לאחר שני סבבים של עימותים עקובים מדם במחנה עין אל-חילווה הפלסטיני בדרום לבנון, שהותירו יותר מ-32 הרוגים ו-150 פצועים וגרמו לעקירתן של יותר מ-2,000 משפחות, בנוסף להרס מסיבי של בנייני מגורים, גורמים רשמיים פועלים להחזיר את החיים לשגרה בבירת הפזורה הפלסטינית בדרום לבנון.
תושבי המחנה מרפאים את פצעיהם כתוצאה מהנזק הקשה לבתיהם ולחנויותיהם ברוב שכונות המחנה, שהיו עדים לעימותים עקובים מדם בין תנועת הפתח לפלגים "אסלאמים" בספטמבר ויולי האחרונים.
המחנה הגדול ביותר בלבנון מוקף בשבעה מחסומים ביטחוניים של צבא לבנון, שבהם הנכנסים והיוצאים נתונים לבדיקה קפדנית.
בשכונות המחנה שהיו עדים לעימותים אלימים, מופיע הרס בבנייני מגורים וחנויות, שרובם נשרפו כתוצאה מהשלכת פצצות וטילים בינוניים.
חודש לאחר הפסקת העימותים, עדים במחנה תנועה קלה של התושבים הנותרים שבתיהם לא ניזוקו ועקורים שהגיעו לבדוק את רכושם.
עימותים חוזרים ונשנים בין תנועת הפתח לפלגים חמושים במחנה הדגישו שוב את הסכסוך הביטחוני והמדיני במחנות הצפופים בשטח לבנון.
בסוף יולי האחרון החלו העימותים הללו בעין אל-חילווה. לאחר שחבר בביטחון הלאומי הפלסטיני במחנה הרג חבר מקבוצה אסלאמית בשם "נוער מוסלמי"; על רקע מקרה חיסול שהתרחש במרץ האחרון.
באותה תקופה גברה עוצמת העימותים בין חברי פתח לנוער מוסלמי. כתוצאה מכך נהרגו 14 בני אדם, בהם מפקד הביטחון הלאומי הפלסטיני באזור צידון, מנהיג הפתח, אבו אשרף אל-ארמושי, עם 4 מלוויו.
אנשי כוח הביטחון הפלסטיני המשותף נפרסו ביום שני, 25 בספטמבר, במחנה עין אל-חילווה, ביישום תנאי הסכם הפסקת האש שהושג בין תנועת הפתח לפלגים שהשתתפו בעימותים.
מחנה עין אל-חילווה הוא אחד מהמחנות הפלסטינים הגדולים בלבנון, יחד עם 11 מחנות נוספים, שבהם מוערך מספר הפליטים הפלסטינים במדינה בכ-270,000.
צבא לבנון או כוחות הביטחון אינם נכנסים למחנות על פי הסכמים מרומזים קודמים, ומשאירים את מלאכת השמירה על הביטחון שם לפלסטינים עצמם, בעוד שצבא לבנון מטיל צעדים נוקשים סביבם.
כל מה שהיה בבעלותנו נעלם
חג'ה חדיג'ה (בת 70) בשכונת חטין במחנה בודקת את ביתה שנהרס כליל, כתוצאה מפגיעת פגזים וכדורי צלפים, והיא בוכה על המצב אליו הגיע המחנה.
היא אמרה בראיון, "אני גרה בבית לבד, ואין בו גברים חמושים. למה כל השנאה הזו להרוס אותו לגמרי?"
היא הצטערה על מה שהגיע למצב, "עד לנקודה שבה אח הרג את אחיו, במקום שהאקדח יתאחד רק בכיוון אחד, זה ישראל", אמרה.
באשר לשכנתה, אום כאמל (בת 55), שעמדה מול חנותה ההרוסה והשרופה כליל, אמרה: "אם המטרה היא לעקור אותנו שוב, לא נעזוב את בתינו ונחזור ונשקם. הם שוב."
היא הוסיפה: "הרובה הפלסטיני מכאן, מעין אל-חילווה, חייב להיות מופנה כלפי ישראל בלבד, ולא בין אחים... ההרס הזה אינו מותר כאילו ישראל עברה כאן".
מחמוד (בן 35), הבעלים של חנות מזון, מצידו אמר: "מקור הפרנסה היחיד שלי נהרס, ושלוש קומות עבורי ואחיי נהרסו כליל".
הוא הוסיף: "החנות הזו שלי הייתה החנות הגדולה ביותר לממכר מוצרי מזון, והתנועה בה לא נרגעה. אבל עכשיו היא נהרסה כליל והפכנו לעקורים וללא עבודה", לפי "אנטוליה".
