הביקור האחרון של שליח הבית הלבן בתל אביב לא היה דומה בשום צורה, צורה או צורה לביקורו הראשון של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בשטחים הכבושים לאחר מבצע הפתע של חמאס, "סערת אלאקצא". לא היו חדשות על השטיח האדום של המשטר הישראלי עבור ביידן ועל קבלת הפנים של הנשיא האמריקני כ"מושיע" על ידי האזרחים החיים בשטחים הכבושים ועל החיבוקים החמים של המנהיגים האמריקנים ופקידי המשטר הישראלי.
במקביל למסעו של בלינקן לאזור, עיתונים וכלי תקשורת אחרים המיוחסים או קרובים לארה"ב התמקדו במחלוקת החמורה בין הקבינט של ג'ו ביידן ובנימין נתניהו כיצד להמשיך את ההתקפות על עזה, כמו גם "מחר המלחמה", שהוא נושא מעניין.
גם ביום שני, כאשר קבוצת מפגינים בדרום קרוליינה קראה "הפסקת אש, עכשיו" במהלך ביקורו של ג'ו ביידן בכנסייה שחורה היסטורית; בתגובה אמר ביידן כי "בשקט" הוא עודד את תל אביב לצמצם את הפיגועים ולצמצם ברצינות את נוכחותה בעזה, ובאווירה כזו ניתן היה לחזות זאת כפי שטוענת כלי תקשורת כמו ערוץ 12 של המשטר הציוני; הפגישה בין שר החוץ האמריקני לראש ממשלת המשטר הציוני תלווה במתיחות.
עמדתו של אנתוני בלינקן לאחר פגישה עם מנהיגי תל אביב, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט והנשיא יצחק הרצוג, אישרה דעה זו. בהדגיש את תמיכת ארצו במשטר הציוני והדגיש כי "אין לחזור על ה-7 באוקטובר", אמר שר החוץ האמריקני: "הקשר הייחודי שלנו והמחויבות המתמשכת של ארה"ב לעם ישראל מבהירים בכנס רגע שבו הסכנה היא ברמה הגבוהה ביותר ליתר דיוק; במיוחד כשהבחירות הכי חשובות וזה אחד מהרגעים האלה". הצהרותיו של שר החוץ האמריקני הראו שבניגוד לשלושת הנסיעות הקודמות של בלינקן, "מחר של מלחמה" עמדה במוקד השיחות האזוריות של שר החוץ האמריקני.
לאחר מכן, נזכר בביקוריו לפני ביקורו בשטחים הכבושים, אמר כי בעלות הברית האזוריות, כולל מדינות ערב, הצהירו כי הן תומכות בפתרונות יציבים המבטיחים "ביטחון ישראל", ובמקביל, הם מאמינים שלפתרון זה יש גורם ביצועי. ערבות כאשר היא מכירה בעצמאות הפלסטינית ובמדינתם העצמאית להיות ביחד.
בלינקן, שכבר ידע שאופציה כזו אינה רצויה עבור תל אביב, הדגיש: "אם ישראל רוצה ששכנותיה הערביות יקבלו החלטות קשות שיסייעו להבטיח ביטחון בר קיימא של תל אביב, מנהיגי ישראל חייבים לקבל החלטות קשות בעצמם". "כפי שאמרתי לקבינט המלחמה ולבכירים אחרים בתל אביב, ארה"ב עומדת לצד ישראל כדי להבטיח את ביטחון גבולותיה הצפוניים", הוסיף. "אנו מחויבים במלואם לעבוד עם ישראל למציאת פתרון דיפלומטי שמונע הסלמה ומאפשר למשפחות לחזור לבתיהם כדי לגור בצפון ישראל וגם בדרום לבנון". כשהבהיר כי ארה"ב דוחה כל הצעה ליישב אותם מחוץ לעזה, הדגיש בלינקן: "על ישראל להפסיק לנקוט בפעולות המערערות את יכולתם של הפלסטינים לשלוט בעצמם ביעילות".
באומרו שאין פתרון חלופי, הזמין בלינקן את המשטר הישראלי לקבל את ההצעות הללו וכמובן השאיר שאלות רבות. בין היתר, עד כמה "רציני" או "ראוותני" המחלוקת לכאורה בין וושינגטון לתל אביב על אופן המשך הפיגועים ולמחרת למלחמה? האם שר החוץ האמריקני משחק את קלף בעלות בריתה האזוריות והערביות של תל אביב וגורל "נרמול היחסים עם ישראל" הם חלק מתרחיש נסיגת המשטר הציוני מעזה?
מציאת תשובות לשאלות אלו מחייבת לבחון את התדמית מוכת המלחמה של עזה והשטחים הכבושים כיום: הרג של יותר מ-23,000 פלסטינים, 11,000 מהם ילדים ו-7,000 נשים, על ידי המשטר הציוני, בשבי של יותר מ-100 אסירים ציונים. על ידי חמאס, הרחבת פעולות הטילים והמזל"טים של תימן. נגד ספינות או כלי שיט ישראליים המובילים סחורות לשטחים הכבושים והמתח הגובר בדרום לבנון יצרו מצב מורכב במערב אסיה, שהשלכותיו לא השאירו את אמריקה ואירופה לבד. הירידה בפופולריות של ג'ו ביידן בשל תמיכתו הכספית, הנשק והפוליטית בטבח בעזה ערב הבחירות לנשיאות במדינה זו היא רק חלק מהעלויות ששילמה אמריקה עד כה. ללא ספק, קריסת ההישגים המעטים של תוכנית "נורמליזציה של היחסים עם ישראל" והבידוד חסר התקדים של המשטר הציוני בזירה הבינלאומית והשיפוט הריאלי של דעת הקהל העולמית לגבי משטר זה, בהחלט לא היה חלום שאמריקה היה לתל אביב. תמונת המלחמה בין המשטר הציוני לחמאס, שמוצגת היום בבירור לעולם, שונה מאוד מהדימוי שיצרו לעצמם אמריקה והמשטר הישראלי לפני שלושה חודשים, ולכן משקיפים בינלאומיים סבורים כי התרחיש של נסיגה אפשרית של המשטר הציוני בשם הצלת ההסכמים הביטחוני והכלכלי של תל אביב ושחרור אסירים ישראלים בידי חמאס זה יותר מאשר מאמץ "דיפלומטי" של אמריקה להפחית את המתיחות, זה מאבק לחפות על כישלון המשטר הציוני בהשגת המטרות שהצהיר בתחילת המתקפה. במיוחד כפי שהוזכר, התקפות המשטר הישראלי יהיו "מחודדות" מעתה ואילך; תכונה שיותר מלהיות קשורה לתל אביב, יש לה רקע אינטלקטואלי אמריקאי. על סמך זה נראה שהרוש שהציע בלינקן לנתניהו בשטחים הוא יותר "נסיגה מכוונת מטרה" מאשר "החלטה קשה"!
נור ניוז