איחוד האמירויות הערביות, כאחת המדינות השכנות של איראן, למרות שיש לה קשרי סחר טובים עם איראן, ויחסים אלו התרחבו עקב מדיניות ממשלתה ה-13 של איראן בהסתכלות במיוחד על שכנותיה ועל ההתפתחויות החיוביות הנובעות מכך במהלך האחרון תקופה, אבל מרכז הכובד של הסלמה של המחלוקת בין איראן לאיחוד האמירויות היה הנושא שהועלה שוב ושוב על שלושת האיים האיראניים.
זאת למרות שלפי מסמכים משפטיים והיסטוריים ברורים, לאיחוד האמירויות אין זכות על איים אלו וטענותיה לגבי ריבונות על חלק זה של שטחה של איראן אינן הגיוניות לחלוטין ודי כפויות, ובהתאם לעסקה שנחתמה עם סולטן בן. מוחמד אל-קאסימי ב-1971, לפני הכרזת עצמאותה של איחוד האמירויות, עניין זה נפתר.
עם זאת, ממשלת אבו דאבי, בטעות ברורה ובגישה מתעתעת, טוענת שעל איראן ליישב את המחלוקת שלה עם איחוד האמירויות על בסיס החוק הבינלאומי ומנגנונים בינלאומיים! עם זאת, מסגרות ונהלים משפטיים בינלאומיים בעצם אינם משקפים דבר כזה לגבי נושאים שהסתיימו ופתרו בעבר.
הנקודה היא; על פי ההיגיון המשפטי, מספר אנשים או מספר מדינות לא יכולים לשבת יחד ולהסכים ליצור התחייבות לאדם שלישי או מדינה שאינם נוכחים באותה פגישה, במיוחד שמדינה צד שלישי זו, כלומר איראן, אינה נוכחת באותן פגישות או הסכמה, לפיכך, החלטה כזו בטלה ומבוטלת בכל המבנים המשפטיים והשולטים בעולם.
כמובן, ניתן להניח שמטרת איחוד האמירויות בהתנהגויות אלו היא לייצר נושאים של משא ומתן לעתיד, מכיוון שדיפלומטים או עורכי דין בדרך כלל מנסים לייצר נושאים שונים על ידי חיזוי העתיד בהחלטות ובמסמכים דיפלומטיים, כך שראשית, באמצעות חזרה, הם יכולים לשנות את דעת הקהל לטובתו, ושנית, הם יכולים להפנות אליהם בזמן יישוב המחלוקת ובדיוק בגלל זה איראן מגיבה לכל הצהרה או החלטה בעניין זה כדי למנוע את זה לקרות בעתיד.
יש לשים לב למספר נקודות חשובות לגבי התנהגות זו של איחוד האמירויות הערביות:
ראשון; התנהגות זו של איחוד האמירויות מראה בבירור כי ידיהם ריקות מכל מסמכים וראיות משכנעות, ולכן על ידי הפקת מסמכים חדשים או ליתר דיוק, "תיעוד", הם מנסים לשמור על נושא סגור פתוח ועל ידי כך, זה הפך אסטרטגיה לדעה ולתשומת לב של מדינות אחרות.
שְׁנִיָה; מטבע הדברים, עבור כל מדינה, כולל איראן, "שלמות טריטוריאלית" היא אחד מהקו האדום החשוב ביותר, ולכן איחוד האמירויות לא יכול לטעון להתאים את היחסים מבלי לשים לב לקווים האדומים הללו. התנהגויות לא ידידותיות אלו בהחלט ישפיעו ברצינות על יחסי איראן עם מדינה זו וכל מדינה אחרת שתשתמש באותה גישה ואסטרטגיה.
שְׁלִישִׁי; המדינות שיחתמו על הצהרות מסוג זה, בין אם זה האיחוד האירופי, רוסיה, סין, יפן או כל מדינה אחרת, צריכות לדעת שהצטרפות להצהרות אלו נחשבת לפחות פעולה דיפלומטית לא ידידותית, בעוד שההשפעה השלילית של פעולות אלו על היציבות וה הביטחון של האזור הוא קריטי מאוד עבור כולם, כולל המדינות שמשחקות יחד עם המשחקים של איחוד האמירויות.
רביעי; ללא קשר לסיבה לפעולות מסוג זה של איחוד האמירויות, הנוגדת בבירור את האסטרטגיה המרכזית של המדינה בפיתוח שיתוף פעולה כלכלי ומסחרי, הרשויות במדינה זו צריכות להיות מודעות להשפעות השליליות והמערערות של פעולות אלו.
נור ניוז