החישוק, האיום ו"מלחמת הציוויליזציה"

בנימין נתניהו, ראש הממשלה של הישות שממשיכה לנהל מלחמת השמדה מתמשכת נגד העם הפלסטיני מאז 7 באוקטובר אשתקד, הכריז לאחרונה על "מלחמת ציוויליזציה".
המערב לא הכריז במפורש קודם לכן שהישות הישראלית מייצגת את חוד החנית שלה במלחמת ציוויליזציה נגד ציוויליזציות אחרות, ונגד אפשרויות הופעתן של מעצמות ציוויליזציה מתחרות בעתיד, אבל כל העדויות הצביעו על נוכחותו של ממד זה באסטרטגיות. של מעצמות המערב התומכות בישות, במיוחד כשהסיכונים התגבשו איום גדול על עתידו, ורואה בעימות הנוכחי איום קיומי עבורו.
העניין אינו מוגבל רק למלחמה בעזה או לעימות עם ציר ההתנגדות במרחב הרחב, אלא הוא משתרע גם למשברים אחרים שבהם המערב מנהל בבירור מלחמת ציוויליזציה נגד ציוויליזציות אחרות, כמו באוקראינה למשל. כאשר מעצמות המערב דוחפות בכוחות החימוש, הכלכליים, הביטחוניים והמוסריים שלהן לנסות ליצור תבוסה רוסית מהדהדת שתגרום לתרבויות אחרות לחשוב על מאמציהן להתעמת שוב עם המערב.
באשר למה שמודיע היום נתניהו, שנאמר בראיון לעיתון הצרפתי לה פיגארו, זה חורג מהתמיכה המערבית בישות על בסיס דתי, ועל בסיס טענות מקרא ונוכחות היסטורית שנכפתה מחדש לאחר מה. ליהודים נחשפו במלחמת העולם השנייה, זה חורג מזה עדות לכך שהקמת "ישראל" הייתה ציפייה מוקדמת למלחמת הציוויליזציה ולמאבק על משאבים שיובילו להופעתם של ציוויליזציה אחרים. מעצמות המסוגלות להתחרות במערכת הבינלאומית.

לאחר גילוי מאגרי הנפט הראשונים בראשית המאה העשרים, ועם תום מלחמת העולם הראשונה, והתפוררותה של הסולטנות העות'מאנית, ששלטה בחלקים נרחבים של האזור הערבי, ותפוצתו של אזור זה בקרב המעצמות הקולוניאליות בהסכם סייקס-פיקו, ואחר כך בוועידת סן רמו, המלחמה הייתה העולם השני הוא תחנה להשתלת הכלי הפונקציונלי המערבי שישמור על דינמיקת ההתפוררות בלב הציביליזציות הערביות והאסלאמיות, וכן למנוע היווצרות של כוח תרבותי שיש לו את כל מרכיבי הכוח האימפריאלי, מתוך מסה אנושית בעלת היסטוריה משותפת, שפה אחת ודת רוב מועשרת על ידי המגוון הדתי הפעיל בתוכה, בנוסף לערכים כלכליים ​ותרבות, חוף מים חמים שהוא הגדול ביותר בשנה, מיקום גיאופוליטי אידיאלי... ועוד מרכיבים רבים מכדי למנות.
כעת, שמונה חודשים לאחר הפשע המתמשך שלו במלחמת הג'נוסייד, נתניהו יוצא ואומר שהוא תחנה מקדמת מערבית במלחמה בציביליזציות אחרות, מה שמסביר את תמיכת המערב, ומהמדינות החילוניות שם בפרט, בדתיים. רעיון שהועלה זה מכבר כתירוץ לייבא יהודים לפלסטין, כיבושה וגירוש אנשיה הוא הרג את אלו שנשארו ביניהם, או את אלו שחשבו לחזור, או את אלו שנאחזים בזהותם, באדמתם. הזכות לחזור אליו.
כאן טמונה הבעיה היסודית: שצרפת החילונית תצא ותתמוך בדרישות התנ"ך כבר אלפי שנים, בתמורה לאמת הבלתי ניתנת להפרכה של עם שגורש מארצו לפני 70 שנה, וגורש מדי יום, כלומר יש לא חילוניות ולא דת בעניין, אלא מלחמת ציוויליזציה ופוליטיקה.

