אם לישות הציונית היה הכוח והיכולת לתקוף את איראן צבאית, במקום הצעדים המזיקים והבלתי יעילים שהיא מנסה להנהיג כהוכחה לכוחה במסגרת אסטרטגיות מעוררות פה, היא הייתה עושה זאת הרבה קודם לכן, כפי שקורה לאחר התקפה על מתקני גרעין איראניים בעיראק ובסוריה.
Nornews - בשבועות האחרונים נפוצו ידיעות ודיווחים רבים ונרחבים, בציטוט של גורמים ומומחים בענייניה האסטרטגיים של הישות הציונית, על כוונת האויב הציוני לתקוף את אתרי הגרעין והצבא של איראן כדי לעצור את התקדמות תוכנית הגרעין השלווה של איראן.
לאימוץ גישה זו של הישות הציונית יכולות להיות מספר סיבות, לרבות ההשפעה על המשא ומתן להסרת הסנקציות, אך בשל הקיפאון שנוצר במהלך קידום המדיניות הפנימית והחיצונית של ישות זו, יש צורך לבצע שיפורים לאחרונה מנקודת המבט של מניעת קריסת "התדמית האסטרטגית הלאומית" המאפשרת על ידי טיפול בדימוי מעוות זה בתודעת אוכלוסיית השטחים הכבושים בשנים האחרונות.
למרות שנושא ה"ביטחון" הוא העדיפות החשובה ביותר של כל המשטרים הפוליטיים על האידיאולוגיות השונות שלהם, לקטגוריה זו יש משמעות ומושג שונה של הישות בשל סיבות גיאו-אסטרטגיות, גיאו-פוליטיות, כמו גם גזעיות ודתיות. זאת מכיוון שהרקע של תושבי השטחים הכבושים הוא עמוד השדרה של "התמונה האסטרטגית הלאומית".
הישות הציונית, הרואה בחזית ההתנגדות ובתומכתה העיקרית את הרפובליקה האסלאמית של איראן את האתגר החשוב ביותר לביטחונה הלאומי, ניסתה במשך שנים רבות באמצעות אימוץ אסטרטגיות שונות ליצור אמונה במוחם של מעריציה כפי שתמיד הייתה. הכוח העליון בהתמודדות עם חזית זו.
אימוץ אסטרטגיות צבאיות וחתרניות רבות נגד איראן ומקרים מסוג זה, בליווי תעמולה תקשורתית רחבה ובדיות מרובות, כל זאת במטרה לחזק את הדימוי האסטרטגי הלאומי של האויב הציוני, שהוא המרכיב החשוב ביותר להגנה על אמונותיו ולשימור. הבד החלש שלו.
יתרה מכך, הישות הציונית ניסתה להשתמש במדיניות אוטוריטרית בתוך השטחים הכבושים במטרה לשמר ולהעצים את מרכיבי ההישרדות הבסיסיים, קרי זהות, בטחון ואינטרסים לאומיים, כדי לנהל את המצב כפי שעוררו הקיצונים הלאומניים. בעוד שהתדמית האסטרטגית מייצגת את העליונות והשליטה המוחלטים של הישות מול עמים ומדינות אחרות.
כיום, למרות כל האמור לעיל, הצעדים שנקט הישות בממדיו הפנימיים והחיצוניים לא רק שלא הצליחו להשיג את המטרות הרצויות בתחום ההשפעה המעשית, אלא שבגלל חשיפת חולשותיו שאינן ניתנות להסתרה, עיוות קשות את הדימוי האסטרטגי הלאומי הנשחק של האויב הציוני.
השאלה העומדת בפני קובעי המדיניות של הישות הציונית כיום היא מדוע קבוצת האסטרטגיות בהתמודדות עם הרפובליקה האסלאמית של איראן וחזית ההתנגדות לא הצליחה ליצור ביטחון לישות זו, ועם הצמיחה המדהימה של חזית ההתנגדות והחשיפה של השבריריות והביטחון של הישות, שהיום מאוימת הרבה יותר מבעבר?!
בנוסף לאמור לעיל, גם במישור הפנימי, למדיניות ההקצנה השגת כוח ופיתוחה הייתה השפעה הפוכה, בנוסף להגברת המוטיבציה והכוח המבצעי של סיעות ההתנגדות הפלסטינית. בגלל הגברת חוסר הביטחון במדינה בשטחים כבושים, מיהרו ציונים רבים להגר אל מחוץ לישות המזוייפת הזו, שכעת הם מעדיפים לא לחיות בחיקו.
היום, אם יצחק הרצוג, ראש הישות הציונית, יודיע בפומבי על אפשרות של מלחמת אזרחים בישות זו ועל הקריסה החברתית והפוליטית הקרבה, דבר שהתגלה בבירור בקרבות הפוליטיים הפנימיים.
אם דוד פרנע, ראש המוסד, יוציא היתר מיוחד לאנשי המודיעין הישראלי להשתתף בעצרות מחאה נגד נתניהו, הדבר מעיד על מבוי סתום לאסטרטגיות הפנימיות והחיצוניות ארוכות הטווח והמרושעות שאומצו על ידי גורם זה.
מה שאנחנו רוצים לומר הוא שהישות הציונית עומדת בפני משבר חמור בשימור המבנה הרעוע שלה ובשיקום "התדמית האסטרטגית הלאומית" בתודעת הציבור בגלל המדיניות השגויה והאנטי-ביטחונית שלה בממדים הפנימיים והחיצוניים. והיא צופה בבירור את קריסת עמוד השדרה שלה מהיבט זה, כלומר ההיבט הביטחוני בישות זו.
לאור ההתפתחויות הללו שהישות הציונית אינה מקנאת בהן, מנהיגי הישות הזו יודעים היטב שאין בידם הכוח והיכולת לתקוף את איראן צבאית, ואם זה לא כך, אז במקום אמצעים מזיקים ובלתי יעילים. שהם מנסים להציג כראיה להשפעתם המדכאת והטרוריסטית במונחים של הכוונת תוכניות פצצות גרעיניות בעיראק ובסוריה בעבר, הם היו פותחים בהתקפות שלהם גם על מתקני הגרעין של איראן אילו היו מסוגלים לעשות זאת.
אין זה סביר מאוד ששימוש בתרחישים דמיוניים כמו כוונת הישות הציונית לתקוף את איראן, שקשה להאמין אפילו על ידי התומכים הנלהבים ביותר של ישות זו, יסייע לשנות את האמונות שנוצרו בקרב תושבי השטחים הכבושים. לגבי האבסורד שבהבטחה שהעניקו מייסדי הישות הזמנית הזו במונחים של הצלת ביטחון לחייהם באדמות הפלסטיניות שנגזלו.
נור ניוז