ישות הכיבוש הישראלית שוקלת את הפסקת תשלומי פנסיית הפרישה לאנשי צבא, מהלך שאמור לטפח סנטימנט נרחב של "ניצול" ו"בגידה" שצפוי להתפשט בקרב קצינים צעירים, כך דיווח שלשום בעיתון "ישראל היום".
על רקע זה, ציין העיתון כי למרות המשבר הגדול שעומד בפני צבא הכיבוש הישראלי והמחסור הקריטי בקצינים בדרגות סרן וסרן, הצבא פיטר לאחרונה עשרות קצינים ראשיים כחלק מיוזמה רחבה יותר הידועה בשם. "צמצום הכוחות הסדירים".
יתרה מזאת, "ישראל היום" חשף כי חלק מהפיטורים הללו נופל במסגרת הליך פרישה ספציפי המפחית את קצבאות הפרישה משכרם של המתקרבים לגיל 39. אנשים אלו, לאחר שהקדישו כ-20 שנה לשירות צבאי, לא קיבלו כל תשלומי פרישה במהלך אותה תקופה, ציין השקע.
למורכבות המצב הזה מוסיפה ההשפעה שיש לו על המשרתים כיום בצבא למרות המצב הפוליטי והחברתי המקוטב לו היא עדה.
לפי העיתון, אנשים אלו, שאולי כבר יש להם ספקות לגבי עתידם בצבא, עדים כעת לשחרור בני גילם מבלי לקבל פיצויי פרישה — בניגוד מוחלט להבטחות שנתנו להם הממסד במשך שנים. כתוצאה מכך, התפתחות אחרונה זו משמשת תמריץ נוסף עבור רבים לשקול לעזוב את השירות, החלטה המסכנת עוד יותר את המוכנות והיעילות של הצבא הישראלי לסכסוכים עתידיים אפשריים.
יתרה מכך, הדו"ח הדהד את החששות שהועלו בעבר בנוגע להתדרדרות מצב המשאב האנושי של צבא הכיבוש הישראלי. היציאה ההמונית של קצינים בדרגות רס"ן וסרן, כאשר 613 קצינים סרן עזבו את הצבא מרצונם בשנת 2022 בלבד, הביאה לעלייה של 70 אחוזים בהשוואה לשנתיים הקודמות (2021-2020).
כל החששות הללו היו קיימים לפני שהביאו בחשבון את ההתפתחויות המסוכנות של השנה האחרונה הקשורות לשיפוץ השיפוטי, שהוביל לאלפי חיילי מילואים שהחרימו לחלוטין את השירות, וצפויים להצטרף נוספים.
לאור גילויים אלו, מתברר יותר ויותר כי ההצדקות של הצבא לפיטורים אלו, באמתלה של צמצום כוחות הקשורים לקצינים מעטים בלבד, אינן מתיישבות עם המספרים בפועל.
מסמכים שהציג הצבא עצמו חושפים היקף רחב הרבה יותר של פיטורים. למעלה מ-140 קצינים שוחררו רק בשנים 2021-2022 כחלק מתוכנית צמצום הכוחות הסדירים. נתון זה אפילו לא מתייחס למי שמיועד לפיטורים ב-2023, אמר העיתון.
ישראל היום סיכם כי משבר הסגל המתמשך של צבא ישראל, יחד עם פיטורים השנויים במחלוקת של קצינים וסוגיות הפרישה הנלוות, מציירים תמונה מורכבת וקודרת ל"ישראל" ולצבאה.
ההשלכות חורגות מעבר לקצינים בודדים למוכנות ואפקטיביות של המנגנון הצבאי הישראלי כולו, ומעלות שאלות קריטיות לגבי הפיקוח הממשלתי והשפעתו על ביטחון הישות.
התקופה המסוכנת ביותר של הישות
בחודשים האחרונים החלו אלפי חיילי מילואים מיחידות קריטיות, ומעליהן חיל האוויר, להצהיר על סירובם להתייצב לשירות עד להשעיית הרפורמות השיפוטיות שהנהיגה ממשלתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו.
בחודש שעבר הודה צבא הכיבוש הישראלי לראשונה בפומבי כי מוכנותו למלחמה נפגעה קשות עקב סירוב חיילי מילואים בחיל האוויר לשרת. זה דחף את הישות עמוק יותר לתוך מה שתואר על ידי הפקידים והאנליסטים שלה כתקופה המסוכנת ביותר שהיא הייתה עדה לה אי פעם.
בצטט כמה חיילי מילואים שהצטרפו לקמפיין החרם, ה"טלגרף" דיווח שהם הכריזו שהם מתחייבים להפגנות גם אם ישות הכיבוש תיכנס למלחמה, אחרת, תנועתם תהפוך לחסרת משמעות.
מחאות הרפורמות האנטי-שיפוטיות האחרונות הציבו שני מחנות פוליטיים זה מול זה, כאשר האחד מנוהל על ידי נתניהו והשני על ידי ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, שגם הוא מוביל את האופוזיציה, בתחרות חבטות ראש.
עימותים אלימים פורצים כמעט על בסיס יומיומי בין תומכי האופוזיציה למשטרה שבשליטת בעלות בריתו של נתניהו.
לפי התקשורת הישראלית, ותיקי יחידות העילית הישראליות אמרו מוקדם יותר, "המצב בצבא גרוע מהמתואר, וגל הסירובים לשרת משתרע מאנשי מילואים ועד לכוחות הקבע".
נור ניוז