מחקר שפרסם המכון לחקר ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב סבר כי הדרישה הסעודית להקים ברית הגנה עם ארה"ב, במסגרת עסקה ביטחונית-צבאית בין שני הצדדים הכוללת נורמליזציה של סעודיה-ישראלית. ליחסים, השלכות והשלכות רבות, וחלקן משרתות את האינטרסים הישראליים. אולם המחקר קרא למקבלי ההחלטות בישראל להביע התנגדות ל"כל ויתור אמריקאי בתחום הגרעין" מצד ערב הסעודית, בתמורה להקמת הברית הביטחונית .
ארצות הברית יצרה מגעים עם איחוד האמירויות על ברית הגנה בין שני הצדדים, בשנים האחרונות, מבלי להגיע לתוצאות. נכון לעכשיו, סעודיה דורשת ברית הגנה עם ארה"ב, בנוסף לשני תנאים נוספים, כלומר השגת נשק אמריקאי מתקדם ובניית תוכנית גרעין בסעודיה, בתמורה להסכם לנרמול היחסים עם ישראל.
במהלך מערכת הבחירות האחרונה שלו, נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן תיאר את ערב הסעודית כמדינה "מגעילה", ואיים על סעודיה בהשלכות לאחר שסירבה להגדיל את ייצור הנפט בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה.
עם זאת, המחקר הצביע על כך שממשל ביידן מבקש כעת "לפתוח דף חדש" עם ערב הסעודית. המחקר ייחס את השינוי בעמדה האמריקאית לניסיונותיה של סין להרחיב את השפעתה במזרח התיכון, לאחר שהאחרונה תיווכה לפיוס בין ערב הסעודית לאיראן.
המחקר הציע כי ארה"ב תדרוש צעדים שננקטו על ידי סעודיה על מנת ליישם את ההסכם הביטחוני-צבאי, כולל "העמקת המחויבות הביטחונית האמריקאית לממלכה". הדרישות הללו הן:
צמצום היחסים בין ריאד ובייג'ין בתחומים רבים, במיוחד בתחום שיתוף הפעולה הטכנולוגי, הביטחוני והגרעיני.
- ביצוע "אחראי" יותר של סעודיה בתחום האנרגיה, והתחשבות באינטרסים האמריקאיים בתחום זה.
- יישום צעדים לבניית אמון עם ישראל, במסגרת תהליך נורמליזציה המתחשב ברגשות סעודיה.
- מאמץ סעודי לסיים את המלחמה בתימן.
- דרישות בתחום זכויות האדם ומערכת המשפט בסעודיה.
- דרישה מסעודיה לשפר, לתחזק ולממן את הבסיסים הלוגיסטיים הצבאיים האמריקאיים שלה.
למרות שישנה תמיכה בוושינגטון ומשני הצדדים בשיפור היחסים עם סעודיה, המחקר הצביע על כך ש"יש ספק אם יש התלהבות בארה"ב להיכנס להתחייבויות בינלאומיות עמוקות בכלל, ובמזרח התיכון בפרט, במיוחד אלה הדורשים הקצאת כוחות ומשאבים לתקופה ארוכה." "האינטרס האמריקני הדחוף ביותר הוא בדרום מזרח אסיה."
משמעות הברית ההגנתית היא שארצות הברית מחויבת מבחינה משפטית להכריז שמתקפה על סעודיה היא התקפה עליה. לפי המחקר, הסבירות שארצות הברית תתחייב לעשות זאת קלושה. לכן האמנתי שניתן יהיה להגיע להסכם ביטחוני, אבל זה יהיה פחות מחייב מברית הגנתית, ובדומה להסכם שהושג לאחרונה בין ארה"ב לבחריין.
בהקשר זה, המחקר הצביע על התנגדות המחוקקים האמריקאים להסכם כזה, במיוחד מצד חברי קונגרס דמוקרטיים שמתנגדים גם לבקשתה של סעודיה לפתח תוכנית גרעינית שתאפשר העשרת אורניום בשטח הסעודית. המחקר סבר שהאינטרס הראשון של סעודיה הוא להגן על אמריקה מפני מתקפה איראנית.
המחקר הצביע על כך שחיזוק המחויבות האמריקאית למזרח התיכון ובעלת ברית מרכזית כמו ערב הסעודית, והגדלת הנוכחות הצבאית האמריקנית במפרץ, היא "אינטרס ישראלי בולט. לכן, לישראל לא צריכה להיות בעיה עם ארה"ב התקשרות בהתחייבויות ביטחוניות כלשהן עם סעודיה, לרבות חתימה על הסכם".
המחקר הוסיף כי הדבר נובע מהסיבות הבאות:
- בין ישראל לסעודיה מתקיים שיתוף פעולה בתחומי ביטחון ומודיעין רבים מזה שנים רבות, והסכם אמריקאי-סעודי יחזק מגמה זו.
- הסכם הגנה סעודי-אמריקאי יתמוך ב"מאמצים אזוריים" לבלום את ההתפשטות האיראנית באזור.
הגברת שיתוף הפעולה הביטחוני בין וושינגטון לריאד תהווה את הבסיס לשיפור היכולות של ישראל כ"פיצוי" על התמיכה האמריקאית בסעודיה.
המחקר העלה כי סעודיה לא תסתפק בהתחייבות אמריקאית לביטחונה על מנת להסכים ל"הסכם נורמליזציה" עם ישראל, וכי היא לא תוותר על דרישותיה האחרות, במיוחד הסכמת הממשל האמריקני "לשפר את יכולות בתחום הגרעיני, ובפרט להפעיל מעגל דלק גרעיני שלם, לרבות העשרת אורניום בתוך הממלכה, למרות הקושי של הממשל וישראל להיענות לדרישה זו".
המחקר סבר כי דרישה סעודית זו מעמידה את ישראל בפני דילמה גדולה, למרות שהסכם נורמליזציה עם סעודיה הוא אינטרס ישראלי גדול, וחזר על עמדת שירותי הביטחון הישראליים לפיה ישראל "צריכה להביע התנגדות לוויתורים האמריקאיים ב- תחום גרעיני. מחלקת דלק עצמאית (גרעינית) תאפשר לסעודיה באמצעות איסוף יכולות, מומחיות וחומרים בתחום הגרעיני, הדבר יאיץ את מרוץ החימוש הגרעיני במדינות אחרות במזרח התיכון".
נור ניוז