מערכת הביטחון ביטלה את התוכנית לייצא מאות טנקי מרכבה לצבאות זרים, בהם באירופה, כשברקע המלחמה בעזה והמהלכים להרחבת המוכנות של צה"ל למלחמה גם בלבנון. מדובר בטנקי מרכבה סימן 3 וסימן 2 מיושנים שהוחלפו בשני העשורים האחרונים בטנקים מתקדמים יותר מסוג מרכבה סימן 4. זאת, כשבחודשים האחרונים הושלם הפיתוח של טנק חדש המבוסס על טנק המרכבה ונקרא "ברק" וכלים ראשונים מסוגו נמסרו עוד לפני המלחמה לשימוש לוחמי גדוד 52 של חטיבת השריון 401.
ההחלטה על עצירת היצוא התקבלה בידי מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אייל זמיר, בתום דיון מקצועי שבמהלכו הוצג לו מתווה ליצוא של מאות טנקים שמאוחסנים שנים רבות בצה"ל ולא משמשים אותו. ברקע הדיון עמדה התקדמות משמעותית במשא ומתן בין נציגי האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) במשרד הביטחון לנציגי רכש של צבא זר. הצדדים כבר היו במרחק חתימה על עסקה היסטורית ליצוא ראשון של טנקים ישראליים בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים.
גורמים ביטחוניים אמרו ל"כלכליסט" כי ההחלטה של זמיר התקבלה עוד לפני המלחמה בעזה, ולאחר שפרצה התבררה כנכונה ומוצדקת, נוכח תפקידם המשמעותי של כוחות השריון בתמרון הקרקעי. הטנקים והכלים המשוריינים זוכים לעדנה מחודשת מאז פרוץ המלחמה באוקראינה, וביתר שאת מפרוץ המלחמה בעזה, שם הם מהווים חלק אינטגרלי מהלחימה, תוך פעילות הדוקה ומתואמת עם כוחות החי"ר וחיל האוויר.
חוזרים לגדודי הטנקים
ברקע ההחלטה על עצירת היצוא, צה"ל החל בהקמה מיידית של גדוד שריון של חיילי מילואים שיתבסס על כמה עשרות טנקים מסוג מרכבה סימן 3, לאחר שבעשור האחרון סגר יחידות במערך השריון והיבשה משיקולי התייעלות והעדפה של טכנולוגיות חדשות. גורם צבאי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי "זאת לא העת להיפרד מפלטפורמות כמו טנקים, כשקיימת סבירות גבוהה שנזדקק לעוד ועוד כאלה בהמשך הדרך. טנקים מיושנים עוברים השבחה והתאמה כך שיהיו טובים לצרכים המבצעיים של צה"ל".
טנקי המרכבה פותחו בידי מינהלת הטנקים של משרד הביטחון (מנת"ק), וייצורם נעשה במרכז השיקום והאחזקה (מש"א) שבתל השומר. באותו המקום מיוצרים במקביל גם נגמ"שי נמ"ר, המבוססים על מרכב של מרכבה והנגמ"שים החדשים המכונים "איתן", שראשונים מהם נמסרו לצה"ל בשנה האחרונה במסגרת תהליך החלפה הדרגתית של נגמ"שי ה־M-113 המיושנים.
טרם התמרון הקרקעי בעזה, צה"ל ומשרד הביטחון התקינו מעל הטנקים והנגמ"שים פרגולות ממתכת, כהגנה ממתקפות רחפנים שמנסות לעקוף את מערכות ההגנה האקטיביות שמותקנות עליהם. בשיטה זו חמאס פגע במהלך מתקפת הפתע שלו ב־7 באוקטובר בכמה טנקים ונגמ"שים של צה"ל. גורם צבאי בכיר אמר ל"כלכליסט" כי רוב הטנקים והנגמ"שים שנפגעו בתחילת המתקפה ובימיו הראשונים של התמרון הקרקעי שוקמו במהירות והוחזרו ללחימה בחזית. לצד שיקומם המהיר, מתחילת המלחמה סיפק המש"א לצה"ל כ־85 כלים חדשים ובהם טנקים, נגמ"שי איתן ונמ"רים, לאחר שעבר לפעילות במתכונת חירום לאורך כל שעות היממה. מדובר בתפוקת ייצור חסרת תקדים בחודש וחצי בלבד, בהשוואה לקצב הייצור הרגיל במש"א, של כ־100 כלים משוריינים בשנה שלמה.דחפורים אוטונומיים
פרט להגדלת מספר הכלים המשוריינים של צה"ל, משרד הביטחון פתח בשבועות האחרונים גם ברכש דחוף של עשרות דחפורי ענק מסוג D9, שמבצעים עבודות הנדסיות נרחבות לחשיפת פירים של מנהרות ולפתיחת צירים ודרכי גישה שזרועים במטעני נפץ.
כלים אלה סופגים כמויות אש גדולות, בעיקר טילי נ"ט ו־RPG, בעת שהם מובילים את תנועת הכוחות בתוך הרצועה. גם לכלים אלה הותאמו מתחילת המלחמה גגוני מתכת שאמורים להפחית את היכולת לפגוע בהם באמצעות רחפני תקיפה. חלק מדחפורי ה־D9 עוברים בימים אלה תהליכי התאמה לפעילות אוטונומית או חצי־אוטונומית שמאפשרים פעולות מורכבות באזורים רוויי סיכון בלי צורך בנהג. מערכת שנקראת "פנדה", שפותחה בשנים האחרונות באלתא מערכות ובמש"א, מספקת את היכולות האוטונומיות.
במשרד הביטחון לא נוקבים בסכום רכש המערכת, אך מנתונים שמסר המשרד בימים האחרונים עולה כי מתחילת המלחמה הוא הזרים לחברות התעשייה הביטחונית, הגדולות והקטנות, הזמנות בהיקף של יותר מ־4 מיליארד שקל.
נור ניוז