מתי ואיך הוקמה חיית תחריר א-שאם?
חיית תחריר א-שאם, אחת מקבוצות הטרור החמושות הבולטות בסוריה, הוקמה ב-28 בפברואר 2017, בהנהגתו של אבו מוחמד אל-ג'ולאני, ראש הקבוצה, בעוד שאבו ג'אבר א-שייח עומד בראשה. מועצה מייעצת.
נפת אידליב היא המרכז המרכזי של הארגון, שם הוא שולט בחלק גדול ממנו. -קאעידה ושינתה את שמה ב-2017.
על פי הערכות, מספר החמושים של הקבוצה נע בין 15 ל-30 אלף חמושים, והוא כולל מספר קבוצות כמו מה שמכונה חזית א-שאם, הצבא החופשי, צבא סונה, ליווה אל-חק, תנועת נור אל-דין אל-זנקי, וחזית אנסאר אל-דין.
הגוף הוקם על ידי אבו ג'אבר א-שייח', והגוף מאמץ אידיאולוגיה "סלפית-ג'יהאדיסטית".
במישור הצבאי, הנציבות נלחמה בקרבות מרובים מאז 2017 נגד כוחות הממשל הסורי, הכוחות הדמוקרטיים הסורים באשר לזכויות אדם, הנציבות מתמודדת עם ביקורת קשה בשל שיטות הפעולה שלה נגד אזרחים, שכן היא מואשמת בהטלת מדיניות דיכוי. שיטות שמפרות זכויות אדם.
מבחינה בינלאומית, חיית תחריר א-שאם מסווגת כארגון טרור על ידי מדינות כמו ארה"ב, קנדה, בריטניה והאיחוד האירופי, על רקע קריאות גוברות להטיל עליו דין וחשבון על הפרות והפרות לכאורה.
פלגי טרור עונים לקריאתו של נתניהו
פושע המלחמה הישראלי, בנימין נתניהו, לא שכח בנאומו חסר האונים לפני הכרזת הפסקת האש בחזית פלסטינית הצפונית, לחזור לאיים בבירור על סוריה (ואפילו לאיים אישית על נשיא סוריה בשאר אל-אסד), ולאיים בפיגועים נוספים. ופשעים על אדמותיה ונגד אנשיה בגלל תמיכתה ואספקתה להתנגדות האסלאמית בלבנון.
ברגע שפושע המלחמה הציוני סיים את נאומו, החלה למעשה התוקפנות המטורפת בכל מעברי הגבול בין סוריה ללבנון, כולל הכוונת מבני ביטחון ציבורי ומטה משני הצדדים, כמו גם הנקודות הרפואיות שהמדינה הסורית הקימה לאחרונה כדי לקבל ולטפל בכניסות לבנונים.
אולי המטרה להרוס את ההתנגדות בעזה ולבנון אחת ולתמיד עומדת בראש יעדי חזית התוקפנות המשתרעת מוושינגטון לתל אביב, אבל המטרה לבתר את ציר ההתנגדות, ובכך להפיל גם אותו לחלוטין. , היא המטרה הרחוקה והיקרה ביותר עבור האנשים האלה, כך שסוריה היא השדה הזה היעד הזה יהיה הבולט ביותר בעתיד הקרוב.
מבלי לשכוח את העובדה שההתקפות על סוריה לא פסקו מאז תחילת קרב אל-אקצא, וקצבן המשיך לעלות בהתמדה במהלך החודשים האחרונים.
המרכיבים הבולטים בתוכנית העוינת להגיע למטרה זו, בנוסף להמשך התקיפות הישראליות והסלמה הצפויה בשלב זה, טמונים בתמיכה ובגיוס של פלגי הטרור השולטים בחלקים משטח סוריה בצפון ובמדבר. בפרט, וגיוס תאים רדומים ופעילים הממתינים לתור שנקבע בדרום סוריה.
התקפות והתקפות סימולטניות ומתואמות כבר התרחשו בין האויב הישראלי לאותם פלגים במהלך החודשים האחרונים ימים לפני ההכרזה על הפסקת האש בחזית הצפונית של פלסטין, ובמקביל לתוקפנות הישראלית באזור הכפרי של חומס, קבוצות מהטרור. ארגון "דאעש" זז ותקף עמדות של הצבא הערבי הסורי במדבר.
