"הדוח האסטרטגי של מדר לשנת 2023 - הנוף הישראלי 2022" מלמד כי ממשלת הימין הקיצוני שהקים נתניהו מזהירה מהשלכות אסטרטגיות על העם הפלסטיני ועניינו, ומעמידה את ישראל בפנימיות בנקודת מפנה חסרת תקדים שתשפיע על כיוונה. , שכן היא כרוכה בגיבוש שלה, בתכניות המוצעות ובחלוקת התפקידים בתוכה. קיימת אפשרות גדולה להתפוצצות מצב השטח משני עברי הקו הירוק, ודוחף את ישראל לעבור משלב התמרון לגבי "השניים שיח פתרון המדינה לשלב חצייתו לטובת שיח הריבונות על מה שמכונה "ארץ ישראל", סיפוח דה פקטו של אזורים המסווגים "C" וההסתערות על הנוכחות הפלסטינית בה, וקידום ייהוד והתיישבות בירושלים ומשני עברי הקו הירוק.
הדו"ח, שהוכן על ידי קבוצת מובחרת של מומחים לענייני ישראל, והוכרז על ידי "מדר" בוועידה השנתית ברמאללה, שלשום, יום שני, מוסיף כי תוצאות הבחירות לכנסת, בתחילת נובמבר, נפתרו. משבר הבחירות שאחז בישראל מאז 2019 לטובת המחנה בנימין נתניהו, שזכה ב-64 מנדטים בכנסת, והקים את מה שאפשר לכנות "ממשלת ארץ ישראל", על חורבותיה של "ממשלת ארץ ישראל". שינוי", שההימור שלו על האפשרות "לשלוט ללא פוליטיקה" נכשל, שכן ניסיונו חשף את חוסר האפשרות להפריד בין הכיבוש לנושאים לאומיים ומפלגתיים. ולהביא להיחלשות השמאל בתמורה להקשחה של האידיאולוגיים והקיצוניים. ימין.
מנגד, נכתב בדו"ח, ממשלת נתניהו החדשה מנהלת מלכתחילה קרב משולב לכפיית ההגמוניה הכוללת שלה על ידי פירוק שרידי מעוזי האליטות האשכנזיות המבוססות. רואים פרויקטים, תוכניות ומדיניות.
הרהורים בינלאומיים
הדו"ח עסק בסוגיה הבינלאומית, בהתחשב בכך שמדיניותה של ממשלת "ארץ ישראל" כלפי העם הפלסטיני וכלפי מערכת המשפט הפנימית עשויה להביא להרמת מסך ה"דמוקרטיה" עליה, או לפחות לבטלה, ב. בנוסף לכך שיגרמו ליותר מוסדות זכויות אדם וגורמים בינלאומיים לראות בו משטר אפרטהייד, מה שיגדיל את סיכויי הפלסטינים לזכות בתמיכה גלובלית יותר, כעמדה של המשטרים המערביים המצדיקים את תמיכתם בישראל ואת עמדותיהם כלפי זה יהיה מסובך על בסיס שיתוף "ערכים משותפים וערכי דמוקרטיה", והקרע עם יהודי ארצות הברית והמפלגה הדמוקרטית האמריקאית יעמיק, במיוחד בקרב בני הנוער. וכל זה בא לאחר ש"ממשלת השינוי" אימצה מדיניות כפולה, המבוססת מצד אחד על אימוץ שפה דיפלומטית של רטוריקה הרחק מגסות ופרובוקציה, תוך שהיא המשיכה - ברמת הפרקטיקה הממשית הקשורה לכיבוש - ללכת בעקבותיה. בעקבות נתניהו והימין.
הדו"ח הזכיר כי המדיניות האמורה של "ממשלת השינוי" אפשרה לשפר את יחסי ישראל עם מדינות המערב, כפי שבאה לידי ביטוי בחזרתה של "מועצת השותפות" הנובעת מהסכם השותפות האירופית-ישראלית לאחר עשור של הקפאתו, ניקוי האוויר עם ארה"ב וחתימה על מסמך "הצהרת ירושלים" שביטאה מחויבות אמריקאית ללא תנאי לביטחון ישראל, המאבק בתוכנית הגרעין האיראנית והדחיפה להשבת מעמדה המסורתי של ישראל בארה"ב. נושא לקונצנזוס על-מפלגתי, בנוסף למיצוב מחדש של ישראל הרחק מהימין הפופוליסטי העולמי, שעמו התחזקו היחסים בתקופת נתניהו.
עליית הימין הקיצוני: רקע והשלכות
הדו"ח סבר כי חשיבותן של תוצאות הבחירות וממשלת הימין שהפיקה אותן, שהיא הקיצונית והדתית ביותר, נעוצה במה שהיא משקפת של שינויים דמוגרפיים, חברתיים ותרבותיים עמוקים בחברה הישראלית שהביאו למעבר הגה הכוח מיורש הממסד של הציונות לברית של אליטות שלא היו חלק פעיל בפרויקט הציוני לפני 1948 או 1948. זה היה בצד שלו, בהתחשב בכך שהיקף הקיטוב והאתני, המעמדי, החברתי שלו והמורכבות האידיאולוגית צפויה להסלים ושקשה לפרק אותה, גם אם היא תירגע בעתיד הקרוב.
