המתקפה הקרקעית הכושלת של ישראל על עזה; מה הלאה?

ההיסטוריה חוזרת על עצמה יותר מפעם אחת, והפעם השנייה יכולה להיות טרגית יותר! למי שעוקב אחר פעולותיה של ארה"ב בשבועות האחרונים ותגובתה לסכסוכים החדשים בעזה, במיוחד המבצע הקרקעי הישראלי אמש באזור זה, הקומיקאי היחיד על הבמה הוא נשיא ארה"ב. , ג'ו ביידן, שמצד אחד השתמש בכוח הפיננסי, הנשק, המודיעין, הדיפלומטיה והתקשורת של אמריקה כדי לעזור לבעל ברית העצבני והמבולבל של המדינה הזו במזרח התיכון, והוא עוזר לתל אביב למחוק את השערורייה בשל הזעזוע שלו נגד חמאס באמצעות שימוש בדם של ילדים ונשים בעזה ומצד שני בטענה לתמוך בסיוע הומניטרי. לאזרחים באזור הזה הוא רוצה לשמור על פניו את מסכת ההומניטריות. מה שקרה באוקראינה בשנתיים האחרונות פרסם את הסתירות של אמריקה, אבל מה שקרה בשבועיים האחרונים, במיוחד מאז שישי בערב, חשף את פרצופו האמיתי של ג'ו ביידן וכל פוליטיקאי אחר בארה"ב.

אולי בתגובה לתמונה הכפולה הזו הדגיש המגזין "האומה" בדו"ח האחרון שלו: "צפייה בנשיא ביידן מזהיר את בנימין נתניהו להקשיב ללקחי ה-11 בספטמבר, תוך מתן רשות לישראל להעניש את עזה באופן קולקטיבי, ללכת בדרך. של שפיכות דמים של אזרחים בשם נקמה היא הצגה משעממת.

התיווכים לכאורה של ביידן להצלת חייהם של 2,300,000 בני אדם שנלכדו ברצועת עזה היו רק משאיות בודדות שהובילו מזון; גם במצב שהמשטר הישראלי תקף את עזה 400 פעמים רק ביום שלישי שעבר!

וושינגטון גם הצביעה נגד החלטת העצרת הכללית של האו"ם, שאושרה אמש על ידי יותר מ-120 מדינות, תוך שימת דגש על הצורך בהקמת הפסקת אש בעזה והפסקת הרג העם הפלסטיני המדוכא, כדי להוסיף חוליה נוספת לשרשרת. מההתנהגות הכפולה שלו.

נשיא ארצות הברית של אמריקה מדבר על אימוץ שיטות עבודה מומלצות לצמצום הנפגעים באזרחים כאשר כמעט 2,500 ילדים שהיו צריכים להיות שמחים לשמוע את הנאומים ההומניטריים הללו נקברו תחת מטח הרקטות של הציונים בשבועות האחרונים. נתון זה הוא פחות מ-5,000 נשים ואזרחים חפים מפשע שנקברו חיים מתחת להריסות עם עורות שרופים וגופות פצועים וקרועים.

לאחר המתקפה הקרקעית המאסיבית והלא מוצלחת של המשטר הציוני על עזה, שבוצעה ביום שישי בלילה בתמיכתה הכוללת של ארצות הברית, כעת נשאלת השאלה מדוע ביידן, בתמיכתו המלאה של המשטר הציוני, ייעץ ל- המשטר הציוני והדגיש את הצורך של ישראל להימנע מלחזור על טעותה של אמריקה לאחר ה-11 בספטמבר?

הסתירה של האמריקאים אינה מוגבלת למה שקרה; במילותיו של ג'ון קירבי, דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ארה"ב נתנה למשטר הציוני אור ירוק לתקוף את עזה ולהמשיך בשפיכות דמה. הוא קבע כי "זה מהי מלחמה; זה אכזרי, זה כאוטי וזה מכוער", הדגיש. נשיא ארצות הברית גם מאמין שלסכסוך הצבאי יש עלויות כמו חייהם של ילדים, נשים ואזרחים, ובמילים ברורות אלה, ג'ו ביידן ב-2023, עומד במקום שבו עמד ג'ורג' בוש ב-2003. , לפני 20 שנה בדיוק.

