היום, יום חמישי, דיווחה סוכנות "בלומברג" האמריקאית על ירידה בהשקעות זרות ישירות בישות הכיבוש הישראלית.
מהסוכנות נמסר כי השקעות זרות ישירות ב"ישראל" ירדו ב-60% ברבעון הראשון של שנת 2023 בהשוואה לממוצע הרבעוני בשנים האחרונות, ומספר העסקאות והמשקיעים ירד בשליש, כך לפי דו"ח משרד הביטחון. כספים בגוף הכובש.
לפי הסוכנות, משרד האוצר ייחס את הירידות לאי ודאות עולמית ומקומית. "סך ההשקעות הזרות הישירות ברבעון הראשון של השנה הסתכם ב-2.6 מיליארד דולר", נכתב בדו"ח.
על פי "בלומברג", סך ההשקעות הזרות הישירות בשנת 2022 הסתכם ב-29.32 מיליארד דולר, מתוכם 72% הגיעו מארה"ב ו-8% מבריטניה, מה שמצביע על כך ש-54% מההשקעות היו בתחום המידע טכנולוגיה ותוכנה ארגונית.
שווי ההשקעות של חברות זרות המייסדות פעילות בישראל ירד ב-50% ברבעון הראשון של 2023 ל-180 מיליון דולר בהשוואה לרבעונים הקודמים.
אנליסטים כלכליים מייחסים את הירידה בהשקעות זרות ישירות ב"ישראל" לשני דברים: הראשון הוא התפשטות המחאה נגד תוכנית התיקונים השיפוטיים שהציג נתניהו, והשני הוא הסלמה בפעולות נגד חיילי הכיבוש בגדה. .
אתמול דיווחו כלי תקשורת בישראל כי ממשלת הכיבוש בראשות בנימין נתניהו, מתחילת כהונתה, הטילה מצב של אי ודאות מוחלטת במשק הישראלי.
במצע "X" מתח הכלכלן הראשי במשרד האוצר לשעבר, יואל נוה, ביקורת על תפקודה של הממשלה ואמר כי היא "לא פועלת לטובת המשק הישראלי".
באוגוסט האחרון הזהיר בנק ישראל מפני מצב מוגבר של "אי ודאות לגבי השלכות הכאוס שליוותה את אישור התיקונים השיפוטיים, בנוסף לאפשרות להמשיך ולהעלות את הריבית ולהאט את הצמיחה בעולם".
משקיעים ואנליסטים ישראלים הזהירו מוקדם יותר כי המשק הישראלי עשוי להיות עד לירידה בדירוג האשראי שלו ולירידה בהיקף ההשקעות הזרות בו, בנוסף לביצועים חלשים יותר של מגזר הטכנולוגיה, אם המהומה שגרמה התיקונים השיפוטיים השנויים במחלוקת. ממשיך.
נור ניוז