צללי תמיכתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן במשטר הישראלי כה כבדים ורחבים, עד שהאיחוד האירופי מסתתר תחתיהם בחצי השנה האחרונה.
תמיכה כספית, חבילות נשק, תנועות דיפלומטיות סמויות, תעמולה ותמיכה תקשורתית היו עד כה רק חלק ממדיניות ארה"ב של זרועות פתוחות ותמיכה ללא תנאי בבעל בריתה הבלתי לגיטימי והלא פופולרי. הפלירט הפוליטי-צבאי בין וושינגטון לתל אביב כל כך מעורב בחוגים בינלאומיים, עד שמעט אנשים מפנים את עיניהם לאירופה. אירופה, שהתיימרה להיות מעורבת עם רוסיה בחצי השנה האחרונה, המשטר הישראלי ומלחמת עזה, חשובה לה לא פחות מאשר המלחמה האוקראינית למשטר הציוני.
כמה שבועות לאחר תחילת מלחמת עזה דיווחו כמה כלי תקשורת על הפער בין מדינות אירופה בתגובה להתקפת המשטר הציוני בעזה. כמה מדינות עמדו לצד המשטר הישראלי והעריכו את התוקפנות הציונית במסגרת "הגנה לגיטימית" על ידי הנפת דגל משטר זה בבנייני ממשלה. גם כשהצבא הישראלי יישר חלק גדול מעזה לקרקע והרג אלפי ילדים, נשים ואזרחים. גרמניה, אנגליה, צ'כיה, אוסטריה והונגריה היו במחנה זה. חלק אחר של מדינות אירופה, על אף שגינו את המשטר הישראלי ואת חמאס במקביל, מתח ביקורת על תל אביב על הפרת חוקי המלחמה והאנושות. כולל בלגיה, ספרד, אירלנד וכמובן צרפת הסואנת.
אבל במציאות, אין מחנה פרו-פלסטיני באירופה, ולמרות שמספר מדינות אירופיות ניסו לנקוט עמדה מחאה יותר בשבועות האחרונים, הקול החלש והביישון הזה לא מנע מתן ממשלה מאוחדת ומגובשת. דימוי מאוחד של האיחוד האירופי כתומך אילם של המשטר הציוני.
כדי לשמוע את עוצמת השתיקה הזו, די לסקור בקצרה את הגישה הסותרת בה נוקט האיחוד האירופי בהתמודדות עם המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. זו הגישה שהציע פון דר ליין, נשיא גרמניה של הנציבות האירופית, קטעים ממנה: "ולדימיר פוטין רוצה למחוק את אוקראינה מהמפה גם חמאס רוצה למחוק את ישראל מהמפה!"
גישה זו בהחלט לא הייתה יקרה מדי עבור אירופה, שמנסה כבר עשרות שנים להציג את עצמה כמגינה של החוקים הבינלאומיים וערכי הדמוקרטיה וזכויות האדם. האמביוולנטיות של אירופה בשתי המלחמות בו-זמנית באוקראינה ובעזה הראתה בצורה הברורה ביותר את כעסה על רמיסת חוקים וערכים מוסריים ואנושיים, "בררנית" לחלוטין וזוכה בלבם ובמוחם של סטודנטים, איגודים, אקדמאים וצעירים. פוליטיקאים, אנשי עסקים ומנהיגים זכויות נשים ונציגי מיעוטים אתניים קיימות ב"מדינות היעד" אך לא בכל מדינות העולם.
באף אחד מהפרוטוקולים הרשמיים בעולם, "צביעות" אינה מוגדרת כחלק מדיפלומטיה, אך זו אינה סיבה מספקת "להעמיד פנים" שאינה חלק בלתי נפרד מהיחסים. עם זאת, משחק תפקיד ניטרלי ובלתי פעיל הוא אחד המשחקים הפוליטיים האירופיים הצבועים ביותר נגד מלחמת עזה. עיתונים ואתרי אינטרנט באנגלית מלאים בתצפיות המאשרות כי קולה של אירופה במערב אסיה ובמזרח התיכון אינו משפיע על אף אחד מהצדדים לסכסוך. כלי התקשורת הללו טוענים שכאשר לג'ו ביידן אין מספיק כוח לעצור את המשטר הציוני, המשימה של אירופה מתבררת. כל זה אפשרי תוך שכחת העובדה שהאיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר וספק הנשק השני לו זקוק המשטר הישראלי. יחסי הכספים והמסחר של אירופה עם תל אביב מהווים שליש מההיקף הכולל של יחסי המשטר הציוני. זה שווה פי שלושה מחילופי הסחר של הישות הציונית עם ארצות הברית של אמריקה. זאת למרות שהמדינה האירופית גרמניה היא ספקית הנשק הגדולה ביותר לישות הציונית אחרי ארצות הברית. יצוא הנשק של גרמניה לישראל בשנה שעברה גדל פי עשרה בהשוואה ל-2022 והגיע ל-354 מיליון דולר. מתוך סכום זה, כ-22 מיליון דולר מוקצים לנשק סער, כולל 3,000 כלי נשק ניידים נגד טנקים ו-500,000 כדורי תחמושת למקלעים או כלי נשק אוטומטיים או חצי אוטומטיים אחרים. אחרי גרמניה, אנגליה היא הספקית העיקרית של ציוד ותחמושת לצבא הישראלי, שלפי הדיווחים מספקת 15% מהרכיבים למטוסי ה-F-35 של תל אביב.
עם זאת, בשבועות האחרונים אירופה הגבילה את עצמה להביע את חוסר שביעות רצונה ממילים, שנראה כי נובע מהלחץ חסר התקדים שהפעילה דעת הקהל האירופית על מנהיגיה. הנושא הברור והבלתי נמנע הוא שגורל המלחמות אינו משתנה על ידי "מילים", אלא על ידי "כדורים" שקונים ומוכרים כדי להצליח בקרב!
נור ניוז