7 באוקטובר 2023 הוא תאריך קבוע בגיאוגרפיה של המזרח התיכון. זה היום שבו החטיבות הצבאיות המזוהות עם תנועת חמאס, לאחר שנים של מעצר באזור זה על ידי המשטר הציוני, פרצו את חומת הכלא הזה ונכנסו לשטחים הכבושים יותר מאלף בני אדם נהרגו ומספר אסירים היו כתוצאה ממבצע זה. אבל שנה לאחר הפעולה הזו, מחקירתה וניתוחה עולה כי המפסידה העיקרית בתחום היא ישראל, על כל השפעותיה התקשורתיות.
מבט שטחי של קרב עמוק
ניתוח התקרית ב-7 באוקטובר והסתערות על אל-אקצא באמצעים הגיוניים, גם אם הם מסורתיים, אינו נכון. כי לקבל ולשלם את המחיר על מה שקרה לתושבי עזה בעשור האחרון קשה יותר מאשר לשפוט את מעשיהם ב-7 באוקטובר. אין לנתח את הפעולה ההומניטרית הזו במסגרת קריטריונים שנקבעו, אלא יש לנתח דרך עדשת תפיסת העולם של תושבי עזה. נראה כי הזנחת העניין החשוב הזה הפכה אנשים מסוימים לשטחיים בניתוח התהליך הזה ותוצאותיו. ממקור זה עולות טענות כי חזית ההתנגדות הובסה בגלל מות הקדושים של מנהיגיה, או השוואת מספר הקדושים בעזה למספר הקדושים שנהרגו על ידי הצבא הישראלי, או חולשת ציר ההתנגדות.
האמת שאין להכחישה במקום היא עדותם של מנהיגים ומנהיגים גדולים בחזית ההתנגדות. סייד חסן נסראללה, מזכ"ל תנועת חיזבאללה הלבנונית, דמות בולטת בלבנון ואחת הדמויות הפוליטיות והצבאיות החשובות בעולם, שהביאה את אחת הכשלונות והתבוסות הכבדות למשטר הישראלי והפכה את חיזבאללה לאחת קבוצות ההגנה הצבאיות הטובות ביותר באזור במשך שלושה עשורים, ראש הלשכה המדינית של חמאס, הייתה אחת הדמויות החשובות ביותר של תנועה זו בעזה ובפלסטין ואחת הדמויות המשפיעות ביותר בהסתערות על אל-. אקצא. עימאד מוגניה, פואד שוכר, עלי קראקי, סייד רזאי מוסאווי, סאלח אל-עארורי ועשרות מנהיגים בכירים של חיזבאללה, חמאס ומשמרות המהפכה האיראנים נרצחו במבצעים שונים אלה. אף על פי שלא ניתן להכחיש את הסטטיסטיקה והשמות הללו, כאשר בוחנים את מידת השפעתם על עתידו של ציר ההתנגדות, יש לשקול האם העדויות הללו והוואקום של המנהיגים הם טקטיים או אסטרטגיים? התשובה לשאלה זו תינתן בקלות גם בשאלה הבאה; האם לא ניתן להחליף את האנשים הללו, גם בטווח הארוך, והאם עדויות אלו יובילו להסרת האידיאולוגיה החבויה בה? התשובה לשתי השאלות הללו מנקודת מבט רציונלית מלמדת שלמרות שהרצח של בכירי חזית ההתנגדות הוא מר, הוא יכול להיות יעיל רק במימד הטקטי. לא ברמה האסטרטגית.
הסוגיה השנייה שאין להכחישה היא שלמרות שהמשטר הציוני הרג יותר מ-40,000 מוסלמים בתוך שנה אחת ובצורה הגרועה ביותר, יש קבוצה שמנסה, מאחורי המציאות הטראגית הזו, להאשים את חמאס בסוגיה זו ובמבצע ה-7 באוקטובר. אבל היא לא עשתה את זה. האם קיצונים ישראלים יחסלו את העם הפלסטיני לפני מבצע סערה או אפילו לפני חמאס? האם זהו הפשע הראשון שביצע המשטר הזה ביוזמת חמאס ובכפייה? מציאות הכיבוש של המשטר הזה לא תשתנה על ידי כשלים פוליטיים ותקשורתיים.
היחלשות ציר ההתנגדות לאחר שנה של עמידה מול הצבא הישראלי עד לשיניים אינה בלתי סבירה או מוזרה, אך ניתוח החולשה החלקית הזו משמעו סופה הסופי של ההתנגדות נגד הכיבוש או טעות בחישוב שנגרם משטחיות או תעמולה תקשורתית לכיסוי. להעלות את הנושא הזה.
מה אומרות העובדות?
המשתנה הקבוע של המשברים במזרח התיכון, לפחות בחמשת העשורים האחרונים, הוא שהמשטר הציוני: א) הוא רוצח העוול שנגרם לעם היהודי ויורש הפשע הנורא של השואה, וכן לכן לכולם יש את המחאה הקלה ביותר נגד המדכא הזה! את האיטי יש להעניש. ב) בטחונו של משטר זה לא התערער ולא יתערער בשל רמת ההרתעה הגבוהה שתרם המערב בצורת נשק וציוד. אבל שתי ההצעות החזקות הללו שיבשו על ידי סערת אל-אקצא, ושנה לאחר מכן, הסטטיסטיקה מספרת סיפורים מעניינים.
