רצח העם, ההרג, הרעב והמצור שעזה עדה להם אינם חדשים. פתיחה מחדש של דפי העבר פשוט מאשרת ששום דבר לא השתנה. הישראלים מייחלים זה מכבר שעזה תיעלם מהמפה. בן גוריון היה הראשון שהביע את רצונו שהנושא הפלסטיני כולו ישקע בים. אותו רצון הביע שוב רבין ב-1993: "אני מקווה שיום אחד אתעורר ואראה את עזה נבלעת על ידי הים".
סיבות רבות הובילו להפיכת עזה לסיוט בתודעה הישראלית ולמקום בו פרויקטים ויעדים ישראליים נכשלים.
התבוננות במה שכתבו הישראלים על עזה מצביע על כך שהם מודעים לנקודות החוזק של העזתים. המשורר הישראלי הימני אלחי סולומון עשה זאת נכון. לדעתו, עזה מהווה "לב העניין הפלסטיני".
הוא מוסיף במאמרו, "הפליטים מעזה הם שיצרו את פעולות הגרילה בשנות החמישים, ומג'בליה החלה האינתיפאדה הראשונה שייצגה את השיא הפלסטיני, ומתוכה יצאה משפחתו של יאסר ערפאת והמייסדים. של חמאס הגיח".
למרות שהישראלים מודעים לחשיבותו של אזור גיאוגרפי זה, שאינו עולה על 360 קמ"ר, במצפון ובהיסטוריה הפלסטינית, הם ממשיכים לחזור על אותן שיטות פליליות ובכך קוצרים את אותו כישלון.
פשע המצור, למשל, אינו חדש לתושבי עזה. ישראל הטילה מצור על רצועת עזה במשך שנתיים רצופות לאחר כיבושה ב-1967, ולאחר מכן סגרה אותה שוב ב-1991.
המצור הארוך ביותר החל בשנת 2007 ונמשך עד היום. בתקופה ארוכה זו סבלו תושבי רצועת עזה ממחסור חמור במזון, תרופות, דלק, חשמל וחומרי בניין. מציאות זו הביאה רבים לתאר את רצועת עזה כבית סוהר גדול.
ג'ון דוגארד, דיווח מיוחד של ועדת האומות המאוחדות לזכויות אדם ב-2009, הוא אחד מהם. פקיד האו"ם אמר: "עזה, האזור הצפוף ביותר בעולם, היא בית סוהר, וישראל היא הסוהר שזרק את המפתח לכלא".
גם ג'ימי קרטר תרם את תרומתו באותו כיוון. לאחר ביקור בעזה ב-2009, כתב נשיא ארה"ב לשעבר טקסט המתאר את עזה כבית כלא גדול.
הנשיא, שאחרי שעזב את הבית הלבן, פתח בעמדות רבות שאינן עולות בקנה אחד עם התנהגותו בעת כניסתו לתפקיד הנשיא, פשוטו כמשמעו כתב: "העולם עד עכשיו לפשע מתועב נגד האנושות על אדמת עזה, שבה חיים 1.5 מיליון בני אדם בתוך אדמות. כלא גדול, ואין להם דרך לצאת, לא בים ולא בים." או באוויר או ביבשה".
הוא הוסיף, "פצצות וטילים ישראלים פוגעים באזור מבודד ונצור זה על בסיס קבוע". קרטר סבור כי "ישראל החלה להסלים את ההתעללות הקשה והרדיפה הקשה שלה בפלסטינים בעזה בצורה חסרת תקדים, בתמיכת ארצות הברית. מדינות, כי מועמדים פוליטיים המייצגים את חמאס זכו ברוב המושבים בפרלמנט". הרשות הפלסטינית ב-2006, והוסיפה, "זו ענישה קולקטיבית אכזרית של תושבי האזור כולו".
ענישה קולקטיבית זו כללה אימוץ של פשע הרעב. אולם במהלך המלחמה הנוכחית התעלתה ישראל בתחום זה. דיווחים מצביעים על כך שמאז מלחמת העולם השנייה, העולם לא היה עד להרעבה כה מהירה ומוחלטת של אזרחים כמו שקורה בעזה עקב כוונה מוקדמת ונחישות ישראלית.