העיתון הצרפתי ביקש מנתניהו, שיובא מפולין לפלסטין לבצע רצח עם בשם היהודים, שורה של שאלות, כולל עמדתו לגבי תוכניתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להפסקת אש בעזה, שכן נתניהו אישר כי שלו. הממשלה קיבלה הפסקת אש זמנית על מנת לשחרר את האסירים הישראלים עם ההתנגדות הפלסטינית, אשר מאשרת שוב את דחייתה של הפסקת אש קבועה, עם דגש אמריקאי של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ושליח הנשיא למזרח התיכון עמוס. הוכשטיין ש"חמאס" הוא זה שדוחה את הפרויקט, תוך התעלמות מוחלטת מהנקודה של נתניהו לדחות הפסקת אש קבועה, והתמקדות באחריות של חמאס בדרישה לכך כדחייה של הפרויקט כולו, אז איך יכולה התנועה להסכים לשחרור. את קלף הכוח שהיא מחזיקה באמצעות האסירים שלה, וללכת להפסקת אש זמנית שבמהלכה היא משחררת אותם, ואז נתניהו חוזר להמשיך במלחמת ההשמדה משוחרר מהלחץ של להחזיק אסירים בחמאס, וחמוש בתמיכה מערבית? , מה שיהיה אז יותר חוצפן.
כך, הלחץ מצד הפנים הישראלי והמערבי מועבר לפנים הפלסטינים, ואז מתחילים מיקוח וסחיטה של ​​הפלסטינים לנטוש את התנגדותם.
אין כעת מתווכים בפועל, אלא מתווכים המשתתפים במלחמת הציוויליזציה שנתניהו מנהל, והוא מודה בה כעת. האיש אומר: אנחנו, כתושבי המערב, ציוויליזציה אחת, ולפרויקט שלנו לפתרון יש מטרות ספציפיות, ואתם חייבים לקבל אותן, אחרת אתם אלה שחוסמים את הפתרון, ואתם תתמודדו עם ההשלכות אינו תואם את מהלך המלחמה ואת מצוקתו עם בני בריתו במערב, אלא מדובר בהטעיה של מהלך האירועים, וניסיון לנצל נקודה זו היא להביא את המערב למלחמתו, כשותפים ל. מלחמת הציוויליזציה ההיא.

באשר לסוגיית צו המעצר שהוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי, בראיון לעיתון הצרפתי סבר נתניהו כי תגובתו אליו זהה לתגובתם של מנהיגים רבים, בהם נשיא ארצות הברית, שאמר. כי מדובר בעניין שערורייתי וכי בקשת התובע שגויה, ולכן צו המעצר מנקודת מבטו, הוא מבוסס על אנלוגיה כוזבת בין מנהיגי ישראל "הנבחרים באופן דמוקרטי", ש"מנהלים מלחמה צודקת באמצעים לגיטימיים", לבין א. ארגון טרור, כפי שהוא אומר.
האמת היא שהרעיון של סימטריה כוזבת הוא אמיתי, אבל זה הפוך ממה שנתניהו אמר, הפוך הוא זה שמבצע רצח עם, לא ההתנגדות, והאחרון נבחר בצורה דמוקרטית ברצועת עזה. וזו אותה דמוקרטיה ש"ישראל" ואמריקה ואיתם מדינות רבות בעולם דחו, פשוט בגלל שהיא הביאה את "חמאס" לשלוט ברצועת עזה הנצורה, אז המלחמה הצודקת היא זו שניהלו סיעות ההתנגדות לשחרור אדמה ואנשים, אל מול פשע רצח העם שנוהג הפושע, עוזריו ויישותו, והאחרון מאשר ללה פיגרו ש"ישראל" תבקש לשמור על השליטה הביטחונית שלה מנהר הירדן ועד אל-בחאר, מה שאומר שהוא דוחה מכל וכל את הקמת מדינה פלסטינית, אומר שהפלסטינים החיים בגדה ישלטו בעצמם ללא מדינה, ולא יהיו להם הסמכויות לאיים על ביטחון הישות. באשר לסוגיית חיזבאללה הלבנונית, הפתרון, לדעתו של נתניהו, יהיה בשני אופנים: או דיפלומטיה או מלחמה.

למען הרעיון האחרון נמשכים האיומים הישראלים והמערביים בכלל על לבנון, הקובעים כי אי הפסקת פעילות חזית דרום לבנון-צפון פלסטין תוביל למלחמה הרסנית בלבנון. האיום הזה בא בשתי צורות: הראשון מאיים, מבקש מההתנגדות ללחוץ על מקבילה בעזה כדי לקבל את תוכניתו של ביידן לפתרון, והשני מאיים, מאיים על לבנון והתנגדותה במלחמה הרסנית אם ההתנגדות לא תעשה זאת.
בשני המקרים, האיום הזה נותר חסר ערך, במיוחד עם מה שהחישוקים של ההתנגדות המשוטטים מעל פלסטין חשפו נתונים חדשים מלאי משמעות, לרבות כי יכולתה של ההתנגדות לאבטח מספיק מידע לעבודתה הפכה גבוהה מאי פעם, ומידע זה הוא קבוע , עדכני, ולפני יכולתו למקד את מה שהופיע בסרטון ההופעה, אז קרא סייד חסן נסראללה את ההודעה הזו עם הוכחות הסברתיות לתוכן שלה, על ידי הסבר על ממדי חלק מהיכולות שיש להתנגדות כעת פניו של תרחיש של מלחמה אמיתית, פתוחה.