ביידן; בוש השלישי?!

באותו זמן, בוש השני ביקש 87 מיליארד דולר כדי להתחיל את המלחמה נגד עיראק, וכעת ביידן רוצה 74 מיליארד דולר עבור עלויות נשק נוספות לישראל ואוקראינה כדי להתחיל במלחמה שאף אחד לא יודע מתי תסתיים או אפילו מה התוצאה יהיה; כי נראה שבידן, כמו בוש, חושב שדי באלימות האמריקאית כדי לנצח; מבלי לספק הגדרה מדויקת של ניצחון. עם רקע כזה, ברור שהמאמץ האמריקני לדחות את המתקפה הקרקעית בעזה לא היה מתוך חסד וכדי למנוע הרג אזרחים נוספים, אלא כדי לצייד עוד יותר את המשטר הציוני לפשעים נוספים.

בשבועות האחרונים ניסה מנגנון הפרסום והתקשורת הענק של ארצות הברית לגרום לכך ששלושה שיקולים גרמו לג'ו ביידן להזמין את מקבילו בתל אביב לנהוג באיפוק רב יותר; סוגיית האסירים הישראלים שנמצאים במעצר של חמאס, מבטיחים את הצלחת הקרב הקרקעי ומנסים להציל כמה שיותר אזרחים, אבל המציאות של שלושת השבועות האחרונים וכמובן ההודאות הגלויות והגלויות של האמריקאים הראה שהילדים, הנשים והאזרחים האחרים של עזה היו הנושא האחרון האפשרי בעל חשיבות לארה"ב.

רעב; הנשק הגדול ביותר נגד עזה

אנליסטים ומשקיפים סבורים כי בנוסף לגינוי ההתנהגות השובבה של המשטר הישראלי והאמריקאי בנוגע למתקפה הקרקעית בעזה, עלינו להתמקד בטבח שכבר התחיל מרחץ דמים בעזה. בנוסף ליותר מ-7,000 חללים ומספר פצועים כפול, כל 2,300,000 תושבי עזה מתמודדים עם נשק להשמדה המונית בשם "רעב" המתוכנן ומטרתו להחליש את המורל וחוזק ההתנגדות נגד האויב שהוטל. עליהם.

המשטר הישראלי חסם את הצרכים הבסיסיים של תושבי האזור על ידי מצור מוחלט על רצועת החוף הזו. גם המים והחשמל מנותקים, ומאגרי הדלק והאנרגיה הולכים ואוזלים. למצב כזה יש כוח הרג פי כמה מפצצה, וזהו כלי שימושי וזול עבור המשטר הציוני, שלדבריו מתמקד בגרימת נזק רב ככל האפשר כדי להגדיל את אחוזי ההצלחה בקרקע. לחימה. זו הגרסה שנקבעה על ידי ארה"ב לעזה על ידי הטלת וטו על טיוטת "הפסקת האש הזמנית" במועצת הביטחון, הצבעה נגד החלטת העצרת הכללית, המאשרת את הסיפור המפוברק של הישראלים על הפיגוע בבית החולים הבפטיסטים בעזה, ומטילה ספק במספר. של שהידים בעזה וכו'. בינתיים החשש היחיד של ארה"ב ושל המשטר הישראלי הוא שלרצח של תושבי עזה יש צופים נוספים, שאי אפשר לחזות את תגובותיהם, למשל, בין הצופים הללו יש את חיזבאללה בלבנון, תנועת החות'ים בתימן וקבוצות התנגדות בעיראק

