סודן תמיד הייתה מוקד תשומת לב ל"ישראל", שכן היא לא הותירה הזדמנות מלבד להתערב במצבה הפנימי ובעמדות החיצוניות, וזה הופיע בעיקר בשנים האחרונות.
ההתנגשות האחרונה בין אל-בורהאן ל"המדתי", שתוביל לדחיית כל שיחה או חתימה על כל הסכם נורמליזציה בקרוב עם סודן, יצרה מצב של בלבול בתוכניות הכיבוש. מה שחשוב ל"ישראל" הוא ש סודן יוצאת לחלוטין מהמסלול העוין לה והופכת למדינה שבה ניתן לעבוד חלשה בהתאם לאינטרסים בנוחות.
ישראל נכנסה לקו המשבר הסודני האחרון ולמסלוליו, שוב ושוב בימים האחרונים, והובילה להזמנתו של שר החוץ הישראלי אלי כהן, הן למפקד צבא סודן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, והן למפקד ה" כוחות תמיכה מהירה, מוחמד חמדאן דגלו, "המדטי", שתי המפלגות שהם מובילים את הפלגים הנלחמים זה בזה בסודאן בימים האחרונים, לפגישה משותפת ב"ישראל", במהלכה ינסו להגיע להסכם הפסקת אש "עם תיווך ישראלי", כך אמרו גורמים במשרד החוץ של האויב לאתר "וואלה" הישראלי.
ואתר "אקסיוס" האמריקאי אישר הצעה "ישראלית" לארח את שני הצדדים לסכסוך בסודן בנוגע להסכם הסדר ביניהם, בתיאום מלא עם ממשל הנשיא ביידן ואיחוד האמירויות.
ומנקודה זו, עבד אלרחמן נסאר, על השקפתו של "ישראל" על המתרחש בסודן, והדגיש כי אין לאף אחד תשובה מדויקת למה ש"ישראל" רואה, כי חלק גדול מההדלפות והחדשות משודרת ממקורות ישראלים היא חדשות שמופנות למקום כלשהו, וייתכן ש"ישראל", כמו ארצות הברית ובריטניה, היא חלק מהסכסוך הזה או חלק מהתנועה של הסכסוך הזה, בהתחשב בכך שאין שום דבר חף מפשע במדינה שבה שגרירות אמריקאית היא או מקיימת יחסים עם "ישראל".
למרות זאת, מוצהר כי משרד החוץ הישראלי נוטה לתמוך בעבד אל-פתאח אל-בורהאן בתפקידו כנציג צבא סודאן ובעובדה שחתימת הנורמליזציה הייתה ישירות עמו, בעוד המוסד נוטה למוחמד חמדאן דגאלו. "המדתי" מכיוון שסיפק מערך שירותים ישירים ובאמצעות האמירויות ל"ישראל", אך סתירה זו אינה נחשבת להבדל מהותי לגבי מי משתי הצדדים כי "ישראל הצהירה מלכתחילה שמי משני הצדדים זוכה הוא באינטרס שלנו".
נסאר נגע גם בתפקידה של "ישראל" ומנגנון המודיעין שלה, והדגיש כי האינטרס שלה הוא להחליש ולפרק את סודן, ויש לה קשרים חזקים יותר עם אתיופיה, שתביא טוב לסודן".
הוא מוסיף כי בעיתות מלחמה ישראל מעבירה נשק ומודיעין לשני הצדדים, אך בשלום היא מביאה פרויקטים והשקעות כמו עסקים חקלאיים והטבות מאורניום, כי תיק האורניום בישראל חשוב, במיוחד באפריקה, שכן חלק מקבוצת שאיפות.
נסאר מציין שמה שחשוב ביסודו של ישראל הוא ש"סודאן תצא לגמרי ממסלולם של האיסלאמיסטים ומציר ההתנגדות, ותהפוך למדינה חלשה שבה אפשר לעבוד בנוחות".
ההערכה הישראלית לגבי סודן שללה התנגשות מזוינת ישירה בין שני הצדדים לסכסוך, אל-בורהאן וחמידטי, במיוחד מאחר שיש קווי תקשורת ישראליים ישירים בין השניים שמטרתם לבחון תחילה את עמדותיהם ולדחוף כל אחד מהם לעבר נוֹרמָלִיזָצִיָה.
ההערכה הישראלית התבססה על כך שסודאן קרובה מאוד ללכת לחתום על ההסכם הסופי עמה, והדבר מוסבר בנאומו של שר החוץ הישראלי אלי כהן בביקורו האחרון בסודן בפברואר האחרון, ובאמירתו. בתוך חודשים ייחתם הסכם הנורמליזציה עם סודן בוושינגטון.
עם זאת, ההתנגשות שהתרחשה בין אל-בורהאן לחמידטי תוביל לדחיית כל שיחה או חתימה על כל הסכם נורמליזציה בקרוב עם סודן, מה שאומר בלבול בתוכניות הכיבוש לקראת נורמליזציה עם סודן. ואכן, לפי אל-עמור, הסכסוך עלול להוביל ל"הופעת מנהיגים סודנים חדשים במקום ובכך לחזור להתחיל מחדש בנורמליזציה".
