הכפר מירון, כמו רוב הכפרים הפלסטינים, נושא היסטוריה עשירה וכואבת בתקופת הנכבה ב-1948. הוא נכבש במסגרת מבצע חירם ב-29 באוקטובר 1948, והיה אחד הכפרים הראשונים שנכבשו במהלך זה. תקופה קשה.
הכפר מירון, ששכן בהרי הגליל העליון ותולדותיו עוד מימי הרומאים, היה חלק מהמרקם התרבותי וההיסטורי של ארץ ישראל. שמו מתייחס למילה הכנענית "מרום", שפירושה מקום גבוה. הכפר היווה מקום חיוני לתושבים הפלסטינים שהתגוררו בו, אך לאחר הכיבוש הוא נהרס כליל, ולא נותר בו זכר ערבי למעט מבנה אבן כלשהו.
כיום אדמות מירון הן חלק ממושב מירון, שהוקם בשנת 1948 על אדמות הכפר הפלסטיני ההרוס. בעוד שההיסטוריה התרבותית והמורשתית של מירון ממשיכה להוות זיכרון לפלסטינים, האתר מופיע כיום כחלק מהמושבה הישראלית עם כמה עצים, יערות ומרעה, ומשמש למטרות תיירות.
חשיבות שלטונו של מירון
בסיס בקרה אווירי מירון הוא מיקום חיוני בישות הגזלנית, שכן הוא ממוקם על פסגת הר ג'רמאק, הנחשב לפסגת ההר הגבוהה ביותר בפלסטין הכבושה. לבסיס זה תפקיד מכריע בניהול, ניטור ובקרה של האטמוספרה בצפון הישות הגזלת.
כמרכז המרכזי לניהול אוויר, מעקב ובקרה באזור זה, לבסיס מירון תפקיד חשוב בהבטחת מה שהם מכנים "ריבונות אוויר וביטחון" באזור הצפון. חשיבותו של בסיס זה מודגשת באסטרטגיית ה"הגנה" של הכיבוש הישראלי, שכן הוא אחד הבסיסים המרכזיים בישות הגזלת, יחד עם בסיס "מצפה רמון" בדרום.
גובה ההר ומיקומו האסטרטגי מעניקים לבסיס מירון יתרון אסטרטגי בניטור ובקרה על המרחב האווירי, והוא מהווה מרכיב מרכזי במערך ההגנה האווירית של הישות הגזלת. הודות למיקומו על ראש הר ג'רמק, הוא מאפשר לו שליטה מקיפה על האזור שמסביב ולקיים אינטראקציה יעילה עם אתגרי אבטחה.
הדבר ממחיש את תפקידו החיוני של בסיס מירון בהגברת יכולות הניטור, המעקב והבקרה האווירית, מה שתורם לעוצמתו של הגורם הגוזל וליעילותו בהתמודדות עם אתגרי הביטחון באזור.
מה הפירוש של בסיס פיקוח אווירי בתשחץ ?
בסיס בקרת תעבורה צבאית פירושו אתר או מרכז בו הפעילות האווירית מבוקרת ומפוקחת באמצעות מערכות מתקדמות וטכנולוגיה אולטרה מודרנית. אתר זה מיועד לכוחות האוויר הצבאיים כדי לפקח ולבדוק את המרחב האווירי כדי לוודא שאף איום לא עובר דרכו.
בסיסי בקרת תעבורה אווירית מסתמכים על רשת מכ"מים ומערכות אלקטרוניות אחרות כדי לנטר את המרחב האווירי. בסיסים אלו מצוידים בטכנולוגיה העדכנית ביותר לזיהוי ומעקב אחר כלי טיס, טילים ומטרות אוויריות אחרות. לבסיסים אלו תפקיד חיוני בהכוונת מערכות הגנה כמו כיפת ברזל, שבה מכוונים טילי יירוט אוויר על סמך המידע שמספקים בסיסים אלו.
מכוון לבסיס מירון... ללא טילי יירוט
ההתנגדות האסלאמית הודיעה כי המוג'אהדין שלה, בשעה 08:10 בבוקר ביום שבת, 6 בינואר 2024, וכחלק מהתגובה הראשונית לפשע ההתנקשות בשייח' סאלח אל-עארורי וחבריו הקדושים בפרבר הדרומי של ביירות, בסיס הבקרה האווירי מירון עם 62 טילים מסוגים מרובים, הגורמים לנפגעים ישירים ומאושרים.
ההתנגדות ציינה בהצהרה כי בסיס הפיקוח האווירי מירון ממוקם על ראש הר ג'רמק בצפון ארץ ישראל הכבושה, וכי זהו פסגת ההר הגבוהה ביותר בפלסטין הכבושה, וכי הוא נחשב למרכז היחיד לניהול, מעקב ו שליטה אווירית בצפון פלסטין הכבושה ואין לה אלטרנטיבה גדולה.
