המושב השלושים ושתיים של הוועידה הלאומית הערבית נפתח בביירות, והמזכ"ל לשעבר של הוועידה הלאומית הערבית, מאן בשור, הודיע כי המושב הנוכחי של הוועידה ייקרא מושב "ג'נין", מתוך הערכה על תפקיד הירואי שג'נין "שיחק ועדיין משחק בקרב העימות עם הכובש".
בתורו, מזכ"ל הוועידה, חמדין סבאהי, אמר כי בבחירה בג'נין ככותרת הוועידה, "אנו בוחרים ליישר קו עם היכולת של האומה הזו ולהשתייך להתנגדות הגדולה ביותר שלה ולדבקות בזכויותיה ההיסטוריות. ."
הוא הוסיף, "העם הזה עדיין מסוגל לעורר בנו תקווה שלא מתפוגגת, שכותרתה היא התנגדות בפלסטין, ירושלים, ג'נין ולבנון".
סבאחי קרא לפלגים הפלסטיניים שהתאספו בעיר אל עלמיין המצרית "לאחד את השורות הפלסטיניות", והביע זאת כ"דרישה יקרה של המוני העם הפלסטיני והאומה שלנו".
סבאחי אמר: "אנחנו סובלים ממערכת ערבית רשמית שברירית, מהפלישה של אויבי האומה הדומיננטיים ומהתפוררות המרקם הערבי".
הוא הדגיש כי אחדות השורות הפלסטינית, "אין פירושה אחדות המטרה, לשחרר את פלסטין מהים ועד הנהר", ואמר: "אנחנו שותפים אמיתיים להתנגדות ואנחנו לא רק תומכים או סולידריות. "
סבאחי הדגיש את העמידה לצד סוריה מול התוקפנות והמצור, והוסיף: "אנחנו איתה כי אנחנו רוצים שהיא תהיה בריאה, צנועה ובלתי חדירה, כדי לשמור על עצמאותה ועל הערביות שלה".
במהלך נאומו בוועידה אמר ראש הקונגרס הערבי הכללי, חאלד אל-סופיאני: "אנו מעורבים עמוקות בעניין פלסטין ופועלים לשחרורה".
בתורו, פקיד היחסים הערבים והבינלאומיים בחיזבאללה, עמר אל-מוסאווי, אישר כי "מה שקורה בפלסטין הכבושה מייצג התפתחות גדולה בעבודת ההתנגדות".
הוא הדגיש כי המערכה המתמשכת נגד ההתנגדות, הנשק והאפשרויות שלה, היא "השמצה, עיוות והמשך מלחמות ישראל בלבנון".
אל-מוסאווי הוסיף, "הסצנות בגבול אינן אלא מודל לעוצמתה העולה של ההתנגדות, והאכזריות של עמנו ושל צבאנו".
הוא הדגיש כי ההתנגדות הייתה, ועודנה, וחייבת להישאר, "הבחירה הראשונה של האומה הפועלת להשבת זכויותיה, במיוחד בפלסטין".
אל-מוסאווי ציין כי "יש להתעמת עם הניסיונות הנואשים לתקן את ה"נסיגה" של התפקיד האמריקני, באמצעות תמחור סכסוכים או הטלת הרעבה, וקרא להתעמת עם המצור שהוטל על סוריה, ולשבור את כליה.
הוא גם הדגיש כי "המבשר המבשר של סכסוכים אזרחיים בתוך הישות הציונית הוא דימוי נוסף של הישות השברירית, שתושביה חשים את קרבתה של מותה".
אל-מוסאווי התייחס להסכמים האזוריים האחרונים, והצביע על כך שהם משפרים את "אמצעי שיתוף הפעולה, לטובת האומה", והוא סבר כי ההתפתחויות הבינלאומיות החדשות, "הזדמנות לכונן סדר עולמי חדש המבוסס על פלורליזם. "
מאהר אל-טאהר, פקיד היחסים הבינלאומיים בחזית העממית לשחרור פלסטין, מצדו אמר: "דייטון והישות הציונית עומדים היום בפני דור פלסטיני חדש".
אל-טאהר הצדיע לרוחו של השהיד המצרי, מוחמד סלאח, והדגיש כי הוא "הביע את רוח מצרים ואנשיה".
בנוגע לעימות המשתולל על אדמת פלסטין, אל-טאהר אישר כי "עמנו מודע לחלוטין לכך שאנו מנהלים קרב על הקיום, וכי העם הפלסטיני נתמך על ידי בני אומתם הערבית, הדוחים את הנורמליזציה, ולפי ציר ההתנגדות, שהולך ומתעצם ומושרש מיום ליום".
אל-טאהר תהה על האפשרות "לבנות אחדות לאומית עם נוכחות של הסכמי אוסלו, או להמשיך את הנוהג של מעצרים פוליטיים", והדגיש כי "לא ניתן לבנות אחדות לאומית פלסטינית, אלא על בסיס אפשרות התנגדות, כאופציה אסטרטגית בהתמודדות עם האויב".
נור ניוז