האסיר המשוחרר, קארים יונס, אמר מיד לאחר שחרורו מבתי הכלא הכיבוש, "אמי הייתה השגרירה של כל האסירים, והיא החזיקה בה באחריות מעבר ליכולתה".
יונוס הוסיף מבית הקברות של העיירה ערה: "אמי בחרה לראות אותי מהשמיים כמשחרר, ואבי ואמי שרטו עבורי מפת דרכים והעניקו לי השראה למסע המאבק". אמו של השבוי, קארים יונס, מתה במאי האחרון, חודשים לפני שחרורו של בנה.
הוא המשיך, "הרגשות שלי הסתיידו עד כדי אי ביטוי, וזה היום הראשון שאני רואה את החלל והעולם עכשיו שונה מזה שעזבתי".
האסיר שפורסם ציין כי "המסרים של האסירים הם רבים, שהראשונים שבהם הם מסר של הכרת תודה ואהבה לאנשים הגדולים שלנו בכל חלקי פלסטין ובגולה." המסר השני של האסירים, על פי דבריו אותו, הוא "אחדות, כי זה חוק הניצחון והפילוג הוא חוק ההכחדה".
הוא גם אמר: "לבי נשאר עם האסירים הנושאים את גופם על כתפיהם והמוות הולך איתם", והדגיש כי "40 או 50 שנות שבי לא חשובות... כולנו מוכנים לתת עדיין, ול להמשיך לעשות זאת".
יונוס הודה "לעם הפלסטיני בבית ובפזורה, שעמד איתן ונאבק למרות כל ניסיונות הדיכוי והייהוד", כלשונו.
אשתו ואחייניתו של האסיר המשוחרר, קארים יונס, אמרה: "השחרור שלו נראה כמו חלום".
כתב אמר: "כוחות הכיבוש הורידו את האסיר, כרים יונס, באחת מתחנות רעננה, ואז התקשרו למשפחתו", וציין כי "הכיבוש העמיד את יונס בסכנה כשהוריד אותו בעיירה רא. עננה, המאוכלסת על ידי מתנחלים".
היא הוסיפה, "כרים יונוס ביקר, עם שחרורו, בבית הקברות בעיירה כדי לקרוא את אל-פתיחא על נשמת הוריו", והדגישה כי "מורל האסירים גבוה למרות העוול והאיומים של הכיבוש".
כתב דיווח כי "הכיבוש הטיל על משפחת האסיר המשוחרר אמצעים נוקשים כדי למנוע מהם לערוך חגיגות", והדגיש כי "משפחתו של האסיר המשוחרר כרים יוניס מקימה אוהל לחגוג את שחרורו, וכי" אנשים נוהרים לאוהל קבלת הפנים למרות האיומים והדיווחים על הכיבוש.
ממשרד האסירים והאסירים לשעבר נמסר כי הכיבוש התעקש להרוג כל גילויי שמחה על שחרורו של האסיר יונס במועד מוקדם מאוד, ובאזור רעננה, הרחק מבית משפחתו וממקום קבלתו בשטח. העיר ערה.
דיקן האסירים הפלסטינים, קארים יונס, חטף את חירותו עם שחר היום, יום חמישי, לאחר 40 שנות שבי.
משטרת הכיבוש הסתערה אתמול על ביתו של האסיר כרים יונס בעיירה ערה, בתוך השטחים הכבושים ב-1948, ותפסה את דגלי פלסטין.
נור ניוז