דאבוס; לפתור או להחמיר משברים כלכליים עולמיים?

מפגש דאבוס ה-53 התקיים בדאבוס כמו בשנים קודמות. לפי מארגני הפסגה, יותר מ-50 ראשי מדינות וממשלות השתתפו במפגש בן חמישה ימים, שהתקיים תחת הכותרת "שיתוף פעולה בעולם מפורק". מה שמתוכנן ומוגדר בתקנון הפסגה העולמית בדאבוס כאסטרטגיית מטרה הוא לבחון את הבעיות והאתגרים הכלכליים של העולם ולהגיע לפתרון אחד כדי לפתור אותם. המטרה של פסגה זו היא כלכלית לחלוטין עם מיקוד גלובלי, כדי בסופו של דבר לשפר את תנאי הכלכלה העולמית ברמת המאקרו. 

פגישת דאבוס השנה נערכה בעוד שניתן לסווג את רוב העמדות והנושאים שעלו בפגישה זו במספר צירים ספציפיים. ראשית, רוב העמדות והנאומים של הפקידים שנכחו בפגישה, במיוחד המנהיגים וההוגים המערביים, הוצגו סביב ציר מלחמת אוקראינה. הדבר החשוב הוא שרוב התכנים לא הועלו על סמך עקרון ההשפעות הכלכליות של המלחמה הזו או מציאת פתרון מדיני לסיים אותה ולשפר את הכלכלה העולמית, אלא בהקשר של הצורך לשלוח נשק לאוקראינה. להאריך את המלחמה ואפילו את הצורך של המדינה הזו להצטרף לנאט"ו. 

באותו הקשר אמר "הנרי קיסינג'ר" בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כי הניטרליות של אוקראינה כבר אינה בעלת משמעות בשל תנאים אלו. הוא אישר את החברות בסופו של דבר של קייב בגוש הצבאי בראשות ארה"ב. ג'ו ביידן הדגיש שוב את הגדלת הסיוע הצבאי לקייב. הצהרות אלו נאמרו בזמן ש"ג'יימס קלברלי", שר החוץ הבריטי, גם הודיע ​​במהלך נסיעתו לארצות הברית, כי לונדון החליטה לשלוח נשק כבד, כולל טנקים, לאוקראינה, כי היא צריכה להעביר מסר ברור באמת ל"ולדימיר פוטין", נשיא רוסיה, לתת תמיכה בינלאומית לקייב. 

עמדות כאלה מראות שלא רק לאפשרות לפתור את המשבר הכלכלי שנגרם עקב המלחמה אין משמעות עבור מנהיגי המערב, אלא למרות האתגרים הכלכליים הקשים שיצרה מלחמה זו עבור תושבי אוקראינה, מדינות אירופה ואזורים אחרים של בעולם, המערב ממשיך להכות על תוף המלחמות המלחמה ובפגישה לעיל לא עלתה אפילו מילה על הצורך ליישם את התחייבויות המערב בפגישה הארבע-כיוונית באיסטנבול (רוסיה, טורקיה, האומות המאוחדות ואוקראינה) בנוגע לייצוא של דגנים ומוצרים חקלאיים אוקראינים ודשנים כימיים רוסיים, הממלאים תפקיד חשוב בפתרון משבר המזון העולמי, כולל באירופה מוכת המשבר. שנית, בפגישה זו,

המערב שוב הציג את מדיניות הסנקציות החוזרות והחוטות על מדינות אחרות. טענות בדבר הטלת סנקציות נוספות נגד רוסיה, איראן וסין הן בין הנושאים שהועלו בהקשר זה. במסגרת מדיניות זו, אורסולה פון דר ליין, ראש הנציבות האירופית, הצהירה טענות לא מוכחות ואמרה כי האיחוד האירופי חוקר את החלת הסיבוב השלישי של הסנקציות נגד איראן. היא טענה כי היא תומכת בהכללת משמרות המהפכה ברשימת ארגוני הטרור. באותו הזמן, היא הדגישה את המשך הסנקציות נגד רוסיה ומבלי להזכיר את משבר האנרגיה החמור באירופה ואת הגישה הכפויה של אנשים למכשירי חימום מיושנים כמו פחם, היא טענה את יכולתה של אירופה לבטל את הצורך בנפט וגז רוסיים. 

להתעקשות על המשך מדיניות הסנקציות לצד המלחמה באוקראינה היו השפעות מזיקות קשות על הכלכלה העולמית, במיוחד עבור הסנקציות. כיום, אירופה, שנקלעה למשחק המלחמה של ארה"ב, מתמודדת עם גל שביתות ומחאות רחוב לצד קיפאון כלכלי חמור ואינפלציה, המבקשים להסתיר את המצב הקריטי הזה על ידי צנזור של חדשות והסטת דעת הקהל לנושאים שוליים. פסגת דאבוס עשויה להפוך להזדמנות חשובה לבחון את המשברים הכלכליים השבריריים שנכפו על מדינות העולם באמצעות מלחמת אוקראינה ולהפוך להזדמנות להפעיל נתיבים פוליטיים לפתרון הסכסוך. המגמה וסדרת ההצהרות והעמדות של פקידים מערביים בפסגה זו מלמדות כי המשך המלחמה הוא עדיין בראש סדר העדיפויות של המערב במלחמה ההרסנית באוקראינה.