סוגיית היחסים בין ארצות הברית לישראל אינה חדשה, אך היא מונחת במצבים רבים הקשורים לאחד הצדדים. בכל אירוע יש צורך להזכיר את הספציפיות של מערכת יחסים זו, אופייה וממדיה. עמדתה של ארצות הברית של אמריקה מאז "סערת אל-אקצא" ב-7 באוקטובר היא נקודת מפנה על פי רוב האנליסטים והעוקבים. עמדה זו לא הייתה מבוססת ונתמכה כרגיל, אבל וושינגטון יצאה להשמצות ולמעורבות ישירה בדמם של הפלסטינים.
הנשיא האמריקני ביידן הכריז על התמיכה המוחלטת והבלתי מוגבלת. שר החוץ הודיע כי הוא מגיע ל"ישראל" כיהודי, ואישר את "זכותה, אך לא את החובה", להרוג את הפלסטינים ולסגוד להם.
הגעה לרמת תמיכה זו - בנוסף להבנתה של וושינגטון את גודל החידה הישראלית - היא תוצאה של תהליך היסטורי ארוך שבו גורמים רבים מתערבים. הדו"ח שהופיע על שולחנו של ג'ורג' בוש האב כשהתקבל בבית הלבן ב-2001, שזכה לכותרת "הניווט בים סוער", מסביר הרבה במישור הזה.
במאמרו המפורסם של העיתונאי הערבי הדגול מוחמד חסנין הייקל בספטמבר 2001 בכותרת "נאום הנשיאות האמריקאי... ח'ריף הגר", פרסם הייקל את חלקי הדו"ח הזה שהגדירו את קווי המתאר הכלליים של המדיניות האמריקאית בעולם, וכלל המלצותיו של יועץ הנשיא בנוגע למזרח התיכון, כולל:
"צריך לשים לב לחיזוק הכללים והאמצעים המעשיים במזרח התיכון... צריך לדעת שישראל היא העמוד הראשון שמבטיח את ביטחון האזור, והברית האמריקנית עם ישראל היא אמיתית והמילה היא הבסיס החזק לכל התוכניות, המדיניות והמציאות, וחוזק השותפות בין שתי המדינות הוא כלי הפעולה העיקרי באזור.
עליכם לחקור את התועלת המרבית של עובדה אסטרטגית זו, וכי תמיכתה של ישראל עדיפה במהותה ומודרנית לאורך זמן על פני כל המפלגות הערביות. ועכשיו, אתה צריך להתנגד ולדחות בתוקף את כל הניסיונות שלי מצד כל צד ערבי שמבקש או מנסה להשתוות עם ישראל.
הדו"ח מבטא את "המשמעות של ישראל" עבור האמריקאים. המשמעות הזו היא תוצאה של גורמים רבים, אבל אני חייב להזכיר לכם אותה כל הזמן, כדי לא לבלבל דברים ולעשות טעויות בהערכות ובניתוחים, ובעיקר:
ראשית: הגורם הדתי
כידוע, ארצות הברית של אמריקה מסתמכת על המשאבים הצבאיים, הדיפלומטיים והפיננסיים של העולם לצורך הלגיטימיות של הדברים הללו, אך הממד הדתי נוכח באופן יעיל ופעיל בגישות ובמדיניות האמריקאית, במיוחד במזרח התיכון.
כך מאשר הספר "אמריקה במזרח התיכון מ-1776 ועד היום" מאת מייקל ב' אורין, שיצא לאור בשנת 2007. המחבר כותב את אחד מפרקי הספר על השפעת אמונת ההורים בקביעת מהלך האמריקני. היחסים באזורנו לאחר מלחמת העולם השנייה.
הספר מראה שהקתולים והיהודים היו מעורבים באופן פעיל בקביעת מהלך מערכת יחסים זו, אך ההשפעה הפרוטסטנטית הייתה בשליטה, והוא מזכיר את יציאתם של המיסיונרים הפרוטסטנטים הראשונים מבוסטון למזרח התיכון ב-1819 במטרה החזרת פלסטין לריבונות יהודית.
זוהי דרך האבולוציה עם הזמן, לדברינו, מאשר ההוגה הפלסטיני אדוארד סעיד במאמרו שכותרתו "אמריקה האחרת". סעיד מסביר את תפקידם של הקיצונים הנוצרים בעידוד הציונות, כי הם רוצים להחזיר את כל היהודים לארץ הקודש בביאתו השניה של ישו, והוא מציין שהימין הנוצרי מאמין בשיבה זו, קורא מהם אירועי עולם. , ומאשר את "ישראל" באופן מוחלט.
אישור זה בא לידי ביטוי בתקופת הקואליציה בין השמרנים החדשים לממשל האמריקאי, דווקא לאחר אירועי ה-11 בספטמבר, שהקיפו משמעויות דתיות ותיאולוגיות רבות; הבחינו כי האמריקנים מתקרבים ל"ישראל", הכללת כוחות ההתנגדות הפלסטיניים על ידי וושינגטון ברשימת הטרור.
הקשר בין הדברים הגיע לנקודה שבה וושינגטון הפכה לחלק מהמלחמות נגד הטרור של ישראל, ודעתם של כמה אנשים הגיעה עד כדי דיבור על סוג השליטה הישראלי שלי במצבי קבלת ההחלטות הגבוהים ביותר.