כלכלת ישראל בשנת המלחמה: מוסדות כלכליים בינלאומיים מעריכים את עלות מלחמת המשטר הציוני בעזה בשנה שעברה בנתון השווה ל-50 מיליארד דולר, ויגיעו עד סוף השנה הבאה ל-66 מיליארד דולר, נתון שווה ערך ל-50 מיליארד דולר. 12% מהתוצר המקומי הגולמי בשטחים הכבושים. מדובר בעלות עצומה שגרמה ותגרום למשברים הולכים וגוברים בכלכלת המשטר הציוני. סימן למשבר זה הוא הורדת דירוג האשראי של ישראל לאחר הפיגוע בדרום לבנון. סוכנות הדירוג האמינה ביותר (מודי'ס) הודיעה כי היעדר אסטרטגיה ליציאה מהמשבר מתל אביב יגביר את הבעיות הפיננסיות של הציבור, והמשך התנאים הללו יגדיל את הגירעון התקציבי של ישראל ל-15% מהתמ"ג. ציפיות הצמיחה הכלכלית של הישות הציונית, שעמדו על 3.4% על פי הערכות קרן המטבע הבינלאומית, ירדו כעת ל-1-1.9%, והסטטיסטיקה מציינת כי הגירעון התקציבי שולש.
המשבר הנרחב אליו עדים תעשיית הבנייה, התיירות, החקלאות והטכנולוגיות המתקדמות ניכר היטב בכל הנתונים הסטטיסטיים והנתונים שמפרסמים מוסדות בינלאומיים. מספר התיירים ירד לעשירית, ונותרה רק 15% מהיכולת של מגזר הבנייה היקף כניסת ההון מאזורים אלה הגיע ל-2 מיליארד דולר, והיקף התחבורה ירד ב-16% בנמלים המקבילים. חברות זרות רבות ואף מקומיות סגורות בתוך השטחים הכבושים.
לאיזו מפלגה הביטחון שלה נחלש? ישראל, כמושג מובנה ולא כישות, ניסתה לבנות מדינה לאומית על שני העקרונות שהוזכרו לעיל בשבעים השנים האחרונות. אבל בגלל שהוא מפוברק ומזויף, האיבר הזה מעולם לא היה מסוגל לקיים אינטראקציה עם האיברים שמסביב, והדביק חלקים אחרים כמו וירוס. לכן, מייסדיה הקולוניאליים ניסו להפוך אותה למדינת לאום, לטריטוריה ולמדינה על ידי הסתמכות על כוח צבאי בשבעת העשורים האחרונים. מאמצים אלו נעים מבניית נשק גרעיני ועד לתרומת מערכות הגנה מתקדמות יותר כמו כיפת ברזל. אך לפי התקשורת המערבית, כמות התמיכה הזו לא הצליחה לספק את הביטחון הרצוי לישראל. העיתון "גרדיאן" הודה בדיווח השבוע כי הערכה של התקיפות בטהרן הראתה שמערכות ההגנה הישראליות נגד טילים (המערכת) אינן אטומות כפי שפורסם.
העיתון "וושינגטון פוסט" הודיע לאחר מבצע סאדיק 2 כי תמונות לוויין וסרטונים מוקלטים מראים שלפחות עשרות טילים איראניים עברו בהצלחה את ההגנה האווירית של הישות הציונית ובעלות בריתה וגרמו נזק למתקנים הצבאיים שלה.
התנאים הפסיכולוגיים והפוליטיים בשטחים הכבושים: זה חודשים שהתקשורת הישראלית והמערבית מפעילה צנזורה ציבורית על אירועים פנימיים, ומערכת הביטחון הישראלית לא אפשרה דווקא לחשוף את התנאים הפנימיים של תושבי השטחים , הוקלטו ופורסמו תמונות או קטעי וידיאו ממקומות שונים בשטחים הכבושים, מדברים על סוג של מחאה וכעס גלויים ונסתרים, הראשון הוביל להפגנות חסרות תקדים בתולדות המשטר הזה, והשני גרם לתסכול פסיכולוגי נרחב. דִכָּאוֹן. הנתונים הסטטיסטיים מצביעים על עקירתם של כ-100,000 בני אדם המתגוררים בסמוך לגבול עזה, שהתיישבו בבתי מלון ובמשרדי ממשלה. מנגד, סוגיית בני הערובה הישראלים הפכה לאחד ממקורות התסכול והפילוג החשובים ביותר בין הממשלה לעם. רבים מתושבי השטחים הכבושים מודאגים מכל פיגוע בכל מצב, והדבר מטיל עליהם עומס פסיכולוגי הולך וגובר ומזכיר להם את חוסר הביטחון של כולם, במיוחד של המתנחלים. זו אחת הסיבות החשובות ביותר למספר ההולך וגדל של עוזבים את השטחים הכבושים ועוזבים את ישראל.
נראה שהפרויקט הדמיוני של בניית מדינת ישראל בשטח הפלסטיני, גם אם לא יושמד בטווח הקצר ובעזרת דולר אמריקאי ונשקה של המדינה הזו, יוביל בטווח הארוך לאופיו הסותר. הרס מבפנים ויישוב מחדש של יהודים. מסיבה זו, ההצהרה של מדריך המהפכה על חזרה ל-70 שנה הייתה בסיס אמיתי לישראל, בהתבסס על הנתונים הזמינים.
נור ניוז