לא רק מגביל את הקשוחים בשני קצוות הקשת הפוליטית באיראן, אלא יש לו גם פוטנציאל להיות נכס יקר ערך עבור הממשלה בהנחת היסוד לעידן חדש במדיניות החוץ של איראן.
בניגוד לציפיות ולפרשנויות של קשוחים, נאומו של המנהיג העליון ביום עיד אל-מבאת לא היה רק ​​על דחיית משא ומתן, אלא הוא גם הלך צעד קדימה, וכלל שלב יותר מעשי ומעשי, כלומר "עסקה". ." מה שהכי חשוב כאן הוא ההדגשה החוזרת ונשנית שלו על שימוש בהבנה רציונלית, בחוויות היסטוריות וחישוב יחס עלות/תועלת, ומעל לכל, אי אמון בחיוכים השטחיים של מפלגות מערביות. כעת יש להכריז כי איראן נותרה מחויבת לדיפלומטיה ותעשה שימוש מושכל ומציאותי בכל יכולותיה, במיוחד בכלי המשא ומתן והעסקאות, באינטראקציות הגלובאליות שלה.
 


נור ניוז
תגובות

שם

דוא'ל

תגובות