בביקורו האחרון בלבנון ובפגישה עם ראש הממשלה נג'יב מיקאטי, טען ראש מדיניות החוץ של האיחוד האירופי כי איש לא ינצח במלחמה אזורית במערב אסיה, והרחבת היקף הקרב בגיאוגרפיה רגישה זו. ואזור אסטרטגי יש להימנע.
בורל אמר את הדברים הללו בעוד שבשבועות הראשונים של מלחמת עזה הפך האיחוד האירופי, יחד עם ארצות הברית, למניע העיקרי ובמקרים מסוימים למנהיג המשטר הציוני ברצח העם של הפלסטינים.
אם הראיות מראות; בורל מודע היטב לפרטי שיתוף הפעולה הצבאי-ביטחוני בין ברלין, פריז, רומא וכמובן לונדון עם הציונים במהלך מלחמת עזה.
זאת למרות שבורל לא הזכיר בדבריו את השימוש של הציונים בבסיס "רמשטיין" הגרמני במלחמת עזה או את הידע המוקדם של סוכנות הביון הצרפתית על רצח "סאלח אל-ערורי" בפרבריה הדרומיים של העיר. ביירות.
כמובן, בורל צודק בכך. הכרזה על כל אחד מהמקרים הללו תהיה בגדר הוכחת השקרים של האיחוד האירופי ושל גורמים אחרים האחראים על מדיניות החוץ בנוגע להתפתחויות בעזה.
עם ההסברים האלה; נראה שבורל מציג בכוונה הגדרה הפוכה של המונח "הרתעה" והוא מנסה להטמיע את הנקודה שהרתעה יעילה באזור תלויה רק בחוסר מעש של תנועות ההתנגדות ומצד שני, בשיפור התמרון. כוחו של המשטר הישראלי הכובש בהפצצת עזה.
מצד שני; גם בורל עשה טעות גדולה בבחירת הקהל שלו, כי הקהל שלו בהחלט לא צריך להיות ראש ממשלת לבנון או חברי סיעת חיזבאללה בפרלמנט של המדינה הזאת, אבל אזהרות אלו צריכות להיות מופנות לאנשים כמו "אולף שולץ", "עמנואל מקרון" ו"אורסולה פון דר ליין".
הרתעה אמיתית תושג כאשר האיחוד האירופי יפסיק את ההנשמה המלאכותית שלו לתל אביב ויכבדו את הזכויות ההיסטוריות של הפלסטינים באדמת אבותיהם.
מעבר לכך, לאיחוד האירופי, כאחד המאשימים העיקריים ברצח העם בעזה ובהמשך המלחמה האחרונה, אין בעצם הסמכות לתת מענה ל"משבר" הזה.
עד כה נאמר פעמים רבות כי האיחוד האירופי אינו "מתווך" ואינו "שופט" במלחמת עזה, אך ללא ספק הגוש הזה הוא אחד ה"נאשמים" והפעולות הרציונליות ביותר בנושא שלהם. החלק הוא להימנע מהסלמה בעלויות של כישלון משותף עם תל אביב וושינגטון באמצעות התכווננות למציאות האזורית והחוץ-אזורית הנוכחית.
גם את הפעולה המשותפת של ארצות הברית ובריטניה נגד תימן, שבוצעה בתמיכה ישירה של גרמניה, צרפת והאיחוד האירופי, יש להעריך באותה מסגרת שבה היו טעויות חישוב.
לכן, מלכתחילה על פקיד מדיניות החוץ של האיחוד האירופי להבין את המושג "הרתעה" ובשלב השני עליו לבחור בקפידה את הקהל שלו.
השלב האחרון הוא צעד מבצעי שמטרתו לבלום את הכיבוש הציוני ולאלץ את תל אביב לסגת מעזה.
אם אירופה לא תלך בדרך זו כעת מרצונה, היא תיאלץ לקבל אותה בעלויות גבוהות מאוד ובלתי ניתנות לתיקון.
נור ניוז