אבל מה שמאד בולט כאן הוא שכמה שעות לאחר נאומו של ראש ממשלת האויב שקדם להפוגה, בו איים על סוריה בפיגועים נוספים, קבוצות טרור גדולות, המזוהות עם "חיאת תחריר א-שאם" (אל). סיעת -קאעדה בראשות אבו מוחמד אל-ג'ולאני, פתחה במערכה עם פלגים נוספים בהשתתפות חטיבות מה"צבא הלאומי" שנוסדה על ידי טורקיה, התרחשה מתקפה גדולה בשעות הבוקר המוקדמות של יום רביעי. האלים ביותר מאז שנת 2020, בקו החזית. האזור הכפרי המערבי של חלב, מכוון לכפרים "קבנאן אל-ג'בל", "שייח עקל", "בסארטון", "באלה" ו"אלסלום", אזור "הגדוד ה-47" ונקודות צבאיות סמוכות. חיית תחריר א-שאם הכריזה על "מבצע רחב היקף" נגד עמדות הצבא באזורי חאלב.
מה שגם בולט הוא שהחוגים של הפלגים הללו החלו לפרסם האשמות הטוענות לשליטה באתרי חיזבאללה באזורים הכפריים המערביים של חלב ולנפילת חללים ואסירים מהמפלגה. זה בהחלט לא נכון, שכן אין אתרי התנגדות אסלאמית בלבנון באותם אזורים, אבל זה ברור עם הנרטיב הישראלי, והוכחה חדשה ל"אחדות הזירות המנוגדות" בין האויב וכליו בבית ובאזור בכלל.
למעשה, ההתקפות האלימות שיצאו משעות עלות השחר הובילו למספר חללים ופצועים בקרב כוחות הצבא המובחרים המוצבים במקום, כמו גם בקרב אנשי הכפרים שנפגעו, אך הצבא הערבי הסורי החזיר לעצמו במהירות את היוזמה, ו המפציצים ומטוסי הקרב שלה החלו להפציץ את כל אותם קווי אספקה וקבוצות באזורים הכפריים של חלב, אידליב, ובהרחבה של מישור אל-ע'אב, ולכוון את ההתכנסויות שלהם בכמה אזורים, כולל בסביבת "אורום אל-סוגרה". ו"דראט עזה". "כפר אמה", "תפתנז" וסביבת העיירה "אלוואסתא", מזרחית לעטארב, וסביבת "רגימנט 46", וציר הכפר "תקאד".
גם יחידות ארטילריה וטילים בצבא סוריה החלו לכוון את כל עמדות הפלגים באותם אזורים, וחיל האוויר המשותף הסורי והרוסי עדיין מבצעים גיחות מלחמה עד לרגע זה, תוך פשיטות על מקומות שונים בחזיתות חאלב, אידליב ו. האזור הכפרי של חמה, עם מטוסי קרב סוריים שמתעדים טיסות בגובה נמוך באידליב, ללא כל הפרעה של כוחות הכיבוש הטורקים שנמצאים באותם אזורים, ויש לכך השלכות, כמובן. גם חיל האוויר הסורי עדיין מבצע פשיטות עם נחילי רחפנים באזור הכפרי המערבי של חלב ובאזור הכפרי המזרחי של אידליב.
הקרב הזה נחשב לאחד הקרבות האלימים והאינטנסיביים ביותר שהתרחשו בארבע השנים האחרונות בחזיתות צפון סוריה פתחו אותו בהצהרות המבטיחות לתומכיהם להגיע לחאלב, אך המציאות בשטח ברגעים אלו. מצביע על קטסטרופה חדשה עבור הקבוצות הללו, שנענו לקריאתו של ראש ממשלת האויב, בנימין נתניהו, ופתחו בקרב ישראלי חדש בשדה הסורי. חדשות מהשטח מצביעות על כך שמאות מחברי הפלגים הללו נהרגו, נפצעו ונלכדו, וכי רבים מעמדותיהם, נקודות צבאיות ומחסני התחמושת שלהם נהרסו, ונתחי האספקה שלהם נותקו, והתגובה הצבאית הסורית היא. עדיין נמשך בעוצמה רבה ובלי לעצור.
