כלי תקשורת ישראלים מסרו כי עדויות מצביעות על חרם אקדמי על חוקרים ישראלים באוניברסיטאות זרות, על רקע החשש הגובר מפני חרם בינלאומי.
היא המשיכה כי שר החינוך הישראלי יואב קיש אמר כי הוא "מתכוון להציג תוכנית מעשית לממשלה בהקדם האפשרי, אך תוכנית כזו דורשת תקציב גדול".
על רקע ההפגנות נגד התוקפנות הישראלית בעזה באוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית, גוברת ההערכות לפיהן ישראל עומדת בפני חרם אקדמי חסר תקדים, בעוד שהממשלה לא עושה דבר בנידון.
כלי התקשורת בישראל ציינו כי חרם כזה עלול לסכן את האקדמיה הישראלית ולפגוע קשות בכלכלה.
לדברי פרופסור מנואל טרכטנברג, נשיא המכון למחקרי ביטחון לאומי ולשעבר יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, "היחסים הבינלאומיים הם צינור החמצן של האקדמיה, והאקדמיה היא צינור החמצן לביטחון ותעשיות היי-טק, ואם היא תיפגע, האקדמיה תסבול מנזק חסר תקדים, ואחריה תעשיות כלכלה וביטחון.
באתר "טיימס אוף ישראל" נכתב כי דו"ח שפרסם לאחרונה משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה הצביע על ירידה חדה בנכונותם של חוקרים אקדמיים מכמה מדינות באירופה לשתף פעולה עם עמיתיהם הישראלים מאז ה-7 באוקטובר.
האתר ציין כי לאחר כמעט 7 חודשים ללא תוכנית, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה אומר כי הוא "יקם ועדה לטיפול בחרם בהובלת אקדמאים במדינות אירופה".
הוא ציין כי בין המדינות המובילות את החרם נמצאות נורבגיה, דנמרק, פינלנד, שוודיה, איסלנד ואירלנד.
הרשימה כוללת גם את איטליה, בעלת היסטוריה ארוכה וחשובה של שיתוף פעולה אקדמי עם ישראל, בנוסף לבלגיה, המובילה בקהילת המחקר האירופית.
קצב ההפגנות עלה מדרגה באוניברסיטאות האמריקאיות והאירופיות, ודוחה את התוקפנות הישראלית ברצועת עזה ואת מעשי הטבח הג'נוסיידים שבוצעו באזרחים פלסטינים ברצועה.
זה קורה בתקופה שבה הנהלות האוניברסיטאות מנסות לדכא את תנועות הסטודנטים על ידי קריאה לפיזור השבתות והפעלת כוח בחלקן.
נור ניוז