עמודי השער של העיתונים הבריטיים בחודש שעבר היו מלאים בדיווחים על מותו של ילד בן שנתיים כתוצאה מחשיפה ממושכת לעובש לא מטופל בבית הדיור הסוציאלי שמשפחתו התגוררה בו. לא ננקטו פעולות מתקנות למרות חששות חוזרים ונשנים שהעלו הוריו. המקרה הטרגי הזה חשף בעיות נרחבות יותר ברחבי מגזר הדיור בבריטניה.
היה, כמובן, זעם כללי על כך שיש לסכן את חייהם של ילדים בדרך זו בכלכלה השישית בגודלה בעולם.
בינתיים, שיעורי האינפלציה המשתוללים הקשו על אנשים בריטים רגילים להאכיל את משפחותיהם, לחמם את בתיהם ולנסוע לעבודה. התקף הפתאומי של שבוע שעבר של מזג אוויר קר ארקטי בהחלט לא עזר.
דוח שפורסם בתחילת החודש העלה כי יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי הוסיפה שישה אחוזים לעלויות המזון. לקראת עונת החגים, ניתוח שערך ה-BBC העלה כי ארוחות חג המולד של 2022 יהיו יקרות יותר ב-22% מהשנה שעברה.
נתונים שפורסמו גם החודש הראו ירידה של 15% במספר היצואנים של בריטניה, גם כשדווח שהממשלה ירדה משמעותית מהיעד שלה לכינון עסקאות סחר בינלאומיות לאחר הברקזיט. אף על פי כן, הצעות ממשלתיות לפיהן בריטניה עשויה להצטרף מחדש למנגנוני השוק היחיד של האיחוד האירופי נהרגו במהירות על ידי טורים מהספסל האחורי.
כמובן, המלחמה באירופה והתמוטטות השוק שעוררה המדיניות הפיסקלית הפזיזית של ראשות הממשלה הקצרה של ליז טרוס רק הפכו את המצב הכלכלי של המדינה לקשה עוד יותר. בפרט, הטמטום המגשימה את עצמה של הפחתות המס שלא תובעו והעלאות המתוכננות של ליז טראס לחוב הלאומי דחפו את הריבית למעלה, והשינוי הזה כשלעצמו הגדיל משמעותית את רמות החוב הללו. האופטימיות הילדותית של טרוס, שכנראה לא הייתה תלויה בכל המציאות הכלכלית, גרמה לבוריס ג'ונסון המתלהם, שעד אז נודע כווילקינס מיקאובר של הפוליטיקה הבריטית המודרנית, להיראות כנביא האבדון הנורא ביותר.
בעוד צללי הסטגפלציה הצטברו בשבוע שעבר, הזהיר הקנצלר החדש שדברים יצטרכו "להחמיר לפני שהם ישתפרו".
במקביל, ביטולי הרכבות הגיעו לשיא חדש, כאשר אחד מכל עשרים ושש נסיעות מתוכננות נמשך. בתי ספר, שאינם מסוגלים לעמוד בעלויות הגדלות, מפטרים צוותי הוראה, ורשימות ההמתנה של בתי החולים הגיעו לרמות שיא.
מוקדם יותר החודש דווח כי עשרת אלפים אמבולנסים בכל שבוע נתפסים בתורים של לפחות שעה מחוץ ליחידות תאונות וחירום באנגליה, וכי במקרה אחד אישה בת שמונים וחמש עם ירך שבור. המתין ארבעים שעות לפני שאושפז לבית החולים. 40% מהאנשים המאושפזים במחלקות המיון מחכים לפחות ארבע שעות למיטת בית חולים. המספרים הממתינים יותר מ-12 שעות על עגלה עלו השנה על סך כל העשור האחרון ביחד.
ייתכן שהציבור הבריטי הגדול לא היה לגמרי רגוע כאשר החודש אמר קצין האסטרטגיה הראשי של שירות הבריאות הלאומי באנגליה ל- BBC כי "אי אפשר לקרוא לזה משבר אם אין תוכנית, ויש לנו תוכנית ברורה".
בחודש שעבר נמשכו שביתות עובדי הרכבת ועובדי הדואר, והוכרזה על תוכניות לשביתת אחיות ארצית ראשונה בתולדות המדינה. פרמדיקים גם הודיעו על כוונתם לשבות, וכך גם הצוות במחלקת העבודה והפנסיה, בסוכנות הכבישים המהירה ובכוח הגבול של בריטניה.
מוקדם יותר החודש הכריז יו"ר המפלגה השמרנית על תוכניות הממשלה לפרוס אנשי צבא לנהוג באמבולנסים, להילחם בשריפות ולאבטח את גבולות המדינה אם כל התוכניות המאוימות לשביתה תעשייתית יימשכו. (אך, למרות שהם עשויים להצליח לטפל בכבודה בשדות תעופה, עדיין לא ברור אם אנשי הכוחות המזוינים יוכלו להחליף בוחני מבחני נהיגה שובתים מבלי להפיל את יראת האלוהים לנהגים לומדים מודאגים). הוא הוסיף, די ברוגז, כי זה היה "לא הוגן" מצד איגודי מפתח לתזמן שביתות בתקופה זו של השנה, מכיוון שהן יקלקלו לכולם את חג המולד.
