הלהבות שהדליקו המחבלים המתנחלים בחווארה, מתחת לאפם ולעיניהם של חיילי הכיבוש, שרפו את כל מה שנותר מאשליית האפשרות של "תיאום ביטחוני" גלוי, בתקווה שזה יוביל ל"אופק מדיני". מה שזה לא יהיה, למרות ניסיונות הרשות הפלסטינית לחזור על השימוש בביטוי שהוא יצא לציבור לראשונה, לפני יותר משנה, לאחר פגישה שהפגישה את נשיא הרשות, מחמוד עבאס, ו מזכיר הוועד הפועל של אש"ף, חוסיין א-שייח', עם שר הביטחון של הכיבוש לשעבר, בני גנץ, בביתו של האחרון בעיירה ראס אל-עין.
מבצע דיזנגוף בתל אביב, ביום חמישי בלילה, הראה שוב כי האשליה הישראלית של בניית מגן ביטחוני המבודד את המדינה הכובשת ובירתה התוססת והמוסרית, אינה אפשרית בזמן שהעם הפלסטיני סובל תחת כיבוש.
המבצע הראה כי לא ניתן, בשום אופן, או אפילו בלתי אפשרי, לבטל את ההתנגדות, תהא צורתה אשר תהיה. היא גם הראתה שאם הכיבוש יצליח לחדור ללב הערים הפלסטיניות ולהגיע לכל נקודה בהן, גם גורם ההתנגדות הפלסטיני מסוגל, בלי אף אחד מהאמצעים שיש למדינה כמו ישראל, אבל למרות כל אותם אמצעים, להגיע ללב "העיר". "הישראלי הראשון, ולעורר בו את האימה והפחד שמעלה צבא אדיר בלבם של ילדים פלסטינים, גם אם עוצמת המכה משתנה.
הבנות עקבה נשרפו, ואיתה כל התוכניות והתכניות "לאפשר לרשות הפלסטינית" להחזיר את שליטתה, לאחר שכוחות הרשות נותרו רחוקים ממשימתם הלאומית הראשונה, שאותה הם אמורים להיות שם כדי לבצע.
אבל הלקח החשוב ביותר משריפת הבנות עקבה הוא שעם חי, יהיה העם הזה אשר יהיה ויהיו היכולות של ילדיו אשר יהיו, ולא משנה כמה יתאמץ לדכא אותם ולבייתם, לא יסתפק בכיבוש זר העם החי הזה יישאר עמיד, יחפש דרכים וכלים להעלות את בשורת החופש.
זו המציאות שמדינת הכיבוש הישראלית מתמודדת איתה, וזו מציאות ששום הבנות ביטחוניות או מדיניות, אזוריות או בינלאומיות, לא יוכלו לשנות. גם העסקאות ה"רגועות" אינן מסוגלות להניב את הפירות הרצויים, וגם המדיניות לשיפור "רמת החיים" אינה מסוגלת לגרום לפלסטינים לשכוח שהם חיים תחת כיבוש מדכא. הפלסטיני מתמודד מדי יום עם הכיבוש, בכל מקום ובכל פרט בחייו, קטן כגדול.
כל עוד הפלסטיני יעמוד בפני הכיבוש עם כל הפרטים הללו, הוא ימשיך לחפש חופש בכל האמצעים, ולמנוע ממנו זאת תהיה המשימה הבלתי אפשרית של הכיבוש.
נור ניוז