הכתב החברתי ציין כי אלפי תלמידי בתי ספר פנו לעזרה פסיכולוגית מתחילת השנה, לאור המחלוקות והפילוגים לעין הרחוב הישראלי על רקע ההפיכה המשפטית והתפשטות השנאה והאלימות כתוצאה מכך. הכתבת, סלע, ציטטה ילדה בת 16 שאמרה כי היא סובלת מדי פעם ממצב של פחד ופאניקה בגלל הנעשה ב(מדינה). רומי אל-מקיס, תלמידת תיכון, הסבירה את חדירת ההבדלים בכל תחומי החיים ובעקבותיו את אובדן התקווה, החרדה מהעתיד וחוסר היציבות, שחרגו מכל הגבולות, לדבריה. אלא, היא, כמו אחרים, החל לחוש פחד לעתיד "המדינה". נערה אחרת הביעה את פחדה מאזרחים השולטים בחיים הציבוריים, וצעיר אחר חשש שמשפחתו עלולה לעלות מישראל.
שרי דנילס, העובדת בקרן ערן לתמיכה נפשית, מסרה כי קיבלו קרוב ל-8,000 בקשות לסיוע נפשי, מתוכן 200 בקשות לילדים מתחת לגיל עשר. כמו כן, היא סיווגה את הפונים לסיוע נפשי לשתי קטגוריות, הראשונה. מתוכם ילדים המשתתפים בהפגנות וחיים עם מקרי האלימות שהם נחשפים אליהם במהלך אירועים פנימיים ודיונים המדברים על אובדן (המדינה) ותחושת חוסר האונים באפשרות של שביב של תקווה לסיים את הבדלים, בעוד שהקטגוריה השנייה היא אלו המושפעים ממה שמסוקרים בדפי המדיה החברתית, המעידים על עלייה בעוצמת השנאה בין קשת החברה ה"ישראלית".
נור ניוז