ממשלת ישראל מתכוונת להשתמש ב"משמר הלאומי", שאישרה את הקמתו ומימונו, אתמול, ראשון, נגד הקהילה הערבית במקרה של הסלמה ביטחונית בשטחים הפלסטיניים הכבושים ב-1967, ולארגן הפגנות ב-48 שטחים, כמו האירועים שהתרחשו בעקבות התוקפנות נגד ירושלים, מסגד אל-אקצא ורצועת עזה, במאי 2021. בישראל, תרחיש כזה מכונה "שומר החומות 2".
היא ציינה היום, שני, כי על פי דברי השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ושרים נוספים, "ברור שהכוונה היא להשתמש במנגנון החדש (כלומר ב"משמר הלאומי") לא כמנגנון מנגנון משטרה רגיל, אלא ככוח חצי-צבאי, שישמש בזמני חירום בתוך הקו הירוק ויעסוק בעיקר באי סדר ואירועים לאומניים בציבור הערבי בישראל.
העיתון דיווח כי בחודשים האחרונים נערכו מספר פגישות משותפות של משטרת ישראל וצבא ישראל, במהלכן דנו בחלוקת הסמכויות ביניהם במקרה של התפתחות תרחיש "שומר החומות 2", וההתרחשות. של עימותים בין ערבים ליהודים ב"ערים מעורבות" וניסיונות לסגור רחובות מרכזיים בהם נעים כוחות הצבא "כפי שקרה במהלך המבצע הצבאי בעזה לפני שנתיים".
יצוין כי אירועים אלו התרחשו בעקבות הסתערות גורמי הימין הקיצוני והמתנחלים בגדה על "הערים המעורבות", וכן ניסיונם להסתער על ערים ויישובים ערביים, ולתקוף בהם אזרחים ורכוש. מבלי להירתע מכך על ידי שירותי הביטחון הישראליים ובמיוחד המשטרה. התוקפנות הזו הובילה לרתיחה בקהילה הערבית.
העיתון הוסיף כי לאחרונה גובשה תוכנית פעולה להצבת כוחות מילואים בפיקוד העורף של צבא ישראל "לשמירה על תנועה בעשרות רחובות העוברים ליד יישובים ערביים. נראה כי המשטרה, והמשמר הלאומי בשטח עתיד, אמורים לשמור על הביטחון בעיירות הערביות עצמן וכן בערים מעורבות.
בעיתון הוסיפו כי קצינים בכירים בצבא ובמשטרה "הביעו את חששם שחטיבות המילואים של צבא ישראל 'ייסחפו' פנימה, רק כדי למצוא את עצמם בעימות עם ערבים אזרחי ישראל בתחומי הקו הירוק".
העיתון ציטט את סגן השר לביטחון פנים לשעבר, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ממפלגת יש עתיד, קצין משטרה לשעבר בדרגת אלוף-משנה, שאמר כי בכוונתו לבקש מחקר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא זה תוכנית לאחר חג הפסח היהודי.
סגלוביץ' הוסיף כי "שיתוף הצבא הישראלי לביצוע משימה כזו מצריך חשיבה רחבה ומעמיקה כי היא טומנת בחובה סיכונים אסטרטגיים גדולים אסור לחיילים לעמוד מול אזרחי ישראל" לדבריו, הוא חושש שהציבור הערבי בישראל יראה בתוכנית זו "המיליטריזציה של היחסים עם הארץ".
סגלוביץ' הזהיר מפני ירי של חיילים ישראלים לעבר אזרחים ערבים במהלך עימותים בתוך "הקו הירוק", וכי התפתחות כזו תהווה "נקודת מפנה שלילית מאוד ביחסים עם הציבור הערבי".
סגלוביץ' ציין כי "נוכחות צבאית ליד ערים ערביות וברחובות המרכזיים בתוך הקו הירוק תהווה איום על היחסים בין יהודים לערבים ותערב את הצבא באירועים בעלי השלכות פוליטיות".
