העיתון האמריקאי "וושינגטון פוסט" אישר כי העייפות בישות הכיבוש הישראלית "מחמירה בעקבות המלחמה, כאשר מספר ההרוגים עולה והיקף הלחימה מתרחב".
העיתון ציין כי "כ-80,000 חיילים ישראלים מתכננים לעזוב את משפחותיהם, את עבודתם או את לימודיהם, או עוזבים אותם", כדי להילחם במלחמה ש"ישראל" מנהלת הן נגד רצועת עזה והן בלבנון.
יותר ויותר, חלק מהחיילים הללו בוחרים "לא להצטרף לשירות, מה שמגביר את הלחץ על הצבא, בעיצומה של מלחמה אזורית הולכת ומתרחבת", לפי העיתון.
באותו הקשר ציטט העיתון את דובר צבא הכיבוש, נדב שושני, שאמר בשבוע שעבר כי "מספר המתגייסים בצבא ירד בכ-15% מאז התקופה שלאחר ה-7 באוקטובר".
בתוך כך, המערכת הצבאית הישראלית, המתמודדת עם מחסור פוטנציאלי בחיילים, מתכננת להאריך את שירות החובה ב"צבא הסדיר" ולהעלות את גיל המילואים המרבי, בתקופה שבה "חיילים רבים הגיעו לנקודת השבר", לפי הוושינגטון פוסט. .
העיתון גם ציטט חייל מילואים של כוחות מיוחדים, שהשתתף במלחמה במשך כ-300 ימים בשנה האחרונה, שאמר: "מעולם לא תיארנו לעצמנו שמלחמה תתארך עד כדי כך ותימשך תקופה ארוכה", והוסיף כי המספר. של חברי היחידה שלו, המורכבת מ-12 חברים. זה צומצם ל-5, לאחר ש-7 מהם סירבו להצטרף.
לפי דברי האנליסט הפוליטי באוניברסיטה העברית, גייל טלשר, "החברה הישראלית עומדת בקצה כושר הקליטה שלה", בשל "המשבר הכלכלי, והמחיר הכבד שמשלמים חיילי מילואים ומשפחותיהם וההרוגים. ונפצע."
בנוגע להיבט הכלכלי, בנימין בנטל, ראש התכנית למדיניות כלכלית במרכז טאוב למדיניות חברתית בישראל, ציין כי הצמיחה הכלכלית בגוף ירדה ב-2% בשנה שעברה, וצפויה להתכווץ ב-1.5% ב-2024.
בעוד שמספר העובדים הממוצע שנעדרו מהעבודה מדי חודש לביצוע שירות מילואים היה 3,200, הוא גדל בין אוקטובר לדצמבר 2023 והגיע ל-130,000, כך שרוב העובדים נעדרו לחלוטין, לפי מה שדיווח הוושינגטון פוסט.
"עסקים קטנים סוגרים את שעריהם, סטארט-אפים מפסידים הון, וחברות שפוטנציאליות מצליחות שוקלות לעבור למקום אחר", הוסיפה.
נור ניוז