העיתון הבריטי "Financial Times" ציטט את סקאוקרופט, ששימש כיועץ לביטחון לאומי של הנשיא ג'ורג' בוש הבן, כהצהרה מזעזעת המתארת את מערכת היחסים בין ראש ממשלת ישראל דאז שרון לנשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן.
הבכיר האמריקני אמר: "בוש נמצא בקסמו של שרון, המוקף באצבע הקטנה. בכל פעם שישראל עושה תגובה צבאית גדולה לכל מתקפה פלסטינית, אז בוש מתקשר לשרון, שאומר לו שישראל היא חלק מהאנטי- מלחמת טרור. הוא נגד בוש: כן".
שני: גורם אל-לובי אל-ציוני
חטיפת מדיניות החוץ האמריקנית לפני "ישראל" בתקופת בוש אל-תם זוכה לדיון נרחב בארצות הברית של אמריקה. ספרם של ג'ון מירשימר וסטיב וולט "מדיניות החוץ האמריקאית והשדולה הישראלית" חושף פרטים רבים על הלובי היהודי בתהליך ההתנקשות הזה.
המחברים הגיעו למסקנה כי המניע העיקרי מאחורי המדיניות האמריקאית כלפי ישראל היה האינטרס הישראלי, כמו גם הלובי הישראלי, לא האינטרס האמריקאי.
ואם כבר מדברים על המאמץ הקבוע והמתמשך של הארגונים והכוחות היהודיים התומכים בישראל, בעיקר ארגון אייבאק, וכן ארגוני הימין הנוצרי והשמרנים החדשים, ואלה שמאמציהם הובילו למצב של מות קדושים בארצות הברית. .
הספר הסביר את מיומנותה של "AIBAK" בביצוע תפקידה המוטל על עצמו, מה שהפך את תמיכתה הבלתי מותנית של כל ממשלה ישראלית למקובלת ונורמלית בארצות הברית של אמריקה, עד שחברי הקונגרס שוכנעו ש"AIBAK" מסוגלת. של להפיל אותי.גיוס כסף וקול.
הפעולה הישראלית לא הסתפקה בטיפול בממשל ובקונגרס, והרחבת המאמצים לכלול את החברה האזרחית, התקשורת והמוסדות האינטלקטואליים, וגיבוש דעת הקהל בקרב האליטה הפוליטית האינטלקטואלית במהלך הקמת צוותי חשיבה. בעיקר "מכון וושינגטון לחקר המזרח הקרוב".
שלישית: הגורם המועיל
אין ביטול של הממד הדתי והממד הדתי היהודי, ההיבט המועיל והאינטרס. ארצות הברית היא שילוב של אמונות דתיות, אמצעים צבאיים ואינטרסים שאינם נעצרים בגבול המוסרי, עם יכולת מלאה להתגבר על העוול שנגרם בעקבות החתירה להישגים.
היעדר אמצעי או כלי של אמריקה להגיע לחומרים. אין ספק ש"ישראל" היא הכלי החזק והיעיל ביותר להשגת יעדים אמריקאים באזורנו, שהוא תחום אסטרטגי חשוב המשפיע על הביטחון הלאומי האמריקאי.
האמריקאים מחשיבים את ישראל כנושאת המטוס האמריקני הבלתי ניתן לטביעו, על פי דבריו של שר התעופה האמריקני לשעבר סטיוארט סימינגטון, המהווה "בסיס אמין בעניינים צבאיים ואסטרטגיים במזרח התיכון ובים התיכון", כנציג הרפובליקאי. אמר יעקב יאוויטש. "ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון שאנחנו יכולים לסמוך עליה ואיננו יכולים לסמוך על אחרים", אמר עמיתו ג'וזף מרקומק.
הקטגוריות הללו שולטות בחיים הפוליטיים האמריקאים, דחפנו את שתי המפלגות האמריקאיות העיקריות להתחרות בתמיכה ב"ישראל" ולנסח נאומים והצהרות תמיכה. עם זאת, הרושם הרווח הוא שהרפובליקנים הם הכי קרובים לישראל, אבל העובדות מאשרות שהיחסים המיוחדים הם הרבה מעבר להבחנות המפלגתית. זו החלטת ה"ממסד" השולט או מדינת העומק, הרואה ביחסים בין "ישראל" לאמריקה "אינטרס שותפות שבו ארצות הברית של אמריקה ממלאת את תפקיד השותפה הגדולה ביותר". העיתונאי הגדול מוחמד חסנין הייקל.
שותפות זו שואבת מהמקור התרבותי והפילוסופי של נשמתה, אשר מכירה רק בערך הכוח, המתורגם לתוקפנות, אפליה, דואליות בסטנדרטים ותוקפנות וענישה. נראה כי המלחמה שהוכרזה על ידי "ישראל" על עזה לאחר "סערת אלאקצא" בתמיכה, בכיסוי ובתמיכה, אך ישירות על ידי הממשל האמריקני, מאשרת כי השותפות נסוגה ממעשה הכיבוש ומפעולת הכיבוש. הֶרֶג. לכן, יש להסיר את ההתנגדות לכיבוש הישראלי מהשותפים האמריקאים הגדולים.
נור ניוז