נביה ברי קובע את עמדתה של לבנון לגבי כל הסדר

לגבי הפתרון שהציעה ישות הכיבוש הציונית בתנאיו והסדר לטובתו, אמר ברי "העמדה שלנו ברורה: הפסקת אש ויישום החלטה 1701. אז האם יש אדם שפוי שמאמין שנסכים לכך הסדר או פתרון שמשיג את האינטרס של "ישראל" על חשבון לבנון וריבונותה?"

ברי ציין כי "בספטמבר האחרון הציגו הצרפתים יוזמה שבה האמריקנים הלכו בעקבותיה וקבוצה גדולה של מדינות חתמה עליה, והיא יצאה לדרך בצורת קריאה לסיים את המלחמה", והוסיפה, "כולם הגיבו קריאה זו מלבד "ישראל", אשר לבדה לא נענתה לכך וטרפדה את המאמץ הזה כעת הקריאה הזו מאחורינו ואין דרך חזרה, שכן מה שנדרש הוא הפסקת אש ויישום החלטה 1701 ללא מכתב נוסף. או מכתב חסר, וזה מה שסיכמנו עם הווקשטיין".

לגבי הטענות של שר ההגנה הציוני, ישראל כץ, על כך ש"ישראל" ניצחה את חיזבאללה, שאל הנשיא ברי: "על איזה ניצחון הם ניצחו בעזה?" , והם לא הצליחו להחזיר את השבויים." והם לא יכלו להביס את חמאס, להיפך, חמאס עדיין נלחם ומתנגד בעוצמה, ועדיין יש בו אסירים "ישראלים".

הוא הוסיף, "בלבנון רצחו את מנהיגי חיזבאללה, הרסו בתים, הרסו מבנים אזרחיים והרגו אזרחים. האם זה ניצחון? האם הם ניצחו בשטח, והאם החיסולים האלה וכל ההרס וההרג הזה אפשרו להם להגיע לניצחון. ?"

הוא המשיך, יותר מ-45 ימים עברו מאז המלחמה בלבנון, והם לא הצליחו, עם כל הכוח שהפעילו, להתקדם ולהתבסס בשום מקום בכפרים הלבנוניים הממוקדים, להיפך, הם מסתננים ואז בורחים. והתוצאה היא שלא שינו דבר בשטח, והשדה הזה הוא בוודאות "הוא זה שאמר את דברו בסוף".

בתשובה לשאלה מה נאמר על החשש של הישות הישראלית מהוצאת החלטה נגדה במועצת הביטחון של האו"ם, אמר הנשיא ברי: "מתי ישראל כיבדה את החלטות מועצת הביטחון, ומתי היא נתנה להן משקל אם? הוא כיבד אותם והיה מודאג מהם, הוא היה מיישם את סדרת ההחלטות שהוצאו, ולא במיוחד החלטות 242 ו-338, והיה מכבד את החלטה 1701, שהיא הפרה יותר מ-30,000 פעמים".