העברת אבטחת התנועה ברחובות לאחריות צבא ישראל מוצדקת בכך שאין למשטרה מספיק כוחות לטפל בכך. מהעיתון נמסר כי לצורך ביצוע משימה זו ייפרסו גדודי חי"ר במילואים של פיקוד העורף, ותנועותיהם יתבססו על ג'יפים ומצוידות בנשק חם ובאמצעי פיזור הפגנות.
התוכנית, לפי העיתון, קוראת לפרוס 16 גדודים במספר אזורים בנגב וברחובות המרכז בצפון הארץ, "לא כולל רחוב ואדי ערה", על מנת להגן על מתקני תשתית אסטרטגית. "מחצית מהגדודים הוקמו ועברו הכשרה ראשונית".
במהלך הדיונים בתכנית הוזכרה אפשרות של פריסת חטיבות אלו ב"ערים מעורבות" ובשכונות בירושלים הכבושה, אף שאינה חלק מהתכנית. מתוכנן כי פלוגות ממשמר הגבול יצטרפו לכוחות אלו. העיתון ציין כי "מאז הקמת הממשלה הנוכחית גברו הלחצים מצד שריה לדחוף לתכנית להיערך למצבי חירום צבאיים ביישובים ערביים, בעיקר בנגב, ולטעון להיעדר יכולת שלטון במדינה. דרום הארץ", טענה שחזרה על ידי בן גביר במטרה להסית נגד הקהילה הערבית.
העיתון ציטט קצין בכיר בצבא הישראלי שאמר כי נקודת המבט של התביעה הצבאית מאפשרת פריסת כוחות בתוך הארץ במצבי חירום, וכי התוכנית אינה נועדה להפעיל את הצבא ב"ערים מעורבות", אלא כאלה קיימת אפשרות "במקרה שהמשטרה נתקלת בקשיים בעבודה".
מנגד, גורם ביטחוני הבקי בתוכנית מתח ביקורת על ההצעות שנידונו בישיבות הצבא והמשטרה הגורם הזהיר כי "התרחישים שעליהם התבססה הטלת המשימה על צבא ישראל מצביעים על שינוי אסטרטגי בכל הנוגע לנאמנות האזרחים הערבים למדינה במצבי עימות ומלחמה, עד כדי תיאורם כחמישית אפשרית. צעד זה טומן בחובו סיכונים רבים והוא מכתיב תפנית, מלמטה למעלה, בעניין". יחס האזרחים הערבים למדינה.
הגורם הביטחוני הזכיר שני אירועים שכללו פגיעה קשה באזרחים ערבים, כלומר הטבח בכפר קאסם ב-1956, שבוצע על ידי כוחות משמר הגבול שהיו בשליטת הצבא הישראלי, והטבח באוקטובר 2000, במהלכו 13 ערבים. אזרחים נהרגו. המקור לא הזכיר את יום כדור הארץ ב-1976, שבו נרצחו 6 אזרחים ערבים.
אותו גורם ביטחוני הוסיף כי "הערכות מודיעיניות לגבי היקף ההפרעה ומספר המשתתפים הפוטנציאליים במהלך פרוץ מצב ביטחוני צנועות ביותר".
בעיתון נמסר כי התקנות החוקיות הקשורות בהפעלת כוחות צבא נגד אוכלוסייה אזרחית, בעיקר בתוך ישראל, אוסרות על אש חיה "למעט במקרה של סכנת חיים. אולם בהיעדר היערכות והכשרה מספקת, הדרך נראית. קצרה להשתמש באש חיה נגד קבוצות אזרחים, באופן שיזרז עימות כולל בתחומי הקו הירוק, ונוכחות צבאית גדולה ברחובות המרכז, ליד יישובים ערביים, ירמז בעיני הערבים להפוך אותם לאויב פוטנציאלי ולעורר עימותים מקומיים.
נור ניוז