תוך ציטוט של כלי תקשורת ישראלים, דיווח אתר "אל מיאדין", כי סוכנות הביטחון של המשטר בוחנת אפשרות לצמצם את מספר חיילי המילואים ולהרחיק חלק מהם ממעמד הכוננות של הצבא. בימים הראשונים של סבב הסכסוכים החדש בין משטר זה להתנגדות הפלסטינית, המשטר הציוני קרא לכ-360,000 חיילי מילואים מכל רחבי העולם להיות בחזיתות המלחמה, שזו הזימון הגדול ביותר מאז אוקטובר. מלחמת 1973.
לפי דיווחים שפורסמו, כיום יותר מ-8% מכוח העבודה של המשטר הכובש בירושלים נוכחים כחיילים בחזיתות המלחמה.
תוך התייחסות להפסדים העצומים שמלחמת עזה גרמה לכלכלת משטר הכיבוש הישראלי מאז ה-7 באוקטובר, באתר האנגלי "פייננשל טיימס" נכתב בעבר: הביקוש בדרך כלל ירד בישראל, וחברות סגרו את שעריהן, במיוחד לאחר צרכנים. ועובדים שעזבו להתגייס לצבא ולכוחות המילואים, חברות פונו מעובדיהן.
כ-40 יום לפני ואחרי תחילת מבצע סערת אל-אקצא, שסימן סבב חדש של סכסוכים צבאיים אינטנסיביים בין ההתנגדות הפלסטינית למשטר הציוני, נושא החוסן של כל צד של הסכסוך במלחמה ארוכה מאז ומתמיד. היה אחד הנושאים המרכזיים של מומחי עניינים אסטרטגיים.
אמנם ממשלת ישראל ניסתה בקריאה למאות אלפי כוחות מילואים של הצבא להמשיך באסטרטגיה של מלחמה אינטנסיבית וקצרת טווח, תוך פיצוי על הכישלון הראשוני, בהשגת יעדיה שנקבעו, לרבות השמדת חמאס ושחרור מוחלט של אסירים. , כעת חלפו יותר מארבעים יום מתחילת המלחמה, ותוך כדי כך שהוא נושא בהפסדים אנושיים וכספיים כבדים, אף אחד מהיעדים שנקבעו לא הושג על ידי המשטר הציוני, והוא גם עומד בפני משבר חוסן.
ערוץ 13 של המשטר הציוני פרסם לאחרונה דיווח והכריז: כי העלות היומית של הפעולות הצבאיות נגד חמאס עומדת על 200 מיליון שקל (שווה ערך ל-55 מיליון דולר) ונתון זה אינו כולל את ההפסדים הכלכליים היומיומיים שנגרמים מסגירת מפעלים ו חברות והנזק שנגרם כתוצאה מגשם של רקטות על ערי ישראל.
בראייה כללית, ההשלכות ההרסניות של מבצע סערת אל-אקצא על כלכלת המשטר הציוני יכולות לכלול דברים כמו; שיבושים בפעילות הנפט, הגז ובתי הזיקוק, הפסקת יצוא ויבוא דרך נמלים, הפסקת פרויקטי בנייה גדולים כמו בנייה בהתנחלויות, היעדר כספים עקב הלוואות להוצאות מלחמה, ירידה חדה בכוח העבודה, קריסת בורסה, ירידה ב. ביטחון תזונתי, ירידת ערך השקל (יחידת המטבע) המשטר הציוני), פגיעה בקווי הולכה של נפט וגז, צמצום השקעות זרות, עצירת תיירים זרים לשטחים הכבושים וצמצום הכנסות מתיירות ותיירות, פגיעה בשטחים הכבושים. המגזר החקלאי עקב הפסקת הפעילות החקלאית באזורי מלחמה, מחסור ונדירות של מוצרי יסוד וירידה חדה בשיעור הפריון במגזר הציבורי.
בהתבסס על כך הודיע העיתון הציוני "The Times of Israel" כי תחזית האשראי של המשטר הציוני ירדה מ"יציבה" ל"שלילית" לפי "Standard and Poor's". מוסד זה הודיע שהסיבה להפחתת דירוג האשראי של המשטר הציוני נובעת מהשפעות מבצע סערת אלאקצא על כלכלת משטר זה, ובנוסף, מכון זה חזה כי המלחמה לא תימשך יותר משלוש עד שישה חודשים.
מערך הגורמים הנזכר, לצד המשברים הפוליטיים והחברתיים המתגברים בשטחים הכבושים וללא השגת יעדיו המוצהרים, מעידים על כך שהמשטר הציוני עומד למעשה בפני משבר חוסן, והחלטתו החדשה לצמצם את מספר חיילי המילואים. הוצאת חלקם ממצב המוכנות הצבאית בצבא נעשתה גם בתגובה להתפתחויות הנזכרות הללו.
נור ניוז