כמה מכוניות של שוטרי "משמר הגבול" הגיעו לעארה, עיירתו של האסיר המשוחרר, וחלקן הסתערו על האוהל שהוקם כדי לקבל את האסיר המשוחרר ומי שבירך על חירותו.
שהמשטרה פרצה לאזור אל-מסקה, מקום החגיגה והקבלה של האסיר, ומנעה ממשפחת האסיר לארגן צעדה שהייתה אמורה להסתובב ברחובות העיירה, לחגוג ולכבד את האסיר.
אחד המארגנים מסר כי "הצעדה בוטלה, על מנת למנוע את ניסיונות המשטרה להתגרות באנשים, והמשטרה ביקשה מהמארגנים גם שלא לחגוג מחוץ לאוהל, בנוסף למניעת הנפת דגל פלסטין".
הצעדה הייתה אמורה להתחיל מהמסגד הישן בעיירה, להגיע לאוהל החגיגות בשכונת אל-מסקה.
לאחר שיונס שוחרר מהשבי, קראו ראש הקואליציה הממשלתית, וחבר הכנסת מהליכוד, אופיר כץ, לקואליציה ולמפלגות האופוזיציה לעבור במשותף להעביר הצעת חוק להסרת האזרחות והתושבות ולגירוש הפלסטינים. בפנים שמעורבים במבצעים, כולל קארים ומהר יונס.
בתוך כך, השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, שוחח אמש עם מפקד משטרת ישראל, יעקב שבתאי, וביקש ממנו לפעול למניעת חגיגות לציון שחרורו של האסיר כרים יונס, כך דווח קודם לכן בערוץ 12 הישראלי. היום, שלא מסרה כל פרטים על כך.מהות הבקשה וההנחיות שהוציא בן גביר להוביל את המשטרה.
יונוס נעצר ב-6 בינואר 1983. אל-אסיר נולד בכפר ערה, וינוס נעצר במהלך לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת בן-גוריון בעיר באר שבע.
כרים יונס אמר מול בית העלמין, שבו ביקר לאחר שחרורו היום: "אמא שלי הייתה שגרירה של כל שבויי החופש... אמא שלי נשאה יותר ממה שהיא יכלה, אבל היא בחרה לראות אותי מהשמיים אחרי הרבה זמן. לַחֲכוֹת."
יונוס הוסיף, מול בית אמו, "אמי נשאה אותי בדמעות, בלב ובמצפונה במשך 40 שנה".
מול בית העלמין סיפר כרים יונס את פרטי שחרורו ואמר: "הסתערו על הכלא בלילה, ופתאום העבירו אותי מהכלא החוצה, והעבירו אותי מרכב אחד לשני".
הוא המשיך, "ההתנהגות הזו הגבירה את הכעס שלי עד שנשארתי בתחנת האוטובוס, וביקשו שאעבור דרכה לעארה".
העורך, יונס, ציין כי מצא כמה עובדים פלסטינים, שוחח איתם, והתקשר לאחד מהם בטלפון עם אחיו, שהגיעו למקום ולקחו אותו הביתה.
יונוס הוסיף, "לא הרגשתי כלום כרגע... אין שום דבר בתוכי שאני מרגיש... אני לא יכול לדבר על מה שבתוכי ועל הרגשות שלי... היום נשמתי את האוויר וראיתי את השמש, ואולי אני אתרגל לזה בימים הקרובים".
והוא המשיך, "כל העם שלנו ראוי לכל הערצת שלום... והמשפחות שלנו קוראות לאחדות לאומית כי זה חוק הניצחון".
הוא הסביר כי האסירים נושאים שאלות והודעות רבות, והוסיף: "השארתי מאחור אסירים רבים ולבי איתם... יש אסירים שחולמים על מוות על כתפיהם", וציין שבגלל מות הקדושים של האסיר נאצר. אבו חמיד לאור חוסר התקווה, חץ הייאוש נכנס לליבם, אך "נחמתנו היא שנישאר איתנים".
יונוס הוסיף, "השארתי אלפי אסירים מאחורי, אבל היום הם יותר מאוחדים מול בן גביר וחבורתו, והם לא ירימו את הדגל הלבן ולא ייכנעו לקיצוני הזה".
והוא המשיך: "אנו מוכנים להציע עוד 40 שנה לחופש עמנו, והנחישות והנתינה הזו מצויים בכל האסירים, ונחמתנו היא שהאסירים היום מאוחדים מול הברבריות של הכיבוש. ."
נור ניוז