כלי תקשורת ישראלים דיברו על משבר כוח אדם שעומד בפני הצבא הישראלי, וחשף כי מאות קצינים עוזבים את הצבא בשיא המלחמה.
צבא ישראל טרם סיים את שנת 2024, אך ניתן לומר כי מאז הרבעון השני של השנה, בדגש על חצי השנה האחרונה, עזבו את הצבא מרצונם כ-500 קצינים בדרגת סרן.
העיתון ראה כי מדובר בנתון שאמור לזעזע את ישראל, בשעה שהאתגרים הביטחוניים מתגברים והצבא מתכנן להקים מסגרות לחימה נוספות, ובשיא זה יוצאים מהצבא אנשי שירות קבע מותשים.
היא ציינה כי הצבא הישראלי מופתע מהיקף התופעה, והם מודים שהעריכו שגל היציאות יתרחב עם סיום רעש הארטילריה, ולא בעיצומה של המלחמה.
העיתון ציין כי הצבא החל את המלחמה בעיצומו של משבר כוח אדם חמור במיוחד בשנת 2022 עזבו את הצבא בשנה אחת מספר שיא של 613 קצינים בדרגת רב סרן, וכן דרגים נמוכים יותר. קצינים, בעיקר בדרגת סרן, והוסיפו כי בשנת 2023 הואט קצב היציאות, בעיקר בסוף השנה, בעיקר בשל פרוץ המלחמה.
ב"ישראל היום" אישרו כי הציפיות לשנת 2025 אינן מעודדות, והסבירו כי הסיבות למשבר חיילי שירות הקבע הן רבות, וזה לא קשור רק לנטל הבלתי נסבל שהמלחמה הטילה עליהם.
היא המשיכה ואמרה: עם זאת, אין ספק שהעובדה שרבים משירות הקבע בקושי ראו את בתיהם ומשפחותיהם בשנה האחרונה, תוך סיכון חייהם, מותירה את חותמה.
העיתון ציין כי בניגוד לחיילי מילואים שזוכים לחיבוק ציבורי, מענקים וסיוע כספי גדול, חיילי שירות קבע שעובדים קשה כמוהם, אם לא יותר, אינם זוכים לאותה הערכה ואהדה ציבורית, ואינם זוכים ל- אותם תגמולים.
בניגוד לחייל בשירות קבע, חייל מילואים מקבל סיוע ותשלום עבור בייביסיטר, וכן עזרה ברחבי הבית עבור בן זוגו. גם לחיילי המילואים יש הפסקות מהלחימה, בעוד חיילי שירות הקבע ממשיכים באותה עוצמה, שלא צפויה לרדת בתקופה הקרובה עם השחרור הנרחב של חיילי המילואים, לפי העיתון.
היא הוסיפה כי המבקרים יגידו שהצבא הוא יצירה של חיילי שירות קבע והם בחרו בחיים האלה, אבל האמת היא שאף אחד מחיילי שירות הקבע ואף אחת מנשותיהם לא תיאר לעצמו שהם יצטרכו להשתתף במלחמה כל כך ארוכה. ללא הפרעה, ולסכן את חייהם, ללא כל צמצום הנטל באופק.
קצינים בלתי נראים
בנוסף, דווח בעיתון כי בצמרת הצבא מכירים מזה זמן בקיומה של בעיה ומודעים לכך שחיילי שירות הקבע מרגישים בלתי נראים בעיני הציבור.
היא ציינה כי בקרב קצינים בכירים בצבא דווח כי הבעיה היא מעבר לנשק ולמקצועות, באוויר, בים, ביבשה, בחזית או בעורף.
בינתיים מתנהל ויכוח בקרב חיילי שירות הקבע, שרבים מהם סבורים שהמלחמה רק הוכיחה שהם יכולים לתרום למדינה גם כמילואימניקים, מבלי לעבוד על בסיס יומי בשכר לא מתגמל במיוחד, לפי ישראל היום.
העיתון אישר כי הבעיה חריפה במיוחד כעת, שכן צבא ישראל מתכנן להגדיל את היקף הצבא על מנת למלא את המשימות הרבות שנוספו במלחמה, ולשם כך הוא רוצה להגדיל את מספרם בשירות הקבע. בכמה אלפים.
לפי מה שהמשכתי, "הצבא" מכיר בכך שהמציאות הביטחונית דורשת יותר לוחמים, בנוסף לעוד לוגיסטיקאים לטפל בטנקים, להאכיל את הלוחמים, לדאוג לציוד החורף ולהחזיר את "הצבא" ליעילותו לאחר זמן רב. חודשים של לחימה. בנוסף, נערך בצבא גם מתן הגנה משפטית ללוחמים בחו"ל, במידת הצורך.
היא הסבירה כי ערב המלחמה, אם מספר חיילי שירות הקבע הגיע לכ-42,000, ובמהלך המלחמה - באמצעות גיוס אינטנסיבי - מספרם הגיע לכ-45,000 בצורות העסקה שונות, אזי הצבא הישראלי מודאג כעת. עם הגדלת המספר על מנת ליצור יותר מסגרות לחימה, ועוד גדודי הגנה, יותר יחידות הגנה אווירית וכו'.
לפי מה שציינתי, לא ברור איך "הצבא" יצליח לעשות זאת בזמן הנוכחי.
איום אסטרטגי
כמו כן, העיתון סבר כי זה הזמן המתאים לומר שהבעיה היא לא רק בקרב קצינים בדרגת סרן וסרן, והסבירו כי ישנם גם לא מעט מפקדי יחידות, חלקם לוחמים, שמתלבטים לגבי הדרך העתידית שלהם.
לפי מה שהיא אישרה, רק חמישה קצינים בדרגת סגן אלוף עזבו את הצבא בשנת 2024, והם לא היו במערך הלוחם, אבל כפי שהדברים נראים כרגע, המספרים לשנת 2025 עשויים להדאיג, גם ב. המערך הקרבי.
העיתון סבר כי על ההנהגה הבכירה של הצבא להתאמץ יותר במישור הציבורי על מנת להכיר ולהעריך את חיילי שירות הקבע, והדגישו כי על הצבא לנהל מלחמה בנושא זה, לפני שיהיה מאוחר מדי.
ישראל היום ציין שהבעיה היא לא רק בצבא הישראלי, כי משבר כוח האדם בצבא הוא לא פחות מאיום אסטרטגי על המדינה כולה, והזהיר שאם אנשי שירות קבע טובים יעזבו את הצבא, לא יהיה איש. למלא את השורות.
כפי שציינתי, במלחמות לא מנצחים טנקים ומטוסים, אלא האנשים שמפעילים אותם.