הסצנה אינה שונה בהרבה בין אימת המצור והחנק הפיננסי שהטילה הקהילה הבינלאומית על מספר אזורים במזרח התיכון, לבין הפשעים נגד האנושות שבוצעו על ידי התוקפנות האמריקאית והישראלית, שניהם מגבירים את הסבל וה צרותיהם של העמים שדוחים את מדיניותם באזור, כפי שקורה ברצועת עזה הנצורה כבר יותר מ-17 שנים השנים אינן שונות בהרבה מסוריה, שלא יצאה מהמלחמה והמצור שהתישו אותה כבר 11 שנים. , בנוסף ל"חוק הקיסר" שהוטל עליו לפני שנתיים, ושני האזורים הפכו לקורבנות של אסונות טבע.
שני המצורים על סוריה, ולפני כן עזה, הם בגדר ענישה קולקטיבית, שכן הם מיצו את היכולות המקומיות והממשלתיות להתמודד עם אסונות טבע, שהיו להם השלכות חמורות שגבו את חייהם של אנשים רבים, והפכו את סוכנויות הממשל לחסרות אונים בפנים. של אסונות. האסון מתרבה באמצעים הנוקשים שמנעו את הגעת הסיוע המיידי, ולפני כן מנעו את המודרניזציה של הציוד הדרוש לחילוץ והתגברות על אסונות טבע.
ברצועת עזה, במיוחד בשנת 2014, כאשר הצפה הקטסטרופלית וגשמים עזים התרחשו במספר אזורים של העיר הנצורה; היא הובילה לטביעת אלפי בתים ולעקירתם של למעלה מ-4,000 אזרחים באסון טבע, שהוא החמור ביותר, אז לא יכלו גורמים ממשלתיים לספק שירותים בצורה מיטבית לאזרחים. כתוצאה ממניעת הכיבוש לאורך השנים של הכנסת הציוד הדרוש להתמודדות עם סיכונים ואסונות שכאלו, בנוסף למלחמות המתמשכות שהרסו את התשתית והשלטון מספר פעמים, ועניין זה אינו שונה בהרבה ממה שקרה בסוריה. הרפובליקה הערבית, אשר הייתה מותשת משנים של מלחמה, מצור וחוק ה"קיסר" הלא צודק.
"מעשה הקיסר" החליש את היכולות של ממשלת סוריה (שכבר מוצתה במלחמה); על ידי התמקדות ביחידים וחברות שעובדים עם הממשלה, בנוסף למיקוד בתעשיות סוריות, לרבות חברות הקשורות לתשתיות, תחזוקה צבאית, הפקת אנרגיה, דלק, יבוא ויצוא; הדבר השפיע על כל אזרח סורי, וכך קרה גם עם רצועת עזה כשהכיבוש סגר את המעברים, מנע העברת כספים, מנע כניסת דלק וציוד ואף מנע יציאה וכניסה לרצועה; הנזק משפיע על כלל האוכלוסייה, ללא יוצא מן הכלל, לרבות חולים, סטודנטים, ילדים וקשישים.
הסנקציות של "חוק קיסר" האמריקני אינן שונות בהרבה מהמדיניות שהטיל הכיבוש הישראלי על רצועת עזה מאז 2007, שכן ארצות הברית והישות הישראלית השתמשו בכלי הכלכלי במטרה להחליף את המשטר בכלי אחר. תואם את מדיניותם ואינו פועל נגד האינטרסים שלהם או את האינטרס של בעלי בריתם באזור.המצור הוטל לאחר שאמצעי הלחימה הקשים לא הצליחו להשיג מטרה זו, והוא נמשך כעונש קולקטיבי עד היום.
לאחרונה; "חוק הקיסר" הפריע להגעת הסיוע ההומניטרי לרפובליקה הסורית; הדבר גרם לעיכוב בחילוץ והקלה של הפגועים ומושפעי רעידת האדמה, עד שמדינות העולם - ולמרבה הצער חלקן הן מדינות ערב - קיבלו אישור מהממשל האמריקני להעביר סיוע לאדמות סוריה, למרות קריאות ומצוקה חוזרות ונשנות מאז הימים הראשונים של רעידת האדמה.
המצור הישראלי וחוק הקיסר האמריקני מייצגים נקמה נגד העמים הסורי והפלסטיני, וממשלותיהם, שסירבו להיכנע לעמדות ולרצון האמריקאים, ודחו את קיומה של הישות הציונית והנורמליזציה עמה.
לאחר השערורייה והבהירות של היקף הפשע הגדול של הממשל האמריקני, וכישלונו לספק סעד לנפגעי רעידת האדמה, וושינגטון נאלצה להוציא החלטה להקפיא חלקית את "חוק הקיסר" לתקופה של 180 בלבד. ימים, לאחר שהמשרד לבקרת נכסים זרים של משרד האוצר האמריקני "OFAC" הנפיק את הרישיון הסורי לשנה 2023, המאפשר ומאשר עסקאות הקשורות להקלה ברעידת אדמה, שהיו אסורות בעבר על פי תקנות הסנקציות בסוריה.
למרות זאת, עדיין חל איסור על סוריה לייבא מנגנונים לפינוי הריסות, שכן עניין זה מחייב את הגורם שייבא ציוד לסורים לקבל רישיון ממשרד האוצר האמריקאי על מנת לא להיפגע מסנקציות, תוך כדי ההסתה. עדיין ממשיכים כי ציוד זה ישמש בפעולות צבאיות. בנוסף, כניסת הדלק לסוריה עדיין מוגבלת, למרות ההחלטה להקפיא חלקית את הסנקציות. ספקי הדלק צריכים לקבל אישור ממשרד האוצר האמריקאי, מה שמצריך הרבה הליכים בירוקרטיים שעשויים להימשך יותר מחודשיים.
אנו מבינים מכך שהממשל האמריקני רק רוצה להקל על כניסת חומרי סיוע לנפגעי רעידת האדמה, אך הוא עדיין מונע כל יוזמה שבאמצעותה יוכל לשקם את מה שנהרס במהלך רעידת האדמה ולפניה, את שרידי האדמה. המשבר והקרבות שהחלו בערי סוריה ב-2011. המשמעות היא ששיקום סוריה ימשיך להיות תלוי בעמדות פוליטיות ובעקבות המדיניות האמריקאית.
העוול לו נתונים העם והממשל הסורי חייבים להיפסק, וחייבים להיפסק העונשים הקולקטיביים שעדיין מונעים את התאוששות כלכלת האזרח הסורי ומונעים את תחילת תהליך השיקום, שנהרס ברעידת אדמה או מלחמה.
נור ניוז