מליאת הכנסת תצביע, בהמשך היום, יום שני, בקריאה ראשונה על הצעת חוק לצמצום באמתלת חוסר הסבירות, שמטרתה להגביל את סמכויות בית המשפט כחלק מתוכנית הממשלה להחלשת מערכת המשפט, על רקע ההערכות שהקואליציה הממשלתית תעשה. לאשר את הצעת החוק במתכונתה המתקנת או הנוכחית. לבסוף, בהמשך החודש.
בינתיים, קולם של מומחי המשפט והחוקה בישראל חזקים יותר, הדוחים את החוק הזה, שלדעתם מהווה "פגיעה בערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל", תוך כדי הסלמה המתיחות בין היועץ המשפטי לשרי ממשלת בנימין נתניהו. עד כדי איום עליה בפיטורים.
מנגד, ולאור ההפגנות הנרחבות והמבוי הסתום במשא ומתן בין הקואליציה לאופוזיציה בהנחיית לשכת נשיא ישראל, העלו מומחים למשפט חוקתי את האפשרות שבית המשפט העליון יבטל את החוק, הנכלל כחוק. סעיף ב"חוק יסוד: השפיטה".
האם זה יוביל למשבר חוקתי?
בראיון לערוץ 12, אמר מומחה למשפט חוקתי ומנהלי, ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, פרופסור אריאל בנדור, כי "הדיבור הוא על סעיף חדש בחוק היסוד, לא חוק רגיל", והסבירו כי לפי בית המשפט העליון, "יש הגבלות על סמכותה של הכנסת לחוקק חוק יסוד הנוגע לנושאים שאינם ראויים להכללה בחוקה.
חוקי היסוד הם חוקים בעלי מעמד מיוחד המהווים בסיס ל"חוקה עתידית", ואמורים "לגלם את העקרונות והערכים הנגזרים ממגילת העצמאות כמסמך של מעמד חוקתי" ולהגדיר את צורת החוק. שיטת הממשל של המדינה, לאור המחלוקת ההיסטורית על אפשרות ניסוח חוקה בישראל והקשיים שהדבר נמנע על ידי אופי המדינה והגדרתה כמדינה "יהודית ודמוקרטית".
לדברי פרופסור בנדור, בית המשפט העליון יכול להתערב לביטול החוק אם יחליט שהוא מייצג "ניצול לרעה של הסמכות המכוננת" שממנה שואבת לכנסת את הסמכות לחוקק חוקי יסוד, תוך ציון כי הסמכות המכוננת במדינה נורמלית היא הגוף האמון על ניסוח או ניסוח חוקה למדינה.
המומחה למשפט חוקתי הסביר כי בית המשפט העליון הבהיר בהזדמנויות קודמות כי "ניתן לבטל חוקי יסוד, והזהיר מפני כך"; "עם זאת, מדובר בטענה לא פשוטה. בית המשפט לא ממהר להתערב בחוקי היסוד", הוסיף.
"הפרה של שלטון החוק"
פרופסור בנדור ציין כי "ההצעה לבטל לחלוטין את בחינת סבירותן של החלטות שרים, בנושאים שאינם מדיניות, אינה מתיישבת עם אופייה הדמוקרטי של המדינה"; אמיר פוקס, חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מצדו סירב לראות בחוק שהקואליציה מבקשת להעביר כ"צמצום העילה של חוסר סבירות".
פוקס אמר, "נכון שהחוק אינו מבטל את העילה של חוסר הסבירות במלואו, אבל הוא אוסר כלל על החלתו על החלטות נבחרי ציבור"; הדגיש כי בית המשפט העליון יכול לבטל את החוק כ"תיקון חוקתי לא חוקתי", משום שהוא חלק מ"חוק יסוד: הרשות השופטת".
לדבריו, "אם (החקיקה שמטרתה לצמצם את העילה של חוסר סבירות) מתנגשת עם עצם המהות של השיטה הדמוקרטית - עקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק - אז סביר להניח שבית המשפט יחליט שזהו תיקון לא חוקתי".
פוקס העלתה את הסיכוי לפגיעה ביכולתו של בית המשפט להתערב במינויים או בפיטורים של עובדי המגזר הציבורי אם החוק יתקבל.
הוא הדגיש כי חקיקה זו "פוגעת בשלטון החוק", וסבר כי היא "יוצרת חורים שחורים שבהם לא תהיה לבית המשפט אפשרות פיקוח כלל, וזה מצב לא בריא", והוסיף כי "הרשות המרכזית בישראל יש הרבה סמכויות", בהתייחס לממשלה. הנהנית מרוב פרלמנטרי.
הוא הסביר כי "חקיקה זו תעניק סמכויות נוספות לממשלה, שיאפשרו לה, למשל, לפטר את היועצת השיפוטית ולמנות אדם מטעמה לתפקיד" ללא נימוקים אובייקטיביים או מקצועיים, אלא משיקולים פוליטיים לאור שיקולים פוליטיים. השיקול של הימין הישראלי השולט כי הנחיותיו של היועץ המשפטי סותרות את הוראותיו ואת נהליו.
קרב בין הרשויות
פרופסור פנדרו הדגיש כי יש "בעיה וקושי" בחקיקה לצמצם ספציפית את העילה של חוסר סבירות במסגרת חוק יסוד; הוא הסביר כי "הסבירות היא חלק מהמשפט המנהלי וקשורה לשורה של כללים שפיתח בית המשפט במהלך השנים, שחלקם גם מבוססים היטב בחקיקה".
לדבריו, "קיים קושי להכניס סעיף בחוק יסוד המבטל חלק מהמשפט המנהלי, שהוא ברמת החקיקה הרגילה (הדין הרגיל).
בנדור ציין את האפשרות של משבר חוקתי אם בית המשפט העליון יתערב בחקיקה, אך הדגיש כי "השאלה אינה האם נכון שבית המשפט יתערב בנושא, אלא האם הכנסת מוסמכת לחוקק הוראה כזו. "
"אם אסור לו לעשות זאת, אז בית המשפט צריך לפסוק בתיק זה", הוסיף.
החוקר פוקס תמך במה שאמר פרופסור בנדור ואמר: "אנחנו עלולים להגיע בקרוב למצב של משבר חוקתי", וכי "אם החוק יעבור ובית המשפט יוציא צווים לבטל את החלטות נבחרי הציבור, עוד לפני שיחליטו על הלגיטימיות של חוק היסוד".
"אם הממשלה תפטר או תסיר את היועץ המשפטי ותעתור לבית המשפט בעניין זה, למשל, בית המשפט יכול לתת צו לביטול ההחלטה. ההשלכות (של חקיקת חקיקה כזו) עשויות להיות מיידיות", הסביר.
נור ניוז