גורמים רשמיים אמרו כי שר ההגנה האמריקני לויד אוסטין, המבקר בירדן בתחילת סיור במזרח התיכון בשלוש מדינות, שואף להבטיח לבעלות ברית מפתח של ארה"ב את המחויבות של ארה"ב לאזור, למרות ההתמקדות האחרונה של וושינגטון ברוסיה ובסין, אבל הוא מתכוון לשלוח מסרים גלויים למנהיגי ישראל ומצרים.
אוסטין, שהגיע לעמאן ביום ראשון, צפוי להפציר בממשלת ישראל להפחית את המתיחות בגדה המערבית ולפעול לחיזוק הקשרים במהלך שיחות עם מנהיגים מצרים תוך התייחסות לחששות זכויות האדם.
"אוסטין יעביר את המחויבות המתמשכת של ארה"ב למזרח התיכון ויבטיח לשותפינו שארה"ב תישאר מחויבת לתמוך בהגנה שלהם", אמר פקיד הגנה אמריקאי בכיר, שדיבר בעילום שם.
לארצות הברית יש כ-30,000 חיילים באזור והיא שחקנית מרכזית בסיוע נגד ההשפעה האיראנית.
גנרל הנחתים האמריקני בדימוס פרנק מקנזי, שעמד בראש כוחות ארה"ב במזרח התיכון עד השנה שעברה, אמר שהאזור חשוב לארצות הברית בין היתר בגלל התפקיד ההולך וגדל של סין "אני חושב שהטיול הזה הוא דוגמה מצוינת להזדמנות להמשיך ולהגיד לאנשים באזור שהם עדיין חשובים לנו", הוסיף מקנזי, שעומד כיום בראש המכון לביטחון לאומי ועולמי של אוניברסיטת דרום פלורידה.
היחסים בין סין למדינות המזרח התיכון התרחבו לאור מאמצי הגיוון הכלכלי באזור, מה שמעלה את החששות של ארה"ב לגבי מעורבותה הגוברת של סין בתשתיות קריטיות במפרץ, כולל איחוד האמירויות.
בשבוע שעבר קראה ארה"ב לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לגנות את הצהרותיו של שר האוצר הקשוח, בצלאל סמוטריץ', בדבר "מחיית הכפר חווארה". נתניהו הגדיר את האמירה הזו כ"בלתי הולמת", אך שיבח אתמול את סמוטריץ' לאחר שטען כי בכוונתו לחסל "מחבלים".
משרד החוץ האמריקאי תיאר את הצהרתו של סמוטריץ' כ"מתועבת" פקיד ההגנה האמריקני אמר כי אוסטין "יהיה גלוי לחלוטין עם מנהיגי ישראל בנוגע לדאגותיו ממעגל האלימות בגדה המערבית ויתייעץ לגבי הצעדים שמנהיגים ישראלים יכולים לנקוט כדי להחזיר למעשה את השקט לפני החגים הקרובים".
עם התקרבות חודש הרמדאן והחג היהודי של פסח בעוד שבועות, מתווכים זרים ביקשו להפיג את המתיחות שעלתה לאחר שנתניהו חזר לשלטון בראש קואליציית ימין קיצוני במהלך חג הפסח היהודי, שחל במהלך חודש הרמדאן, מתנחלים והימין הקיצוני הישראלי מבקשים לארגן צעדות פרובוקטיביות בירושלים הכבושה וכן בהתנחלויות בגדה המערבית.
במצרים, אוסטין מתכונן לשלוח מסר ברור לגבי הצורך של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי לכבד את זכויות האדם, ומאשר את דאגת וושינגטון בנושא זה "אני מצפה ממנו לדבר על זכויות אדם וכבוד לחירויות היסוד", אמר פקיד ההגנה האמריקני.
ארצות הברית עצרה כמות קטנה של סיוע צבאי לקהיר, בטענה כי לא עמד בדרישות זכויות האדם ארגוני זכויות אדם דחפו לחסימות נוספות.
ארה"ב הייתה זה מכבר שחקנית חשובה במזרח התיכון והייתה עסוקה בעניינים בינלאומיים אחרים בתקופת ממשלו של הנשיא ג'ו ביידן, כולל פלישת רוסיה לאוקראינה ודאגה מפעילות צבאית סינית ליד האי טייוואן בשליטה עצמית.
ארצות הברית הודיעה על התחייבותה לספק לאוקראינה נשק בשווי של יותר מ-32 מיליארד דולר, כולל מערכות הגנה אווירית מתקדמות וטנקים.
חוסר האמון בארצות הברית השתרש בקרב חלק מהמזרח התיכון מאז התקוממויות "האביב הערבי" ב-2011, כאשר שליטי המפרץ היו המומים מהאופן שבו ממשלו של הנשיא ברק אובמה "נטש" את נשיא מצרים המנוח חוסני מובארק, לאחר ברית ש נמשך עשרות שנים.
ארצות הברית הסיגה את חייליה האחרונים מאפגניסטן בנסיגה כאוטית ב-2021, מה שהעלה שאלות נוספות באזור הרחב לגבי המחויבות של וושינגטון.
נור ניוז