חיית תחריר א-שאם, שעדיין רשומה כארגון טרור על ידי האו"ם ומדינות המערב, מנסה להציג בימים אלה תדמית אחרת על ידי שינוי פניה ותדמיתה הפוליטית. מוקד עיקרי של מאמץ זה הוא ההצהרות האנטי-איראניות של פקידים המשתייכים לקבוצה זו, שזכו לברכה רבה ופורסמו מחדש על ידי התקשורת המערבית.
הטענות האנטי-איראניות של חיית תחריר א-שאם
שר החוץ של ממשלת הביניים הסורית האשים את איראן ביצירת תוהו ובוהו בסוריה בטענות שווא והפעלת "הריבונות הלאומית" של ארצו. זאת למרות שנוכחותם של יועצים איראנים בסוריה מילאה תפקיד חיוני בהבסת קבוצות טרור כמו דאעש ואלנוסרה, ומה שמכונה היום ריבונות לאומית הוא תוצאה של שיתוף הפעולה, התמיכה והסיוע של איראן. ממשלת סוריה במלחמה בטרור. עדויות מצביעות על כך שאלמלא פעולות חזית ההתנגדות בהובלת איראן, מחבלים אלו היו מסכנים את ביטחון האזור ואף את אירופה.
מנסה להסתיר פשעי טרור
הטענות האחרונות של חיית תחריר א-שאם והתקשורת הקשורה אליה הן, מעל לכל, ניסיון להסיח את דעת הקהל מהאופי הטרוריסטי ומהפשעים של קבוצה זו בסוריה, שעדיין טבועים עמוק בזיכרון של עמי האזור. מטרת מלחמת תעמולה זו היא להחליש את תפקידה של איראן בתמיכה בציר ההתנגדות והלחימה בכיבוש ובטרור.
לשנות מראה, לשנות טבע?
מנהיגים בחיית תחריר א-שאם, כולל אל-ג'ולאני, מנסים להראות פנים חדשות על ידי החלפת בגדיהם ושימוש בספרות פוליטית. אך שינויים אלה לכאורה אינם משנים את אופיו של הטרור ואת תלותו בכמה מעצמות זרות. אפילו המערב, הרואה בקבוצה זו כלי להשגת מטרותיה בסוריה, שמר אותה ברשימת קבוצות הטרור.
העובדה שהמערב הציב פרס במיליונים למנהיגי HTS מראה על חוסר העקביות במדיניות שלהם. מנקודת מבט זו, דבריו של שר החוץ של חיית תחריר א-שאם, ולא עמדה דיפלומטית של נציג מדינה, הם איום ברור מצד קבוצת טרור נגד מדינה עצמאית.
הזנחת הכיבוש האמיתי
בעוד שישראל, טורקיה וארה"ב כבשו חלקים מסוריה, חייאת תחריר א-שאם, במקום להתייחס לתוקפנות הברורות הללו, מעלה טענות שווא נגד איראן. התנהגות זו אינה אלא מלווה את הכובשים והחלשת אחדות סוריה.
סתירה זו מתבהרת יותר כאשר ממשלת הביניים של חיית תחריר א-שאם מזיזה אוכלוסיות ומשנה את ההרכב האתני באזורים שונים בסוריה, התנהגות המעידה על אופיה המונופוליסטי והבלתי פופולרי.
המערב וגורלן של קבוצות טרור
ההיסטוריה הוכיחה שהמערב תומך בקבוצות טרור כמו אל-קאעידה, דאעש ותחריר א-שאם רק כל עוד האינטרסים שלו בטוחים. קבוצות אלו הופכות לקורבנות של מדיניות מערבית לאחר תאריך התפוגה שלהן. הדוגמאות ההיסטוריות ליחסה של אמריקה לדאעש בעיראק ואל-קאעידה באפגניסטן מציירות עתיד דומה לחיאת תחריר א-שאם.
אמריקה לעולם לא תראה בקבוצות כאלה, שתמיד צפויות לפנות לאמונות קיצוניות, כשותפים או אפילו משתפי פעולה, אלא תשתמש ביכולתן של קבוצות אלה מנקודת מבט אינסטרומנטלית גרידא, ובסופו של דבר תקריב אותן למען מטרותיה.
מה שהיום תחריר א-שאם מציע היום כשליטים החדשים של סוריה הוא יותר מסתם מחווה לאומנית או מאמץ להשיג יציבות, אלא חושף היבטים אחרים של הריקוד העדין שלהם למען אמריקה והישות הציונית. הצעדים הללו יעלו להם ביוקר, כי העם הסורי הוכיח פעם אחר פעם שהוא יעמוד מול הפולשים ואל התלויים בזרים.
חזית ההתנגדות, למרות מאמצים אלה, לא רק תיסוג מעמדותיה, אלא תחזק את תפקידה בהתמודדות עם הכיבוש והטרור על ידי איחוד עמי האזור. גורלו של האזור לא ייקבע על ידי קבוצות טרור ותומכיהם המערביים, אלא על ידי מדינות שוחרות חופש והתנגדות עממית.
נור ניוז