שר המשפטים הישראלי, יריב לוין, ביקש היום, יום שישי, מהיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מירה, לאפשר לו להיות מיוצג על ידי עורך דין פרטי במהלך הדיון בעתירות בבית המשפט העליון נגד הקמת ועדה ממשלתית לבירור עובדות. במקרה של שימוש המשטרה בתוכנית "פגסוס" לפריצת סמארטפונים והאזנת סתר למחזיקיה ללא אישור בית המשפט.
לאור חילוקי הדעות בין ממשלת ישראל לבין בהירב מערה על הצעדים והחקיקה של התוכנית להחלשת מערכת המשפט, בחודשים האחרונים מיוצגים שוב ושוב הממשלה ונשיאה בנימין נתניהו באמצעות עורך דין פרטי ולא באמצעות לשכת היועץ המשפטי של הממשלה, הנחשבת למשרד ההגנה המשפטית של הממשלה.
לוין שלח את בקשתו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד גייל למון, וקבע כי לבחירב מירה ולמשרדה יש ניגוד עניינים בתיק של ועדת העובדות שלוין יזם.
לוין סבר כי השינוי המאפשר את הטיפול בתיקים הנידונים היה מוצדק, וכי מאחר ששינוי זה התקבל באיחור ובניגוד לעמדתו של בהירב מאיארה, יש לאפשר לו ייצוג עצמאי בפני בית המשפט.
בעקבות המשבר בין בהירב מאיארה ללוין, כתב האחרון במכתבו כי לשכת הקנצלרית מנסה "להגביל את צעדי הוועדה ולמנוע את יכולתה לנהל חקירה מקיפה בנושא".
לוין תיאר זאת כ"ניסיון מסוכן, במיוחד מכיוון שזה בוצע על ידי גוף רגולטורי עצמי". הוא הוסיף כי מכיוון שהוועדה תחקור עובדות על עבודת לשכת היועץ המשפטי לממשלה ולפרקליטות, קיים ניגוד עניינים המונע מהיועצים להתערב בכל דרך בעבודת הוועדה.
לוין הוסיף כי "אין בסיס" לטענת היועץ המשפטי לממשלה כי לוועדה אין סמכות לערוך חיפוש בתיקים פליליים הנבחנים בבתי המשפט, לרבות בתיקי נתניהו באשמת שחיתות.
בהירב מאיארה הגישה בחודש שעבר דו"ח לשרים, בו אמרה כי לוועדה אין סמכות לערוך חיפוש בתיקים הנידונים בבתי המשפט וכי פעולה זו "סותרת את עצמאותו של מנגנון אכיפת החוק". היא הוסיפה כי הוועדה עשויה לחשוף את דרכי עבודתם של כוחות הביטחון, וכי חיפוש בתיקים הנבחנים, לרבות תיקי נתניהו, מעלה חשד לעיוות ההליכים השיפוטיים.
ראוי לציין כי ממשלת ישראל אישרה הקמת ועדת עובדות לפרשת השימוש של המשטרה בתוכנית "פגסוס", מבלי שנתניהו השתתף בהצבעה, בשל כך שהדבר קשור למשפטו, ואילו לוין הנחה זאת. הַצבָּעָה.
בהחלטת הממשלה נקבע כי הוועדה תבחן את ביצועי המשטרה, הפרקליטות, משרד היועץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים (“מחש”) בתיק זה, ותבדוק רכישה, מעקב, ואיסוף מידע בכלי סייבר על אזרחים ובעלי תפקידים עד סוף שנת 2022. הממשלה ביקשה מהוועדה לבדוק תיקים שבתי המשפט טרם החליטו עליהם.
בסוף החודש שעבר עתרה קבוצת ארגונים וגורמי ביטחון לשעבר לבית המשפט העליון נגד הקמת הוועדה. חלק מהעותרים, בהם ראש השב"כ לשעבר, נדב ארגמן, ומובילי המחאות של עורכי הדין נגד ההפיכה השיפוטית, המכונים "הגלימות השחורות", סברו כי מתן סמכות לוועדה לחקור מתנהלת. הליך פלילי מהווה שימוש לרעה בסמכות מצד הרשות המבצעת. העותרים ביקשו מבית המשפט להורות לנתניהו ולוין להסביר את ההחלטה על הרכבת הוועדה באופן הסותר את עמדת העובדים המקצועיים.
מנתוני משרד המשפטים עולה כי עורך דין פרטי ייצג את ראש הממשלה או השרים רק פעם אחת בשבע השנים האחרונות, וכי מתחילת שנה זו, כלומר לאחר הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית, יש עורך דין פרטי. ייצג את ראש הממשלה והשרים ב-10 עתירות נגדם בבית המשפט העליון, כולל עתירות נגד חקיקה משפטית.
נור ניוז