האסטרטגיה הישראלית, בהתמודדות עם ציר ההתנגדות, במיוחד בחזית הצפונית מול חיזבאללה, תלויה בקביעת יעדי ביניים עם תקרות פוליטיות מוגבלות, הקשורות ליכולתה ליישם אותם, באמצעות הערכה קבועה של הסביבה הסובבת את "ישראל". פנימית וחיצונית מחד, ומאידך ציר ההתנגדות להתנהגות הישראלית. כשהחליט "הצבא" הישראלי להעביר את משקלו הקרבי ללבנון, במטרה להחזיר את מתנחלי הצפון בשלום ליישוביהם, הוא פתח במבצע "רסיסי הצפון", שנשען על מתקפות צבאיות וביטחוניות עוקבות נגד חזבאללה. מערכת הפיקוד והבקרה, שהגיעה לשיאה עם רציחתו של מר חסן נאסר אלוהים, מזכ"ל חיזבאללה, שיצרה אופוריה של יהירות כוח בקרב ההנהגה והחברה הישראלית באופן לא פחות מהיהירות שלאחר 1967. מלחמה, עד כדי כך שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הודיע במהירות כי הוא מבקש לסדר מחדש את כל המזרח התיכון, בהתאם לרצון הישראלי.
הדיבורים הישראלים החלו על פלישה ללבנון והשמדת כוחו של חיזבאללה לחלוטין, והפיכתו למפלגה שולית ומנודה במפת האיזונים הלבנוניים לאחר ששורטטה מחדש על ידי ישראל, על פי האינטרס שלה, אלא שהמטרות הישראליות חרגו מעבר ללבנון לכיוון סוריה ועיראק ואף הגיעה לרפובליקה האסלאמית של איראן כדי לפתור את "ישראל".
מהאמור לעיל, ניתן לקרוא את חשיבות התקיפה האיראנית דרך יותר מ-180 טילים בליסטיים ברחבי הגיאוגרפיה הישראלית כולה שגוזלת את פלסטין הכבושה מתקפת הטילים האיראנית בגודל ובדיוק כאלה, ובעיקר בזמן הזה, תרמה ל:
ראשית, לבלום את הפלישה הישראלית ולעצור את רכבת היוהרה והתנשאות של הכוח הישראלי, ושאלות אובייקטיביות עולות כעת בתוך החברה הישראלית וההנהגה הישראלית בנוגע למציאות היכולת של "ישראל" ליישם מטרות אלו, הרחק מהדמגוגיה של סיסמאות ציוניות חלולות. זה מסביר את התבטאותו של ראש עיריית תל אביב, פחות משעתיים לאחר התקיפה האיראנית, שאומר שנתניהו לוקח אותם לעזאזל.
שנית, התקיפה האיראנית החזירה את האיזון, מבחינה פסיכולוגית ומוסרית, ואת האמון בעוצמתו של ציר ההתנגדות וביכולתו לספוג את המתקפה הישראלית האכזרית, במיוחד מאחר שההפצצה האיראנית ליוותה את פעולת הקומנדו ביפו מחזית הגדה המערבית, ולאחריה מארב אל-עדיסה בדרום לבנון, שאישר את עוצמתו של ציר ההתנגדות, במיוחד מפלגת חיזבאללה.
שלישית, איראן כפתה את עצמה, ואיתה את כל ציר ההתנגדות, כשחקן מרכזי באזור שלא ניתן לעקוף או לעקוף על ידי הציר שלו, ושאף צד לא יכול לקבל יד חופשית על ידי התעסקות באזור ובאיזוניו. .
רביעית, כישלון התוכנית של נתניהו, שמטרתה לערב את האמריקנים במלחמה גלויה ישירה עם איראן התקיפה האיראנית הוכיחה לכולם שהסבלנות האסטרטגית האיראנית הפכה לכעס אסטרטגי לכל חזיתות ציר ההתנגדות, במיוחד לאיראן עצמה. אשר נאסף על ידי הממשל האמריקני, שמיהר לאשר כי אינו עושה זאת. הוא מחפש מלחמה אזורית באזור, והחל להפעיל לחץ על "ישראל" לעשות זאת.
חמישית, התקיפה האיראנית, והפעולות הנלוות מכל חזיתות ציר ההתנגדות, הוכיחו ש"ישראל" אינה מקום בטוח ליהודים בעולם, וכי הבטחות האשליה הציונית שהיהודי יחיה בארץ ארץ הדבש והחלב הפכה להונאה ברורה שהעובדות סולפות ממנה. היהודי שרוצה להתיישב בפלסטין הכבושה חייב לחיות בסכנה ובאיום מתמיד לאורך זמן, והכי הרבה שהצבא הישראלי יכול לעשות הוא לקנות קצת זמן של רגיעה במהלך הסכסוך שמתפרש לאורך זמן.
לפיכך, התקיפה האיראנית הייתה שינוי אסטרטגי חדש לטובת כל ציר ההתנגדות, ולגבש את יסודותיו באזור ובלב המוניו, כפי שהוכיחו השמחה, ההללות והמזמורים שבהם האוהלים. מהעקורים בעזה ובלבנון התמלאו.
נור ניוז