שלשום דיווחו כלי תקשורת ישראלים כי קיים חשש לתגובה ברצועת עזה או מלבנון, במקרה בו ייפגעו בכירי תנועת "חמאס" בלבנון.
כתבת ערוץ 13 לעניינים מדיניים, מוריה וולברג, מסרה כי "העימות בין שר הביטחון יואב גלנט לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בישיבת הממשלה היום מדגים שוב את הפערים החשובים מאוד בין מפלגות שונות בממשלה, שהיא לכאורה זכות מוחלטת. ממשלת כנף." אבל יש מושגי ליבה שונים שעלו בדיון בקבינט של היום."
בתורו אמר אלון בן דוד, מנתח לענייני צבא בערוץ 13, "גלנט מחפש דרך לגבות מחיר מחמאס, שמציף את הגדה המערבית בנשק, ולאו דווקא מחמאס בעזה".
הוא ציין כי "יש הנהגת חמאס בלבנון שמובילה את ביצוע הפעולות בתוך הגדה המערבית", וציין כי "ישראל מחפשת דרך לגבות גם מהם את המחיר".
הוא הסביר כי יש "חשש לתגובה ברצועה, ואולי לתגובה מלבנון, שכן קיים סיכון גבוה לפגיעה בבכירי חמאס בלבנון".
החשש הישראלי הזה נובע ממה שהזכיר מזכ"ל חיזבאללה, סייד נסראללה, בנאומו ב"יום קודס הבינלאומי" באמצע אפריל, כאשר איים כי "לכל אירוע ביטחוני שיכוון למישהו בלבנון, ההתנגדות תגיב אליו. זה בגודל המתאים ובצורה המתאימה." ללא היסוס".
סייד נסראללה הדגיש אז כי "איומי האויב אינם משפיעים עלינו כלל, אלא מגבירים את הנחישות והכוח שלנו לשמר את מה שיצר מאזן ההרתעה כדי להגן על לבנון, ולהתעמת עם כל התקפה או תוקפנות שעלולה לפגוע בכל אדם במדינה. לבנון, ללא היסוס, לבנוני, פלסטיני, איראני." סורי, כל אדם המתגורר בלבנון, נוכח על אדמת לבנון, תושב או אורח.
זאת לאחר שמבצע התנגדות בחברון הראה מצב של פאניקה ומתיחות קיצונית בקרב הכוחות המדיניים והביטחוניים של הכיבוש ובקרב המתנחלים, שהופיעו בהרחבה בסיקור התקשורת הישראלי של המבצע.
תקיפה זו התרחשה גם יומיים לאחר הריגתם של שני מתנחלים ישראלים בעיירה חווארה, בצפון הגדה המערבית, בפעולת קומנדו בשבת אחר הצהריים.
הכתב הצבאי בעיתון "ידיעות אחרונות", יוסי יהושע, פרסם כי שנת 2023 "הפכה לשנה הקשה ביותר מאז האינתיפאדה השנייה".
ויהושע מנה "34 הרוגים עד כה", לעומת "שנת 2022, שבה הגיע מספר ההרוגים ל-33". הוא גם מנה את התרחשותן של "200 התראות ביטחוניות ביום" בממוצע, מה שמעיד על היקף המתח. חווה הכיבוש ברמת המתנחלים, הביטחון והמנהיגות המדינית.
נור ניוז