ממשלת ישראל אישרה, ללא התנגדויות, בישיבת חוץ ביום שישי, את הצעת תקציב המדינה שהגיש משרד האוצר, לשנים 2023-2024, ואת חוק ההסדרה הנלווה לחוק התקציב. התקציב לשנה הנוכחית יעמוד על 484 מיליארד שקל, ותקציב השנה הבאה יעמוד על 513 מיליארד שקל.
לפי חוק התקציב, תקציב משרד החינוך יהיה התקציב הגדול מבין התקציבים והגדול בתולדות המשרד, בהיקף של 84 מיליארד שקל.
ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לקיים היום ישיבת ממשלה, לאחר שישיבה דומה הסתיימה אמש ללא הסכם. אם התקציב לא יאושר עד הערב, הממשלה תצטרך לערוך תיקוני חקיקה.
לאחר אישור התקציב בממשלה, חזר נתניהו ואמר: "כלכלת ישראל חזקה ועמידה. עם תמיכת השרים היום בתקציב, הכלכלה התחזקה".
כלי תקשורת בישראל דיווחו כי קיימים הבדלים קשים בין משרד האוצר לשרים, וכי אין מנוס מכך שההצבעה על התקציב תידחה היום. ראש הממשלה החליט לקיים היום ישיבה, אם כי המחלוקות בתוך הממשלה בנושא זה מתוארים כ"עמוקים".
למרות אזהרות המומחים מהשלכות התוכנית להחלשת מערכת המשפט והחלשת הכלכלה הישראלית, שרים רבים מסרבים להסכים לקיצוץ בתקציבי משרדיהם, כך לפי אתר ynet.
והשר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, החרים את דיוני הממשלה בגלל צמצום הגידול בתקציב משרדו, לפי הבטחה שקיבל בהסכם הקואליציוני. ו"ynet" ציינו כי קציני משטרה בכירים שלחו מכתבים לשוטרים, והביעו את חששם שתוספת השכר של הוד בן גביר "תישאר על הנייר".
מקורב לבן גביר אמר: "הם מציעים לנו להוסיף כמה מיליארדים". ההסכם הקואליציוני עמו קובע תוספת של לפחות 14 מיליארד שקל לתקציב המשרד לביטחון לאומי וכי רוב הסכום מוקצה להקמת "משמר לאומי".
עם זאת, לאחר אישור התקציב יקבל המשרד לביטחון לאומי 9 מיליארד שקל נוספים.
בישיבת הממשלה, שהסתיימה קצת לפני עלות השחר היום, נרשמו חילוקי דעות בין האוצר לבין שרי החינוך, יואב קיש, תיירות חיים כץ, תחבורה מירי רגב והגנת הסביבה עידית סילמן, שגם החרימו את הדיונים.
גורמים במשרד הבריאות הביעו גם אכזבה עמוקה מכך שש"ס לא סיפקה את התקציבים שהתחייבו בהסכמים הקואליציוניים. ראוי לציין שבעקבות החלטת בית המשפט העליון, נאלץ נתניהו לפטר את שר הפנים והבריאות אריה דרעי מתפקידו השר, בעוד חבר הכנסת מטעם ש"ס יואב בן צור נכנס לתפקידו. של ממלא מקום שר הבריאות.
גורמים במערכת הבריאות מסרו כי חלה הפחתה חמורה בתקציב משרד הבריאות, ש"תביא להעמקת הפערים והפקת שירותי רפואה לעשירים בלבד".
אתמול הזהירה הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, שירה גרינברג, כי התוכנית להחלשת מערכת המשפט תשפיע לרעה על כלכלת ישראל וכי היא "לא הביאה בחשבון את הסכומים שהוקצו לטובת הסכמים מדיניים והסכמים קואליציוניים המשפיעים על הכלכלה הישראלית. תַקצִיב."
גם נגיד בנק ישראל אמיר ירון הזהיר כי משבר כלכלי "עלול להתפרץ מהר מאוד". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסכים עם אזהרת ירון ואמר כי יש להיערך לתרחיש שבו המצב הכלכלי יתפתח לכיוונים שליליים.
שר הכלכלה, ניר ברקת, אמר כי נפגש עם עשרות גורמים בתעשיית ההיי-טק הישראלית, וכי "כולם הזהירו מפני קריסה". ירון וגרינברג אמרו לברקת כי "המשק הישראלי עלול להיכנס לכדור שלג ויהיה קשה לצאת ממנו". נתניהו אמר לברקת כי עליו לדבר עם שר המשפטים יריב לוין, שמוביל את התוכנית להחלשת מערכת המשפט.
ירון הוסיף, בניסיון להסביר את הסיבות לצמצום תקציבי המשרדים, ואמר לשרים כי "למרות הנתונים המקרו-כלכליים המצוינים של המתקנים הכלכליים, האינפלציה עדיין גבוהה מהיעד, והשווקים הפיננסיים מתאפיינים בתקופה האחרונה. תקופה לפי תנודה, בנוסף לירידה ניכרת בשער השקל". יחדיו נדרשת אחריות רבה בניהול מדיניות הממשלה כדי לרכוש את אמון השווקים.
ירון הזהיר כי "הגדלה חסרת אחריות של התקציב תשפיע מאוד על המשק. עלינו להימנע ממדיניות פיסקלית שמרחיבה עוד יותר את הביקוש במתקנים הכלכליים ובכך מגבירה את לחצי האינפלציה באופן שיעכב את החזרת האינפלציה ליעדה ותעלה את ההטבות במשק. מתקנים."
נור ניוז