נורמליזציה בין חתימה להתמוטטות
ישראל חוששת מהקפאת יחסי הנורמליזציה עם סודן, שהיא רואה בה שער להגברת השפעתה ונוכחותה ביבשת אפריקה, כך לפי העיתון הישראלי "ישראל היום".
לאור העימותים והקרבות המשתוללים בסודאן, אנליסט אל-מיאדין לענייני ערבים ואזוריים עבד אל-רחמן נסאר אומר לאל-מיאדין נט כי "ישראל" לא רוצה לעכב את הנורמליזציה עם סודן, במיוחד לאחר מערך הפוליטיקה. הפסדים בתקופה האחרונה, כולל ההסכם הסעודי-איראני, כך שהם היו מודאגים, פוצו במדינות רבות.
הוא המשיך, "היום, המגמות נעו לכיוון ניז'ר ומאוריטניה בגלל העיסוק של סודן בסכסוך הפנימי, אבל הקובץ הזה כבר לא אפקטיבי כבעבר. לישראלים חשוב שהעניינים בסודן לא יברח עד כדי כך שאין אפשר לשלוט ולהפוך לזירה לא בטוחה לעבודה או שיהיו צדדים חזקים לדבר איתם".
נורמליזציה בין סודן ל"ישראל" מסתמנת כיום כצורך לנתניהו, השקוע במשברים פנימיים הפוקדים את ממשלתו ויישות הכיבוש, ורוצה הישג שיציג בפני דעת הקהל הישראלית.
ת'בת אל-עמור, חוקרת במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים, מאמינה שלנורמליזציה הישראלית עם סודן יש כמה ממדים:
- ראשית, מדובר בהפרת הון של שלושת ה-nos (אין פיוס, אין הכרה, אין משא ומתן).
- שנית, זוהי חדירה ליבשת אפריקה, ובכך מבטיחה דריסת רגל לכיבוש הישראלי באזור אסטרטגי חשוב ביותר המבטיח התרחבות ישראלית באפריקה.
שלישית, הנורמליזציה היא מנוף פוליטי לנתניהו מול המשבר הפוליטי הפוקד את הכיבוש.
עם זאת, כל זה שובש כעת, לאחר שההתנגשות והעימותים התרחשו בין הצדדים בסודאן, ולכן דרך הנורמליזציה, לדברי אל-עמור, "תיפסק לחלוטין, לפחות עד שהסכסוך יסתיים ואחת מהן שני צדדים פותרים את הקרב או יודעים מי יוביל את הסצנה הסודנית בשלב הבא".
אל-עמור נגע בשלוש אפשרויות שישראל עושה כעת: הראשונה היא לפתוח ערוצי תקשורת עם המרכיב האזרחי הסודני. השני הוא קפיצה לעומק המשבר הפוליטי הנוכחי על ידי הפניית הזמנה ישירה ותיווך מוצהר הן לאל-בורהאן והן לחמידטי לבקר ב"תל אביב" כדי להגיע להסכם הפסקת אש ביניהם. באשר לאפשרות השלישית, פנייה להציע תהליך נורמליזציה חדש המפצה על אובדן חרטום ומשבש את הנורמליזציה באמצעותה באמצעות נורמליזציה עם ניז'ר, מה שקרא שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן לאחר ביקורו בניז'ר, וב- בצורה פתוחה.
סודן היא אובססיה שמדאיגה את "ישראל"
החוקר אל-עמור סבור שכל כשל או עיכוב בנורמליזציה "ישפיעו על התרחבותה של ישראל באזורים הערביים והאפריקאיים", ומייחס זאת לכמה סיבות.
לפי אל-עמור, הסיבות נעוצות סביב מעמדה של סודן כשערה של ישראל ליבשת אפריקה, בנוסף לדאגה של ישראל מהנוכחות האיראנית, הרוסית והסינית בסודאן וביבשת אפריקה, והעובדה שסודן היא אספקה לוגיסטית. דרך לתמוך בהתנגדות הפלסטינית, וזה מה שישראל רוצה לחתוך ולמנוע.
מבחינה כלכלית סודן היא אזור השקעה חדש ל"ישראל", והיא גם תהווה שוק חדש וגדול ל"ישראל".
מנקודת מבט גיאופוליטית, נוכחות "ישראל" בסודן פירושה נוכחותה בים האדום באופן פתוח וקבוע.
ייתכן גם ש"ישראל" תשתמש בסודאן כקלף לחץ נגד קהיר ואולי תסחט אותה בכל הנוגע לסוגיית מי נהר הנילוס. זהו אתגר ביטחוני לאומי לא רק עבור מצרים אלא גם עבור האזור הערבי. נוסף הסיבה היא שנורמליזציה תהיה הזדמנות לגרש את רוב הפליטים האפריקאים המוערכים ב-150,000 לסודן.
נור ניוז