העיתון הסביר כי "בריטניה לא דחתה אף בקשה לרישיון נשק מישראל מאז פרוץ התוקפנות".
על פי נתונים שפרסם משרד העסקים, 37 מתוך 108 רישיונות תוארו כצבאיים ו-63 כלא צבאיים, מה שמצביע על כך שייתכן כי מדובר בציוד תקשורת לשימוש כוחות ישראליים.
היא ציינה כי ניתנו גם שמונה רישיונות פתוחים נוספים, והסבירה כי ישנם כיום בסך הכל 345 רישיונות למכירת נשק ל"ישראל", כולל אלה שהונפקו לפני 7 באוקטובר.
הסטטיסטיקה מלמדת כי אף בקשה לרישיון יצוא נשק לא נדחתה או בוטלה במהלך הסכסוך, אך אמילי אפל, מהקמפיין נגד סחר בנשק, התלוננה שהנתונים לא חושפים את הערך או הקטגוריה המפורטת של רישיונות יצוא נשק, אלא רק את המספר .
בשלוש החלטות נפרדות בחודשים דצמבר, אפריל ומאי דחו השרים את הקריאות לעצור את יצוא הנשק ליישות הציונית ואמרו כי "ההחלטות עולות בקנה אחד עם הייעוץ המשפטי או עולות בקנה אחד".
גופים בינלאומיים רבים וקבוצות קמפיין בריטיות אישרו כי השימוש של הכיבוש הישראלי בציוד צבאי בעזה, שהוביל למות קדושים של אלפי פלסטינים חפים מפשע, מאיים להפר את המשפט ההומניטארי הבינלאומי ואת הסטנדרטים המשפטיים של בריטניה להחליט אם יש צורך ברישיונות לייצוא נשק. להיות מושעה.
שווי רישיונות יצוא נשק מאושרים מבריטניה לישראל הגיע ל-42 מיליון ליש"ט ב-2022, והנתון לשנת 2023 כולה אמור להתפרסם בהמשך השבוע.
נור ניוז