לקרב הזה יש השלכות חשובות בנסיבות הספציפיות הזה, שכן הוא מגיע תחילה, ובאופן ישיר, לאחר שביתת הנשק בחזית בדרום לבנון, שהגיעה כהכרזה ברורה וברורה על חוסר יכולתו של האויב להשיג מטרה כלשהי בקרב מול האיסלאם. התנגדות בלבנון.
וגם אחרי שהפציצו ותקפו את כל המעברים והמסדרונות בין סוריה ללבנון, ומיצו את כל הניסיונות למנוע תקשורת צבאית חשובה ומכרעת מאוד בין דמשק להתנגדות בלבנון (שהאויב מבין את חשיבותה הרבה יותר מאחרים. לא הגיע הזמן. מתאים לסוריה ולהתנגדות ביחד לדבר על כמה מהפרטים שלה עכשיו).
זה מגיע גם לאחר האיום של נתניהו להסלים את העימות עם המדינה הסורית ו"לגרום לה לשלם את המחיר" על התמיכה והאספקה של ההתנגדות. לכן, בעוד שיש הרבה דיונים ושיחות על היתכנות, יציבות או המשך של "אחדות הזירות" בתוך ציר ההתנגדות, האויב הוכיח שיש לו גם את "הזירות המאוחדות" שלו, לא רק באמצעות הצבא. תמיכה פוליטית, פיננסית וכלכלית וקווי אספקה רציפים בכל הרמות הללו ומתוך עשרות מדינות בעולם ובאזור, שבלעדיהם האויב הזה לא היה יכול לעמוד לבדו בקרב על עזה למשך חודש אחד, שלא לדבר על לפתוח בקרב הצפון עם ההתנגדות הלבנונית. הצפון והמדבר הסורי אישרו כעת שהם "נשלטים" לחלוטין על ידי ממשל ציוני אחד, וכי תנועת הזרועות הללו, יחד עם ההתקפות המתמשכות של אותו אויב, כבר מתרחשת ועלולה להתפתח ולהסלים בעוד כמה שדות.
לכן, יש להיערך לציר ההתנגדות להילחם ולהתעמת בחזיתות חדשות, שהראשונה שבהן תהיה סוריה, ואולי האלימה והמסוכנת ביותר, לפני שיגיע תור תימן ועיראק.
תוכנית האויב לייחד כל חזית בנפרד ולהמשיך להרוס אותה ולנסות לשבש אותה הפכה ברורה וחד משמעית, ועל אנשי ההתנגדות לפצות על כל מה שישיג את המטרות הללו עבור האויב, וניהול הסכסוך של הציר. התוכניות חייבות להתאים למידת הרצינות של מטרות אלו ולמציאות המתרחשת כיום.
מצד שני, ישנן אינדיקציות נוספות שמצביעות על מהלך הקרב המתרחש באזורים הכפריים של צפון סוריה כעת, ומעל לכל, כוחות הכיבוש הטורקיים עמדו, עד לרגע זה, מהצד וצפו בקבוצות הללו כשהן "טוחנות " בחזיתות, מכוונים לעמדות, למחסנים ולמטה שלהם, ונראה שזה לא המקרה הרחק מהתוכניות הטורקיות-רוסיות להכין את הקרקע בצפון סוריה למציאות חדשה.
כאן צפוי כי קרב זה יוביל להסלמה מצד הצד הסורי-רוסי, שיוביל לשחרור הכביש הבינלאומי "M4", שהוא יעד שסוכם בעבר בין הצד הרוסי והטורקי. ולא יושם עד כה, אבל נראה שהגיע זמנו, ואולי הקרב הישראלי הכושל הזה, שנעשה בכלים האומללים של הצפון, יהווה הקדמה לשחרור הכביש והכנסתו לשירות. ככל הנראה פתח לאירועים גדולים יותר בהמשך בצפון.
נור ניוז