הדו"ח ניתח את עליית כוחם של הזרמים הימניים הקיצונים, כשהברית הציונית-דתית זכתה ב-14 מנדטים, והפכה לרשימה השנייה בגודלה בקואליציה הממשלתית והשלישית בכנסת ישראל, והזהירה כי חשיבות הדבר טמונה. בשלושה מישורים: ראשית: עליית כוחה של התנועה החרדית (חרדית – לאומית). ) והיא הקיצונית ביותר בציונות המתנחלת, ושנית: העברת משקל הייצוג של הציונות הדתית המתנחלת, שהלך דרך סכסוכים פנימיים מרובים בשנים הקודמות, לתנועה החרדית והפיכתה לנציגה המרכזית של המתנחלים לאחר שמפלגת הבית היהודי לא עברה את הרף, מה שמסיים תקופה של סכסוך פנימי בין הזרמים הציוניים שלישית: נורמליזציה של קיצוניות, שכן רשימת הציונות הדתית כוללת דמויות מקרב הקיצונים, לרבות אלו שהיו ברשימת המעקב של המשטרה והשב"כ.
עיסוק מחוץ למעגל היישור הפנימי
הדו"ח מזהיר כי בעוד שההסכמים הקואליציוניים הציבו את הפלסטינים משני צדי הקו הירוק בין מלתעות הצבת, שכן הסמכויות הקשורות לחייהם חולקו בין מפלגות "הכוח היהודי" (הפנים וירושלים) ו"דתיים". הציונות" (הגדה המערבית הכבושה), הקרב הנוכחי הוא בין מחנה האופוזיציה שהוא מוביל את ההפגנות לבין מחנה הימין הקיצוני שמרכיב את הממשלה סובב סביב נושאים פנימיים, ובראשם התוכנית השיפוטית וחקיקת ההתגברות. סעיף המאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנדחו על ידי בית המשפט העליון ברוב של 61 חברי כנסת, ולשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים כדי לתת לממשלה רוב בקבלת ההחלטות.
הדו"ח מדגיש: מחנה האופוזיציה והממשלה מסכימים על הנחת היסוד המרכזית המרכזית של הציונות לגבי מדינת היהודים, ונבדלים ביניהם באופייה. כיום עומד הימין החדש בחזית השלטון, עם סיסמת "העם היהודי". -מדינה" כפי שמתבטא בחוק מדינת הלאום.
לפיכך, הדוח מגיע למסקנה כי ההסכם על יהדות המדינה וההפרדה בין שינוי אופי המדינה והכיבוש מאפשר לממשלת נתניהו להשתחרר מכל לחץ פנימי לקראת סיפוח זוחל והעמקת העליונות היהודית משני צדי המדינה. הקו הירוק, ומהווה כיסוי להתנהלות ביטחונית וצבאית עם הפלסטינים, מה שהופך אותם לגורמים המושפעים ביותר. בהתחשב בכך, יישום תוכנית הרפורמה השיפוטית או יישום חלקים ממנה ידחפו לקראת הסלמה והרחבה של תנועת המחאה, דבר שיגרור השלכות שונות שיהיו בהכרח השלכות על הנושא הפלסטיני ועל הדיפלומטיות והבינלאומיות. הזדמנויות עבודה.
נתניהו נשלט על ידי ציונות דתית, התיישבות וכהניזם
הדוח סיכם: המשך קיומה של הקואליציה הממשלתית תלוי בהישרדות כל מפלגותיה, והדבר מצטלב בצורך של נתניהו להעביר תוכנית רפורמה שיפוטית שעשויה לספק לו מוצא ממשפטו בפרשות שחיתות, כלומר נתניהו ייתן מקום נרחב לציונות המתנחלת והדתית לפעול נגד הפלסטינים משני צדי הקו.אל אח'דר למען המשך קיומה של ממשלתו, ולאור מה שמדיניות הממשלה עשויה להביא להגברת הסלידה מ. ישראל והרחבת החוגים של הרואים בו אפרטהייד, והאפשרות להתפוצצות תנאי שטח, במיוחד בירושלים הכבושה, ממשלתו תדחוף בטווח הקצר לפעולה דיפלומטית מרכזית סביב "האיום האיראני", והתעצמות שימוש בקלף ה"אנטישמיות" מול ביקורת על ישראל, במקביל לכך קידום ההשקעה ביחסים עם מדינות הימין הפופוליסטי, העמקת היחסים עם המפלגה הרפובליקנית והזרמים האוונגליסטים והשמרנים. הדחיפה להרחבת מעגל הנורמליזציה עם מדינות אפריקאיות, אסלאמיות וערביות חדשות, אך המהלכים והמאמצים הללו ידחפו בתורם לחזק את הקשר בין ישראל לקיצוניות ולחשיב אותה כמשטר אפרטהייד.
הדו"ח, המופק מדי שנה ע"י מרכז "מדר", ועורך המנכ"ל הונאידה גאנם, כולל בנוסף לתקציר המנהלים פרקים העוסקים ב: ישראל והנושא הפלסטיני, הסצנה הפוליטית המפלגתית, זירת היחסים הבינלאומיים, הסצנה הביטחונית, הסצנה הכלכלית, הסצנה החברתית, הפלסטינים בישראל. השתתפו בהשלמת פרקי השנה (לפי סדר הפרקים): הונאידה גאנם, וליד חבס, עבד אל קאדר בדאוי, אנטואן שחט, עאס אטרש. , פאדי נחס וארן חווארי.
נור ניוז