הסוכנות הוסיפה בדיווח היום, שישי, כי כ-350 אלף חיילים מכוחות המילואים השתתפו בתוקפנות על מנת לסייע ל"צבא הסדיר" במלחמתו בעזה, או בהתמודדות עם הטילים ששיגר חיזבאללה מלבנון.
בסוכנות הסבירו כי כובד המשימות המוטלות על כתפיהם חושף את היקף הסבל של ישראל במטרה לחזק את שורות הכוחות המזוינים, תוך שהיא מבקשת למנוע מהמחסור בכוח אדם לפגוע במשק.
היא ציינה כי הדבר עולה בקנה אחד עם חוסר שביעות רצון גוברת בתוך הישות הכובשת עקב סירובה של הכת היהודית "החרדית" להיענות לקריאות השלטונות לעסוק בשירות צבאי.
לצבא הכיבוש יש כ-170,000 "חיילים סדירים" מתוך מספר מתנחלים כולל של כ-9 מיליון, מה שהופך אותו לצבא גדול בהשוואה למספר המתנחלים, כפי שאומר בלומברג, ומוסיף כי מדובר עדיין בכוח קטן מאוד בהשוואה. לגודל האיומים הנוכחיים שעל פי הבעתה.
הסוכנות האמריקאית ציינה כי הדבר התברר ב-7 באוקטובר, כאשר גדודי אלקסאם, הזרוע הצבאית של תנועת חמאס, תקפו אתרים צבאיים בהתנחלויות הסמוכות לרצועת עזה, במבצע הצבאי "מבול אל-אקצא". , ומאז מנהלת ישות הכיבוש תוקפנות ממושכת במספר חזיתות לאחר כמעט שנה.
מהסוכנות נמסר: "נראה שהסיסמה של צבא קטן וחכם, שישראל התפארה בה פעם בגלל העדפתה לטכנולוגיה גבוהה על פני כוח אדם, הפכה היום לסיסמה מיושנת".
היא ציינה כי המחסור במספר החיילים גרם לרשויות הכיבוש למקד את תשומת לבם ביהודים דתיים קיצוניים, המהווים כ-13% מקהילת המתנחלים הפטורים משירות צבאי.
ביוני ביטל בית המשפט העליון את זכות הפטור ממנה נהנתה קבוצה זו במשך תקופה ארוכה, בתקווה שהדבר יסייע בפתרון הדילמה.
בדו"ח צוטט יגיל חנקין, היסטוריון צבאי וחוקר במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון, שאמר: "צריך לגייס לפחות חלק מהאנשים האלה, כי מספר החיילים הנושאים בנטל קטן מאוד".
נור ניוז