86 ימים חלפו מאז תחילת המתקפה החדשה של המשטר הציוני על עזה, וכעת, הודיע דובר צבא ישראל כי יוציא חלק מכוחותיו, בעיקר כוחות המילואים, מרצועת עזה ומתכנן להסיג כוחות נוספים. תלוי בעוצמת הקרב.
בדברים ערב 2024 הוסיף "דניאל הגרי": "הלילה 2024 מתחילה והמטרות שלנו דורשות מלחמה ארוכה, ואנחנו נערכים בהתאם. יש לנו תוכנית חכמה לנהל את הפריסות שלנו, תוך התחשבות במילואים, בכלכלה, במשפחות ובאספקה מחדש, כמו גם בהמשך הלחימה והאימונים".
כשהוא מאשר את הידיעה כי "חמישה גדודים שוחררו", בהסבירו את סיבת הנסיגה, אמר: "לאחר המבצע הקרקעי של הצבא, ירדה משמעותית יכולתו של חמאס לשגר רקטות לתוך ערי ישראל. לכן, על כוחות המילואים לחזור לעבודתם הרגילה כדי לסובב את גלגלי המשק הישראלי".
במקביל הדגיש: "פעולת הצבא הישראלי להשמדת חמאס תימשך לאורך 2024".
העיתון "טיימס אוף ישראל" הדהד את דבריו של הגרי והדגיש: "כוחות אלו אמורים לסייע להחיות את כלכלת המשטר הציוני".
עוד נמסר באתר החדשות בעברית כי על פי התפתחויות המלחמה ברצועת עזה, כוחות צבא נוספים עומדים לסגת מרצועה זו בשבועות הקרובים.
ניתן לבחון נסיגה זו מכמה נקודות מבט:
ראשון; יחד עם זאת, המשטר הציוני טוען כי נסיגה זו נבעה מצמצום התקפות טילי ההתנגדות והגשמת מטרותיו של משטר זה, לא רק המטרות של הציונים "להרוס את חמאס" ו"השתלטות על עזה" לא הושגו. הושג לאחר שלושה חודשים, אך בניגוד לטענות, התקפות הטילים של ההתנגדות ופעולות המל"טים הפלסטיניות נמשכות; כשגדודי קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס, תקפו את תל אביב בעשרות טילים בדקות הראשונות של השנה החדשה (2024), וכפי שהודיעו גדודי אלקסאם, הם לכדו מזל"ט ריגול של המשטר הציוני העיר בית לאהיה.
לפני כן הוציא צבא ישראל את חטיבת גולני, הכוח המובחר ביותר שלה, מרצועת עזה עקב האבדות הכבדות והמכות הקשות שספגה ההתנגדות.
הציונים טענו שאחת הסיבות לנסיגה זו היא השימוש באנשים במגזר הכלכלי. למרות שראיות ברורות מצביעות על כך שהסיבה העיקרית לחזרה זו היא אי השגת היעדים לכאורה לאחר שלושה חודשים של הרג וחציית כל קווי המלחמה האדומים, יחד עם זאת, לא ניתן להזניח את הכלכלה השברירית של המשטר הציוני.
הגירה הפוכה, ירידה משמעותית בהשקעות, נפילת הבורסה וכו', כל אחד מהם הוא חלק מהפאזל המבולגן של כלכלת המשטר הציוני. זאת למרות שהיסוד לכאורה של המשטר הציוני היה שלושת העקרונות של ביטחון, כלכלה ודמוקרטיה, אשר כתמריץ קורא לתושבי מדינות אחרות לשטחים הכבושים.
כעת, מחד גיסא, הדיקטטורה והאוטוקרטיה של מנהיגים פוליטיים ציוניים דוגמת נתניהו הטילו ספק בטענה זו, ומאידך גיסא, סערת אל-אקצא הייתה השורה האחרונה בתביעות הביטחון של המשטר הזה, שהשפעתו המיידית על אין להכחיש את המבנה הכלכלי של הכובשים, והמשטר הזה לא יכול עוד להשתמש במטרה הפיננסית ובחיים הנוחים כאטרקציה לרדוף אחרי אחרים להגר לאדמות הכבושות.
על פי תנאים אלה, ניתן לומר כי נסיגת כוחות המבצעים הקרקעיים של המשטר הציוני מרצועת עזה אינה מעשה כוחני, אלא תוצאה של תבוסה קשה מול ההתנגדות העזתית.
נור ניוז