ההצהרה הסופית של הפגישה הבינלאומית ה-20 על סוריה במתכונת אסטנה אישרה כי "אין פתרון צבאי למשבר בסוריה, והמחויבות לקידום תהליך מדיני בר קיימא וארוך טווח, בהובלה וביישום על ידי הסורים עצמם. "
בהצהרה חידשו המדינות הערביות (רוסיה, טורקיה ואיראן) את נחישותן "להמשיך בפעולה משותפת למלחמה בטרור על כל צורותיו וגילוייו, ולדחות אג'נדות בדלניות שמטרתן לערער את ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה".
כמו כן, מדינות אלו חידשו את מחויבותן האיתנה לריבונות, לעצמאות, לאחדות ולשלמות הטריטוריאלית של סוריה, ולמטרות ולעקרונות של אמנת האומות המאוחדות.
ההצהרה גינתה את "פעילותם של ארגוני טרור וקבוצות חמושים בשמות שונים בסוריה", תוך דחיית "פעולות בלתי חוקיות לתפיסת נפט סורי".
המדינות הערביות גינו גם את ההתקפות הישראליות המתמשכות בשטח סוריה, "שהיא הפרה של החוק הבינלאומי, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של סוריה".
בפן ההומניטרי, הצהרת אסטנה הביעה "דאגה רצינית מהמצב בסוריה, המיוצגת על ידי ההשלכות של רעידת האדמה ההרסנית", ודחתה את "כל הסנקציות החד צדדיות המפרות את החוק הבינלאומי, המשפט ההומניטרי ואת מגילת האומות המאוחדות".
ההצהרה הדגישה גם "החשיבות של המשך מתן והגדלת היקף הסיוע ההומניטרי, בהתאם להחלטת מועצת הביטחון", וקראה ל"קהילה הבינלאומית, האו"ם והסוכנויות ההומניטריות שלה להגביר את הסיוע ברחבי סוריה וליישם מוקדם פרויקטי הבראה".
ראוי לציין כי סבב זה של שיחות "מסלול אסטנה" על סוריה נערך ב-20 וב-21 ביוני, והשתתפו בו רוסיה, איראן, טורקיה וסוריה וכן משקיפים מהאו"ם, ירדן, לבנון ועיראק.
סדר היום כלל "שינויים במצב האזורי בנוגע לסוריה, המצב בשטח, מאמצים להסדר כולל, מאבק בטרור וצעדים בוני אמון, לרבות שחרור הימור וחיפוש נעדרים", כך לפי הזר של קזחסטן. מִשׂרָד.
הטבלה כללה גם "המצב ההומניטרי, עבודת הקהילה הבינלאומית להקל על התאוששות סוריה לאחר הסכסוך ועבודה ליצירת תנאים לחזרתם של פליטים סורים לבתיהם".
ב"אסטנה 19", ההצהרה הסופית אישרה "התנגדות ליוזמות שלטון עצמי בצפון סוריה". לפני כן, הודגשה הצהרת הסיבוב ה-18 כי יציבות בצפון סוריה "ניתן להשיג רק באמצעות שלמות טריטוריאלית".
נור ניוז