עוד דווח בערוץ 12 כי נשמעו צפירות ב-94 ישובים וערים בגבול לבנון, כולל צפת וכרמיאל שבגליל, מה שחייב סגירת מספר כבישים בצפון השטחים לבקשת הכיבוש". צָבָא."
מנגד, התקשורת הישראלית אישרה את קיומו של מצב של בלבול גדול בחזית הצפונית, ואמרה כי "אנשי נסראללה השתגעו, אז איפה גלנט ואיפה כיפת ברזל?"
נראה ברור, רחוק מהתקשורת השיווקית הישראלית השקרית, שכאשר ההתנגדות רוצה לפגוע במטרה ספציפית, לא כיפת ברזל ולא מערכות הגנה ישראליות אחרות להגנה מפני יירוט יכולות למנוע זאת.
האם אתם יכולים לתאר לעצמכם את המשמעות האמיתית של הכוונת בסיס מודיעין שתפקידו למנוע את האיום האווירי, בנוסף לשיבוש המסיבי?! האם אתה יכול לדמיין את כיפת ברזל לא מסוגלת להגן על אחד משני בסיסי הפיקוח האווירי שלה?
במונחים צבאיים: הכוונה לבסיס מירון שווה לגוש דן
לפני מספר ימים, כאשר מזכ"ל חיזבאללה, סייד חסן נסראללה, אמר בכנות כי התגובה לרצח השייח' סאלח אל-ערורי היא בלתי נמנעת ומגיעה בהכרח, העם הישראלי, שנותר מהם בצפון, אפילו כל אזור "גוש דן", לא ישן.
כאשר ההתנגדות מסוגלת לעקוף את מערכות היירוט הישראליות במעגל העדיפות העליונה של מערכות אלו, שהוא הגנה על בסיסי מעקב וניטור, וכאשר מעגל המיקוד הוא בסיס עיקרי של שניים בלבד בכל הישות, וכאשר הטילים שלה מפציצים ופוגעים בדיוק במטרותיהם בבסיס המוגן הזה, האם אדם רציונלי יכול שלא להבין את זה המסר הרהוט שנשלח בהצלחה: יכולת ההתנגדות לפגוע בהצלחה בכל נקודה ובכל מטרה ישראלית ללא קשר למערכות ההגנה האווירית הציוניות.
דרך ההתנהגות המבצעית של ההתנגדות הלבנונית מאז הקמתה ועד מלחמת יולי 2006, כולם מבינים שהיא תמיד מנסה להרתיע את האויב על פי אופי תגובתה מחד, תוך שמירה על טקטיקה חשובה ומטרידה עבור הישראלים. כלומר לקדם את התגובה.
היום הגיבה ההתנגדות בגליל, אך תגובתה הייתה נגד יעד שהציונים רואים בו בטוח בגלל המערכות הטכנולוגיות המתקדמות והאמינות שהיא מבצרת. התגובה, בממדיה, בנוסף לאפקט השדה שלה, מראה בבירור כי ידה של ההתנגדות היא העליונה ביותר בחזית הצפונית של האויב.
גוש דן, כמו אזורים ויישובים ציוניים אחרים, מוגן על ידי מערכת כיפת ברזל הישראלית, שאינה מסוגלת לגורמים רבים, כמו שיגור מספר רב של טילים. מכיוון שהישראלים מכירים את יכולתה של ההתנגדות, עם המל"טים הכבדים וארוכי הטווח והטילים שלה בכמויות גדולות מאוד, לפגוע בגוש דן ובמקומות אחרים, המסר של היום התבהר ובהיר יותר: ההתנגדות יכולה לפגוע ביעדי ביטחון ומודיעין מוגנות עם כל היכולות ההגנתיות של הישות.
שני מסרים בין השורות של הצהרת התנגדות
הצהרת ההתנגדות כללה שני מסרים חשובים שעל הישראלי להבין בבואו לבחור את אופי תגובתו למבצע ההתנגדות:
1- תהליך ההתנגדות הספציפי הוא רק תגובה ראשונית, ולכן על הישראלי לחכות לדבר הבא שהוא יותר איכותי ומזיק יותר.
2- בהצהרת ההתנגדות צוין כי הכוונה היא לשני בסיסי בקרת אוויר, זיהוי והזכרת הבסיס השני בשם ובמיקום. אם זה מעיד על משהו, זה מעיד שההתנגדות מעבירה מסר ברור לישראלים שהיא מודעת לכלל השני ושגם היא נתונה באש שלה.
המסר של ההתנגדות הגיע בבירור דרך הכוונת בסיס מירון, שכן התגובה המיידית והחריפה מלמדת כי להתנגדות יש יכולת לפגוע ביעדים רגישים וחשובים בעומק השטחים הפלסטיניים הכבושים. הדבר מראה גם על חוסר היכולת של כיפת ברזל ומערכות ההגנה האווירית הישראליות למנוע תקיפה מסוג זה.
נור ניוז