קצין בדימוס בצבא הכיבוש הישראלי, אביגדור קהלני, תיאר ביום ראשון כי מלחמת אוקטובר 1973 הייתה "סטירה" ל"ישראל".
במלחמת אוקטובר, גם סוריה וגם קהיר בחרו לצאת במתקפה משותפת, ביום שבו חגגה ישראל את יום הכיפורים, אחד החגים היהודיים הקדושים ביותר, יום צום שבמהלכו הייתה הישות משותקת.
במהלך העיתונות אמר קהלני, שהיה מפקד גדוד הטנקים הישראלי 77, "פתאום הבנו שזו מלחמה כוללת", והוסיף כי תוך 24 שעות כל רמת הגולן נפלה לידי הסורים.
הוא ציין כי "הציוד הסורי היה יותר; על כל שמונה או עשרה טנקים היה טנק ישראלי אחד", וציין כי איכות הטנקים הסורים הייתה טובה יותר מהישראלים.
קהלני דיבר על הימים הראשונים של המלחמה ואמר: "כל מי שצפה במהלך האירועים יכול היה לומר שאין לנו סיכוי לפתור את המלחמה".
בהתייחס להיקף התקיפות הכואבות שקיבל "צבא" הכיבוש הישראלי, אמר קהלני כי במהלך ארבעה ימי לחימה, החיילים היו כמעט ללא אוכל, ללא שינה, ונשארו להם רק מעט תחמושת, אם כבר מדברים על מהירה. תפנית במהלך הקרב לאחר תמיכה מהרכבת אווירית אמריקאית.
הקצין הישראלי בדימוס ציין כי מספר ההרוגים ב"צבא" הכיבוש במהלך שלושת השבועות של הלחימה עלה על הרף של 2,600 איש. לפיכך, קהלני סבור כי מלחמת 1973 הייתה "סטירת לחי חזקה מאוד", והדגיש כי "הכל השתנה אחרי מלחמת יום הכיפורים... זה כבר לא "יש דברים קדושים".
לגבי תוצאות המלחמה על הישות הכובשת, אמר קהלני כי תוצאתה הייתה התפטרותם של רמטכ"ל הצבא דוד אליעזר והרמטכ"ל אלי זעירא ב-1974.
למרות שלא נשאה באחריות ישירה על ידי הוועדה, גולדה מאיר, מצידה, התפטרה מתפקיד ראש הממשלה באותה שנה.
החייל לשעבר סבור כי מלחמת 1973 ייצגה "אזהרה" ל"ישראל" מפני "הסכנות הקיומיות" האופפות אותה, שלדעתו מיוצגות בשלב הנוכחי על ידי איראן, האויבת האיתנה ביותר של ישראל באזור.
מוקדם יותר אמרה אל"מ במילואים של צבא הכיבוש הישראלי, טליה לנקרי, "מלחמת יום הכיפורים היא פצע עמוק וזעזוע שאנו חווים כל הזמן, שכן כל מה שאנו רואים אומר שתהיה מלחמה".
לנקרי הסביר כי "המטכ"ל בצבא מעריך את המצב מדי שבוע, מאז יום כיפור (מלחמת אוקטובר 1973)", והוסיף כי זה תמיד מסתיים בשאלה: "האם יש אינדיקטורים המצביעים על מלחמה או לא?", במיוחד עם "לדבר על חיזבאללה, מה קורה בגבול הצפון ואיך הוא מפתח את כוחותיו".
נור ניוז