שני מונחים נכנסו סוף סוף למילון הישראלי החדש שמופץ בוויכוח הפוליטי סביב השינויים השיפוטיים, כלומר "ההפיכה הצבאית" ו"כישלון 1973". הם שימשו בעבר, אך הם הוצגו בשבועות האחרונים. מדברים על "מלחמת אזרחים" בישראל, כמו גם דיבורים על "מדינה עמוקה".
אין בישראל מלחמת אזרחים במובן הרגיל, שכן מלחמות אלו מתרחשות פעמים רבות במדינות כושלות, כלומר, ללא יכולת להגן על ריבונותן וביטחן, הן מבחוץ והן מבפנים. ישראל היא מדינה של מוסדות מבוססים וצבא ושירותי הביטחון שלה מעניקים ביטחון למדינה ולאזרחיה, גם אותם מורדים ממילואים של הצבא יהיו מחויבים לשרת בשעת הרצינות. אל תחקור את הישראלי הזה.
בישראל אין "מדינה עמוקה", כך טוענת הימין הפופוליסטי שמקדם תיאוריות קונספירציה כאילו הצבא ובית המשפט העליון מנהלים את המדינה בישראל ישנם מוסדות בירוקרטיים הכפופים לממשלה, ומערכת משפט עצמאית, אך היא אינה מתערבת בענייני מינהל המדינה בכלל. המדינה העמוקה היא מונח המיושם על הדומיננטיות של הצבא בטורקיה במחצית השנייה של המאה הקודמת, שכן הוא הצליח להפיל ממשלות ולחדור למפרקי המדינה במידה רבה.
במקביל ל"מדינת עומק" שמקדם הימין הפופוליסטי, נעשה שימוש במונח "שומרי הסף" ("שומרי הסב" בעברית), מבקר המדינה ויועצי המשפט במוסדות הממשל והאחרים, גם ברשויות המקומיות, ותפקידם למנוע ניהול כושל ושחיתות, ולדאוג לבטיחות הליכים משפטיים ומנהליים. במדינה דמוקרטית מדובר ב"שומרי המולדת", בנוסף לתקשורת, לחברה האזרחית ואחרים.
באשר ל"הפיכה צבאית" שמקדמים תומכי נתניהו והימין, המשמעות היא עמדת שירותי הביטחון, לרבות הצבא, כלפי "רפורמות שיפוטיות", כפי שהביע אתמול, שבת, שר הביטחון (כרגע!) יואב. אַבִּירִי. עמדת שירותי הביטחון והצבא אינה עמדה אידיאולוגית מבחינת דמוקרטיה, אלא היא תוצאה של מצב של מרד או אי ציות שהתחיל מהבסיס והסלים להנהגה. הצבא, כלומר, אוגדות עילית, שכן צבא זה מבוסס על שתי רגליים, המודיעין הצבאי וחיל האוויר הראשונה היא מודיעין מידע והשניה היא נשק התקפי, ושתי אלו עומדות בליבת תורת הביטחון הישראלית מאז שנוסחה ע"י דוד בן גוריון: מלחמת מנע בארץ האויב (מודיעין מדויק ומקדם) ומחליט מהיר (עליונות אווירית התקפית).
אין ספק שמרד וחוסר ציות זה בקרב אוגדות העילית מדאיג את הנהגת הצבא, החוששת מחדירתו והתפשטותה בשורות הכוחות הסדירים ומהתרחשות פילוג בין החיילים בעניין התכנית השיפוטית. כמו כן, היא חוששת מפגיעה בתפקוד הצבא כתוצאה מאי ציות לאימוני מילואים, בעיקר בחיל האוויר.
אווירה זו גרמה למרבית ראשי שירותי הביטחון והרמטכ"לים לשעבר להצהיר על עמדותיהם, במפורש ובפומבי, בדחיית התוכנית השיפוטית, בשל סכנתה לאחדות המרקם החברתי והצבאי, והם שמו את כל משקלם. והיסטוריה ביטחונית במה שאפשר לכנות באופן מטפורי "הפיכת נגד" נגד ההפיכה השיפוטית כפי שהם רואים אותה אין זה אומר הכנסת טנקים לרחובות ומצור על מושב הממשלה, אלא גיוס דעת הקהל באמצעות התקשורת והשתתפות בהפגנות יומיומיות.
באשר ל"כישלון 1973", הוא מתייחס למה שהגיעה ועדת אגרנט לחקור את מה שמכונה הכישלון הישראלי של מלחמת "חופרן" ב-1973, שנכשל כתוצאה מהערכה לקויה של המידע המודיעיני לפני המלחמה. מלחמה, שהייתה זמינה ממקורות רבים על כוונותיה של מצרים, וההתעקשות להאמין שמצרים לא תיזום מלחמה לאחר התבוסה של 1967, והיא לא תוכל להביס את ישראל, וכן בכל הנוגע לכישלון הישראלי. התקפת נגד בסיני, בשמיני באוקטובר של אותה שנה.
לאחרונה, ראש אגף המודיעין הצבאי לשעבר, עמוס ידלין, השתמש במונח זה במאמר בו הזהיר מפני "מחדל" דומה וועדת חקירה שתטיל על בנימין נתניהו אחראי למחדל המודיעיני והצבאי, לאור מה שהוא רואה באיומים ביטחוניים עכשוויים, וההשפעה על מוכנות הצבא כתוצאה מהחלוקה לתכנית השיפוטית. האנליסטים הצבאיים המשיכו וטענו כי מאחורי קריאתו של גלנט להפסיק את חקיקת התוכנית השיפוטית, אזהרות ביטחוניות ריאליות על הסלמה אפשרית במספר חזיתות, או מה שהם כינו "קרב רב-חזיתי", במיוחד לאחר מבצע מגידו ו"הישראלי המעוכב" תגובה" עד כה, מה שעלול לגרום בפתיחת חזית צפונית להצטרף לזו הדרומית, בנוסף להסלמה המתרחשת בגדה המערבית ובירושלים. מה שהכי מדאיג את ישראל במלחמות הוא החזית הפנימית שלה ומוכנותה לפגיעות טילים כתוצאה משטחה המצומצם מבחינה גיאוגרפית, המוסיף לה סכנה בלתי צפויה, שהיא הפילוג או השסע החברתי ארוכי הטווח.
לא ניתן לחזות למה יובילו ההתפתחויות בישראל, נתניהו מתקדם עד לרגע זה לקראת חקיקת חוק לוועדת הבחירה שתישלט על ידי הקואליציה, והוא נצור מימין על ידי חברי כנסת מהליכוד ושלו. שותפים בקואליציה מחד, ונצורים על ידי אנשי ביטחון, צבא וכלכלה מאידך גיסא. בנוסף לעמדה הבינלאומית המערבית. עם זאת, דבר אחד בטוח שהקרע החברתי והפוליטי העמוק שחשפו בהפגנות האחרונות לא יחלים בקרוב, שכן המאבק הוא לא רק על הדמוקרטיה והמערכת הפוליטית, אלא גם על הנהגת הפרויקט הציוני בשלב הבא. .
נור ניוז