התמונה היא כדלקמן
ההתנגדות הלבנונית ממשיכה לתמוך בחזית עזה, בבקשה להפסיק את המלחמה נגדה, והיא כבר מוכנה עם המידע, המטרות, הנשק, המורל, הסביבה המתאימה וההקשר העולמי המתאים להילחם בכל מלחמה מורחבת שנכפת עליה. .
התוספת כאן חדשה לחלוטין, והיא שמצב זה לא הושלם בתחילת קרב "מבול אל-אקצא", וזה מה שהופיע בזמנו, כאשר ההתנגדות התוותה נתיב עלייה שלא התחיל מלמעלה , אלא החל מנקודת דאגה להפחתת העומס על עזה, להמשיך במהלך החודשים של תוך כדי הכוונת עיניו ואוזניו של האויב, לקראת עיוורונו. הדרך הזו הגיעה היום לנקודת מוכנות למלחמה ארוכה שבה השמדת "ישראל" מובטחת כמעט לחלוטין, עם ההתפתחויות הדרמטיות שעלולות להתלוות אליהן שאינן מוגבלות לגבולות הישות והשטחים הכבושים. אלא הניצחונות של ההתנגדות בה יכולים להתרחב עד להתגייסות של שדות קרב מרכזיים מדינה ערבית גדולה שהייתה רדומה במשך עשרות שנים עקב הסכמי נורמליזציה.

נישאר עם אותו רעיון: האם ניתן לדמיין תרחיש שבו ההתנגדות הורסת כמעט לחלוטין את "ישראל" הפעילה? כלומר, השטח המשתרע מגבול לבנון ועד באר שבע.
נשאיר את ההשלכות של התוצאות הישירות של שביתות ההתנגדות בבית, ונחשוב רק כיצד ניצחון גדול וחסר תקדים להתנגדות, מלווה בהרס בלתי הפיך בצד הישראלי, יבוא לידי ביטוי בסביבה הציבורית הערבית, במצרים. , למשל, האם אפשר לדמיין את העם הערבי בכללותו עומד בפני ניצחון ברור והדרגתי על האם הישות גורמת להגירה של חלק גדול מאוכלוסייתה בשבועות הראשונים?
ואז, אם המלחמה תתרחב, וסביבה ג'יהאדית תשרה באזור במשך חודשים ארוכים, מעוררת פעולות יומיומיות ספציפיות שבהן מטוסי אויב יורדים ומפציצים את מפעליו, תחנות הכוח, המרכזים הרגישים, שדות התעופה, המפעלים השונים וכלי השיט הימיים שלו. ..האם ההמונים יישארו צופים, או שמא ישלהבו את הרחובות ויעברו להעלות את התקוות והתקרות שלה אינן זהות לציפיותיהן? האם כתוצאה מכל זה, האם ניתן לשלוט באותן מדינות שבהן משתוללים ההמונים הללו?
נאומו של סייד נסראללה, ולפני כן סיור החישוקים, ובמקביל לו, ההתפתחויות המתרחשות באזורים השונים של הגבולות עם ולקראת פלסטין, והמצב החריף של האמריקנים, הדגישו כי בנטרול הממד הרגשי וההומניטרי. , ועם חישובים מתמטיים קרים וניטרליים, הגרוע ביותר שישראל וושינגטון יכולות לעשות כעת הוא להרחיב המלחמה תכלול את ציר ההתנגדות, וזה לא רק יהיה סופה של "ישראל", שמתחילה להתגבש ב השלב האחרון שלו, אבל סופו יהיה גורלו של הפרויקט האמריקאי-מערבי באזור.
לכן, מלחמת הציוויליזציה שעליה מדבר נתניהו תוכרע באמצעות הקרב הצבאי תחילה, בו נלחמת ההתנגדות בגבורה ובנחישות, לאחר מכן בקרב המודעות שילווה אותה ויבנה עליה לשבירת מגבלות מדינותיה. ולהצית את הזירות המחוברות לאמריקאים ומפחדות מהזעם שלהם, ושולחנות רבים יהפכו על ראשי הציוויליזציה שהיא מתהדרת בה על ידי ייצוגה של אותה אז, אם ציוויליזציה מיוצגת על ידי נתניהו מקבל את זה, יש להבין שזה הולך לקראת התאבדות בפלסטין ובאוקראינה, ובתוך החברות שלהן שהדינמיקה שלהן הפכה לדינמיקה של הכחדה.