מהשבת המוניטין של האו"ם ועד לשלמות האומה הפלסטינית

בתלונתה לבית הדין הבינלאומי לצדק, דרום אפריקה, בהתחשב בכך שייתכן שיידרשו מספר שנים למתן פסק דין בנושא רצח עם, ביקשה מבית המשפט להודיע ​​על חוות דעתו לגבי כמה צעדי ביניים ולהוציא פסיקות מקדימות.

בית משפט זה קבע, בפסק דין של שבעה עשר שופטים, כי על המשטר הציוני לעשות כל מאמץ למנוע הרג פלסטינים וגרימת פגיעה פיזית או נפשית חמורה בהם.

למרות שפסיקת בית המשפט בהאג לא הזכירה במפורש את הפסקת המלחמה, מכיוון שמבצע המשטר הציוני בעזה הוא דוגמה לרצח עם, הפסיקה הנ"ל היא למעשה החלטה להפסיק את המלחמה.

הסכמה בבית המשפט
אחת הנקודות הבולטות של בית המשפט בהאג היא הסכמה פה אחד של השופטים על פסיקה זו. בגלל נוכחותם של 17 שופטים בישיבה זו, 15 או 16 שופטים הסכימו עם חוות הדעת שניתנו; כלומר, מצד אחד, בית המשפט הכיר רשמית בלגיטימציה של האומה הפלסטינית נגד רצח עם, ומצד שני, לראשונה על הבמה העולמית, הושגה הסכמה משפטית ומשפטית נגד המשטר הציוני.

במהלך חייו הקצרים של המשטר הציוני הכוזב, מנעו פעולות המערב את גינוי המשטר הציוני בפורומים בינלאומיים ונאלץ ליישם התחייבויות מחייבות למרות פשעי האנושות. הקונצנזוס הרחב של שופטי בית המשפט מלמד שלא ניתן להכחיש את העדויות שהציגה דרום אפריקה בנוגע לרצח העם בעזה ולפשעי המשטר הציוני נגד האומה הפלסטינית, מה שאילץ את בית המשפט להגיע לקונצנזוס כזה; כך שאפילו אמריקה ואירופה לא הצליחו להשפיע על ההצבעות שלהן.

דרום אפריקה בחיפוש אחר האמת
הנקודה החשובה בישיבת בית המשפט בהאג היום, יום שישי, היא האמיץ, ההומניטרי, זכויות האדם של דרום אפריקה והמאמצים המתמשכים לתמוך בפלסטין. בעוד שמערביים תמיד ניסו להציג את הנושא הפלסטיני כסוגיה ערבית, המהלך המדהים של דרום אפריקה בהאג דחק את התרחיש הזה לשוליים. המקרה הדרום אפריקאי מבוסס על אמנת רצח העם משנת 1948, לפיה ניתן להורות רק על מניעה וענישה של רצח עם; בית המשפט הוציא צו זמני לגביהם. גישה אנטי-ציונית זו העלתה את קרנה של דרום אפריקה על הבמה העולמית, ומדינות רבות תמכו בעמדות האמיצות של המדינה.

אופיו המחייב של פסיקת האג
נקודה חשובה נוספת לגבי פסיקת האג היא שפקודות בית משפט זה הן "ברורות ומחייבות", ועל ישראל כעת להוכיח את מחויבותה למשפט הבינלאומי ולמלא אחר פקודות מפורשות אלו. לפי פסיקה זו, על המשטר הציוני לנקוט בכל האמצעים הדרושים כדי לשים קץ להתנהגות הבלתי אנושית ורצח העם בעזה. הפסקת המלחמה, פתיחת גבולות רפיח מחדש ומתן סיוע מסיבי לתושבי עזה הם רק חלק קטן מההתחייבויות המחייבות הללו. יחד עם זאת, גם מדינות אחרות מחויבות לתמוך בפלסטין מחד גיסא, ומאידך גיסא, כל תמיכה בישות הציונית שוות ערך לשותפות בהפרת החלטת בית המשפט, שתביא לאחריות ממדינות אחרות. סוגיה זו עשויה להוות סיבה לשיבוש שליחת הסיוע האמריקאי האחרון לישות הציונית, לרבות שליחת מטוסי F-35 חדשים וכלי נשק כבדים לשטחים הכבושים.

הישגים ותוצאות ממשל
למרות שפסיקת בית המשפט בהאג ניצבת בפני כמה אתגרי יישום, במיוחד האופי הטרוריסטי והתקנות של המשטר הציוני, כמו גם חסימת ארצות הברית ומדינות מערביות אחרות, פסיקה זו נחשבת להישג מרכזי עבור פלסטין בשטח. אישור בקשת דרום אפריקה ודחיית בקשת הציונים בדבר חוסר סמכות בית המשפט מלמדים על אישורו של בית המשפט בזכותו של העם הפלסטיני להתעמת עם המשטר הציוני רוצח ילדים, ובסיס חיובי להמשך העניין. כך יהיה בעתיד.

יחד עם זאת, על סמך פסיקה זו, המעקב אחר התנהגות המשטר הציוני מקבל מימד שיפוטי ועולמי, שיכול להוות מרכיב מרתיע במידה מסוימת. פסיקה זו מגנה ומגבילה כל תמיכה בישות הציונית. אבל תמיכה בפלסטין היא עניין לגיטימי והומניטרי ועולה בקנה אחד עם דעתו של המוסד המשפטי והמשפטי הגבוה בעולם.

תגובה גלובלית לפסיקת האג
הנקודה החשובה בפסיקת בית המשפט בהאג היא איכות התגובות הבינלאומיות לפסק דין זה וחשיפת המערך והמשקל של פלסטין והישות הציונית. רוב המדינות והמדינות בירכו על פסיקה זו וראו בה סוגיה הומניטרית ותמיכה בעוול של פלסטין, והדגישו שיתוף פעולה ביישומו. מצד שני, משוואת סוג התגובה בין אמריקה לאירופה חשובה. "אנחנו ממשיכים להאמין שההאשמות על רצח עם נגד ישראל חסרות בסיס", אמר דובר מחלקת המדינה האמריקאית לאחר פסיקת בית הדין הבינלאומי לצדק נגד ישראל. בעוד שמדינות רבות ביבשת תמכו בהחלטת האג, האיחוד האירופי הודיע ​​בהצהרה, מבלי להזכיר את שמו של המשטר הישראלי: "פסיקות בית הדין הבינלאומי לצדק מחייבות את כל הצדדים ויש לפעול לפיהן". הוא הוסיף: "האיחוד האירופי מצפה שהפקודות הללו יבוצעו באופן מיידי, בצורה מלאה ואפקטיבית".

מה שמדהים בהתנהגותם של ציונים ומערביים הוא מאבקם להתחמק מפסיקת בית המשפט ולהמשיך את רצח העם בעזה בתירוצים חדשים. סוגיית האשמת עובדי האו"ם בהשתתפות במבצע "הסתער על אל-אקצא" נחשבת לאחד התחבולות שבהן השתמש המשטר הציוני כדי להתחמק מהצדק. ארצות הברית גם השעתה את הסיוע הכספי לסוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) בחשד שעובדיה שיתפו פעולה עם חמאס. האשמות אלו הועלו גם נגד ארגון הבריאות העולמי. טדרוס אדהנום ג'ברייסוס, מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, הכחיש בתוקף את ההאשמות הללו ותיאר אמירות כאלה כמטרידות.