בהצהרתו האחרונה טען מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית כי איראן הגבילה את שיתוף הפעולה עם הסוכנות באופן חסר תקדים.
אפשר לראות את דבריו של רפאל גרוסי מכמה נקודות מבט; ראשית, הרפובליקה האסלאמית של איראן תמיד הצהירה שהיא מארגנת ומיישמה את רמת היחסים שלה עם הסוכנות על בסיס אמצעי הגנה ואמנות NPT החלות על כל החברים, והיא דבקה בהם עד כה.
שנית, על פי תקנות הסוכנות, למדינה המארחת יש את הזכות לקבל פקחי סוכנות, ובכל פעם שהיא רואה באחד מהם מרכיב בלתי רצוי, יש לה הזכות לסרב לקבל או אפילו להשעות את פעילות הפקחים.
שלישית, בעוד גרוסי טען כי הסוכנות נלקחה כבת ערובה על ידי איראן, מבט על ההתנהגות הפוליטית והלא טכנית בעבר של הסוכנות והמנכ"ל שלה מראה כי הסוכנות הזו תמיד הייתה שבויה באוריינטציות הפוליטיות של המערב. הסמכויות וההשפעה של המשטר הציוני במוסד זה הן בינלאומיות וההאשמות על התנהגותה הבלתי חוקית של איראן דומות מאוד ללטיפה.
הנקודה האחרונה היא שבעוד גרוסי מאשים ומביע חוסר שביעות רצון מהצמצום של איראן בשיתוף הפעולה עם הסוכנות, המוסד שבניהולו לא הגיב ביעילות למשטר הציוני, שאיים באופן רשמי על הפלסטינים בהתקפה גרעינית במלחמת עזה האחרונה. כמו גם פעולותיהן של ארצות הברית ואנגליה, שבאמצעות שליחת ציוד ותחמושת ספוגים באורניום מדולדל, הפרו למעשה את החוק הבינלאומי, אך לא עשו זאת.
בנוסף, ארצות הברית, אנגליה וצרפת, עקב רשלנות הסוכנות במילוי תפקידיה החוקיים, הודיעו לאחרונה על מודרניזציה של הנשק הגרעיני שלהן בשווי של כמה מאות מיליארדי דולרים, שמידותיו אינן ברורות לחלוטין.
נור ניוז