המצור והרעב היו הצד השני של המלחמות הרצופות שפתחה "ישראל" נגד המגזר הצפוף בעולם. עזה נלחמה שבע מלחמות בפחות מ-15 שנה. ב-2008 כוונת המלחמה הישראלית הייתה לשים קץ לשלטון חמאס, לחסל את ההתנגדות, לעצור את הרקטות ולשחרר את השבוי שלו, שליט. אותם יעדים הושקו ע"י "ישראל" במלחמת 2012, אך ב-2014 נוספה המטרה של השמדת רשת מנהרות ההתנגדות, אולם הכשל הישראלי חזר על עצמו כמו בשנים 2019 ו-2021, ועזה יצאה חזקה יותר, יותר חזק ומנוסה יותר אחרי כל מלחמה.
באשר לפשע העקירה, שהעולם התוודע אליו במקביל לתנועת מכונת ההרג וההשמדה הישראלית במלחמה הנוכחית, זה לא חדש. "ישראל" רמזה על כך בעבר ודחפה בכל האמצעים האפשריים ליישם אותה. ההיסטוריון הישראלי עמרי שפר רפיף מסביר את תוכניות ההעברה שלאחר הכיבוש ב-1967, ומסביר כיצד "ישראל" ביקשה לצמצם את מספר הפלסטינים בעזה ועודדה את הגירתם מזרחה על ידי אי שיפור תנאי החיים ברצועה. כמו כן העניקה מענקים כלכליים לרצועה. המבקשים להגר לגדה המערבית ומשם לירדן.
רפיף מתייחס להסכם שסיימה "תל אביב" עם פרגוואי, שקבע קליטת 50,000 פלסטינים מעזה, אך גם הפרויקט נכשל, לדברי ההיסטוריון הישראלי.
כישלון נוסף פקד את הישראלים במהלך ההיסטוריה הארוכה שלהם עם עזה. המטרה של הסרת חמאס מהמפה הייתה פזמון עבור הישראלים מאז 2005. לאורך כל הזמן הזה, כמעט שום אמירה ישראלית על עזה לא הייתה נטולת הפזמון הזה. כדי להשיג זאת, ישראל לא היססה לבצע מעשי טבח נגד חממת ההתנגדות העממית, שהובילה לרצח עם.
גם תל אביב השתמשה בכל האסטרטגיות הצבאיות בעולם. היא חיקה את ההלם והטרור שנוהגת ארצות הברית בעיראק ובאפגניסטן, וניצלה את מועדי הבחירות האמריקאיות, וראתה בסילוק חמאס הקדמה הכרחית להסדרה או חיסולה של הנושא הפלסטיני. אף אחד מהמרכיבים הישראלים לא חלוק בנושא זה, ציפי לבני, שהייתה ראש מפלגת העבודה ב-2009, הודיעה בבירור על מאמציה לחסל את חמאס. העיתון הבריטי "הגרדיאן" התייחס אז לרצונה של לבני, שהחזיקה אז במשרד החוץ, ואמר: "אם ראש מפלגת הלייבור חושב שסוללת את הדרך להקמת מדינה פלסטינית מתונה. יהיה באמצעות חיסול פיזי של ההנהגה של חצי מהעם הפלסטיני, אז היא פשוט טועה".
נתניהו טועה גם כי הוא חוזר על מה שניסה בעבר על ידי מי שקדמו לו בשלטון. הוא גם טועה כשהוא מתעלם מהמסקנות שהגיעו אליהן קודמיו, ובמיוחד ראש ממשלת ישראל האהוב עליו בן גוריון. ראש הממשלה הראשון ב"ישראל" אמר ב-1948 "אם נפלוש לעזה אלף פעמים, היא לא הייתה נכנעת".
נראה שלעזה יש יכולת מדהימה להחיות ולהחיות את העניין הפלסטיני מחד, ולהשפיל ולהביס את האויב מאידך, ועם מבול אל-אקצא, עזה הצטיינה בתרגום היכולות הללו.
נור ניוז