אמריקה והמשטר הציוני מפחדים מקבוצות התנגדות

למרות שבימים האחרונים דווח על עימותים מפוזרים לאורך הגבול הצפוני של השטחים הכבושים עם לבנון, וגם תל אביב הורתה לפנות בהקדם האפשרי את האזורים הסמוכים לגבולות לבנון, דחפים אלו מנוגדים למה שסביר להניח. וכמובן, חשש, ואמש הצצה לזה הוצגה על ידי אנסארולה בתימן וקבוצות התנגדות בעיראק, מה שהיה כלום לעומת מה שמגיע. עם זאת, הגבול של השטחים הכבושים עם לבנון הוא הנקודה הראשונה שהמשטר הישראלי וארה"ב חוששים מהפיכתה לחזית חדשה נוספת. אמריקה שלחה שתי ספינות תקיפה למזרח הים התיכון באותו נימוק, אבל לניתוח השתיקה של מזכ"ל חיזבאללה של מזכ"ל לבנון, נלווה ההצהרה ש"רגע הופעתו של נסראללה על מסך הטלוויזיה הוא יום הדין בישראל"; ניתוח שמראה כי ספינות אמריקאיות אינן יכולות להרגיע את ביטחונה של ישראל מול חיזבאללה.

אורות אדומים מהבהבים ברחבי המזרח התיכון

משקיפים בינלאומיים סבורים כי עד אמש שריפת הסכסוכים הוגבלה בעיקר לעזה ולשטחים הכבושים, אך התנועות בגבול לבנון, כמו גם העימותים הפזורים של כוחות ובסיסים אמריקאים בעיראק ובמדינות נוספות באזור. , כמו גם פעולות הטילים והמזל"טים של אנסארולה של תימן נגד ישראל, מציגים אורות אדומים מהבהבים במזרח התיכון. עד כה, המשטר הישראלי והאמריקאי נמצאים בצד אחד של הסכסוך. למרות שארצות הברית טוענת שהיא תומכת בתל אביב, ולא זרוע מלחמה, הראיות מצביעות על כך שארצות הברית מתקרבת למלחמה אזורית במזרח התיכון; מערכה שאינה דומה למלחמה באפגניסטן או בעיראק, שתיהן ארכו חודשים של תכנון והכנה, ואז החליטו ארה"ב ובעלות בריתה את הזמן, המקום וההיקף של המתקפה! בצד השני של השדה הזה של התנגדות פלסטינית נמצאים תושבי עזה וקבוצות התנגדות מחוץ לגיאוגרפיה של השטחים הכבושים. משקיפים בינלאומיים הזהירו כי בשל תמיכתה הכוללת של ארה"ב במשטר הישראלי, לא ניתן למנוע ממפלגות אחרות להצטרף להגנה על תושבי עזה בטווח הארוך, וייתכן כי הציר של גם התנגדות בלבנון, בגדה המערבית, עיראק, תימן וסוריה תיכנס לשדה בכל רגע.

כעת, בשל המורכבות ההולכת וגוברת של שדה הקרב והעלייה באפשרות לאירועים בלתי צפויים, מצד אחד, ישראל, בתמיכתה המלאה של ארצות הברית, נוקט בצעדים לשחזור זהותו האבודה, הוא נאבק וביצע אמש את המבצע הקרקעי לכניסה לעזה עם הטיעון הזה, ומצד שני, עמידתה הבלתי מעורערת של ההתנגדות הפלסטינית, הנתמכת בהישגים הנדירים של מבצע סערת אלאקצא וכישלון הציונים בקרקע. המבצע אמש, הוציא את היוזמה מידיהם של הציונים כדי שיוכלו להפוך את מעמדם הגלובלי ליותר לא יציב בכל שנייה על ידי הרג נשים וילדים.

במלחמת הצוואות, הקובעת את התוצאה הסופית של הקרב, הפך הזמן, כמו נשק הרסני, לגורם בתבוסה הרוחנית והפסיכולוגית של הציונים. ישראל נמצאת כעת בספירלה של כישלון, והאפשרויות לעתיד הופכות מוגבלות יותר ויותר, והצלחתה נעשית תלויה יותר במזל מאשר בעובדות.