בנוגע לאפשרות לשקם את מה שנהרס, אמר: "אנחנו לא יכולים לעשות כלום אם העימותים לא ייפסקו. זה כל מה שיש לנו נעלם ולא נוכל להחזיר אותו ללא עזרה".
הילד רמזי (בן 10) מצדו הביע את צער על המצב במחנה.
לדבריו, "לאחר שהחלו העימותים, ברחנו עם המשפחה שלי לאחר שראינו את הפגזים, הפצצות והכדורים האקראיים, וזה דבר רע עבור הפלסטינים".
החזרה מחייבת שיקום של מה שנהרס
חאג' אבו ואאל (בן 68), תושב המחנה, מצדו אמר: "לאחר הצלחת הפסקת האש, השלב הבא מצריך שיקום של מה שנהרס".
הוא ציין כי "המצב ההומניטרי הגיע כעת לשפל, והאוכלוסייה חיה במצב קשה וטרגי מאוד".
הוא הסביר כי "חלק קטן מתושבי המחנה שנעקרו (בעקבות העימותים) חזרו, שכן ישנם אלפי בתים שנהרסו כליל".
הוא ציין כי "למרות הביטחון של פקידים פלסטינים כלפי העקורים, הם (העקורים) רוצים משהו מעשי בשטח שירגיע אותם עד שאנשים ישובו לבתיהם".
הוא קבע כי "יישום התוכנית טרם הושלם, במיוחד תהליך הפרדת החמושים על ידי הכוח הפלסטיני המשותף".
הוא הדגיש כי "החזרת אנשים לבתיהם מחייבת את שיקום התשתיות, שכן אין יותר מים, חשמל ומים עומדים בכבישים", והביע את תקוותו ש"דברי השנאה בקרב האנשים במחנה ייעלמו. "
רוב הוראות הסכם הפסקת האש יושמו
ב-14 בספטמבר הגיעו הפלגים הפלסטיניים להסכם הפסקת אש, לאחר שבוע של עימותים שגרמו לגל גדול של עקירה אל מחוץ למחנה.
בהקשר זה אמר הגורם המדיני של תנועת חמאס במחנה עין אל-חילווה, חאלד זואיטר, "לאחר שני סבבי עימותים ולאחר פריסת הכוח המשותף לאיחוד הפלגים בנקודות שצוינו בנסיגת להסכם, הייתה לו השפעה חיובית בהרגעת תושבי המחנה".
הוא הוסיף: "אנו רואים שחלק מאלה שנעקרו מחוץ למחנה החלו לחזור".
הוא הסביר כי "רוב תנאי ההסכם יושמו", והביע את תקוותו כי "העימותים לא יחזרו עד שהעניינים יגיעו לסיומם, כאשר נותרה דילמה אחת לפתרון מתוכנית הוועדה המשותפת, והיא ההסגרה. מבין שמונת החשודים".
פואד עותמאן, איש הרשות הפלסטינית לפעילות משותפת במרחב צידון מצידו, מסר כי "הדברים מתקדמים בצורה חיובית ותנאי ההסכם יושמו במלואם, כולל פריסה ביטחונית של הכוח המשותף באזורי עימותים. ומסירת בתי ספר לאונר"א".
עותמאן הוסיף: "השלב האחרון נותר למסור את (שמונה) החשודים בשני החיסולים (אלוף אבו אשרף אל-ארמושי, מפקד הביטחון הלאומי, ועבד אל פרחוד בעשרים ותשעה ביולי האחרון) למערכת המשפט בלבנון. , אז יוסרו המכשולים".
עותמאן פתח בפנייה דחופה לאונר"א כדי להבטיח את הכספים הדרושים להשבת מה שנהרס במלחמה הנוראה במחנה, למען החזרת עמנו ויציבות לחיים הגונים ומכובדים עבורם.
2000 בתים נהרסו
עותמאן חשף, "יש מספר עצום של בתים בתוך המחנה שנהרסים, נשרפו וניזוקים חלקית או מלאה. מספרם עשוי להגיע בין 1,500 ל-2,000 בתים".
הוא ציין כי יש "כמעט 2,000 משפחות שעזבו את המחנה עקב העימותים, מחשש לילדיהם".
הוא ציין כי "האבידות החומריות גדולות מאוד, אבל האנושות חשובה יותר, שכן יותר מ-30 צעירים אבדו בעימותים הללו".
לדבריו, "החזרת החיים לשגרה מחייבת שיקום בתים וטיפול בתנאים ההומניטריים המחייבים מתן ביטחון וביטחון לעמנו ולאנשינו כדי שיוכלו לחזור במלואם למחנה".
נור ניוז