החורף החדש הזה של חוסר שביעות רצון הגיע כעת לייצג את מה שהעורך העסקי של ה-BBC תיאר בשבוע שעבר כ"ההתנגשות הקשה ביותר בין עובדים למעסיקים" שראה אי פעם. הממשלה התעלמה מבקשות של איגודי עובדים להשתתף ישירות במשא ומתן ואף מאיימת לחוקק חוק נגד זכויות עובדים מרכזיים למשוך את עבודתם.
אפילו אוניברסיטאות נפגעו בחודש שעבר משביתת מרצים, ובתי ספר בסקוטים נסגרו כאשר מורים פתחו בשביתה. איגודי הוראה באנגליה בחנו אפשרות של פעולה דומה.
סקוטלנד הזדעזעה גם מדיווחים שדלפו לפיהם בתי החולים שלה שוקלים שחרור מוקדם של חולים כאמצעי פרוספקטיבי לטפל במשבר הבריאות של המדינה. המשבר הזה השפיע כמובן על כל אזורי בריטניה.
תת-מימון של שירותי בריאות וחינוך הוא פעם אחת לא עניין מיידי ולא בלעדי עניין מפלגתי-פוליטי. לא הממשל הלאומני הסקוטי באדינבורו ולא הממשלה השמרנית בווסטמינסטר הצליחו להתמודד עם הבעיות הללו. הם נותרו תוצאה של המשבר הכלכלי הרחב יותר, שאחרי קוביד וברקזיט, כל המדינה חווה, ואשר הוחמר על ידי ניהול כושל פיסקאלי לאומי. לגבי החלק הזה לפחות, זה עשוי להיראות הוגן לחלק חלק ניכר מהאשמה לפעולות ולחוסר מעש של הממשלה הלאומית.
שוב, העם הבריטי מתרגז יותר ויותר מהכישלונות של אחת המדינות העשירות בעולם לספק רמות בטוחות, בטוחות ובעלות קיימא של שירותים ציבוריים חיוניים. עם זאת, היו אלה כמובן אותם אנשים שהעלו לשלטון את הממשלות הרצופות שפיקחו על תהליך ההתמוטטות הזה. זה היה גם אותו ציבור בוחרים בבריטניה שהצביע בעד Brexit, גורם סיבתי מרכזי - לפי רוב המומחים - מאחורי הצרות הכלכליות הנוכחיות של המדינה.
ממשלתו של רישי סונאק דווחה בחודש שעבר כמי ששוקלת את האפשרות לנסות לבנות מחדש את הקשרים הכלכליים הדוקים עם האיחוד האירופי במטרה להחזיר חלק מהנזק הזה. עם זאת, זה הוזהר במהירות מפני תוכנית הפעולה ההגיונית הזו על ידי הקולות הצווחנים של אותם אידיאולוגים אירו-סקפטיים השולטים בוויכוח על הספסלים האחוריים השמרנים, ובני בריתם בתקשורת הימנית הפופוליסטית. זה יגיע כהקלה גדולה לאותם אינטרסים ממומנים שממשיכים להרוויח יפה מהדרת בריטניה מהסדרי מסחר אירופיים חלקים, מהסתמכותה על שווקים מרוחקים יותר ומקריסת הליש"ט.
במקביל, דווח כי ההגירה נטו של בריטניה במחצית הראשונה של השנה הגיעה לשיא, והגיעה לחצי מיליון איש. זה עשוי להיחשב חדשות טובות עבור אלה המודאגים ממחסור בעבודה, גיוון תרבותי וזכויות אדם, אבל הם לא התקבלו בברכה על ידי אלה במפלגת הטורי ובעיתונות הצהובונים ששנאת הזרים שלהם הובילה את העשור האחרון למדיניות ההגירה של בריטניה.
העובדה שרבים מהמהגרים הללו היו סטודנטים בינלאומיים שתורמים מיליארדים רבים לכלכלה הבריטית במזומן ובכישורים לא עשתה דבר כדי להרגיע את אותם קיצונים שהאסטרטגיות שלהם על מבקשי מקלט כללו תוכניות להטיס אותם למרכז אפריקה, בעוד תת ההשקעה הכרונית ב, והפחתת המוטיבציה של צוות משרד הפנים העוסק בטיפול בבקשות לויזה הובילה לצפיפות עצומה של פליטים הממלאים מחנות מעצר שנמתחו הרבה מעבר ליכולתם המיועדת.
בינתיים, נפתחו חקירות לגבי אשמתם (ורשלנות פוטנציאלית) של שירותי משמר החופים הצרפתים והבריטיים בעקבות הופעתן בחודש שעבר של ראיות חדשות המתייחסות למותם של עשרים ושבעה אנשים שחצו את תעלת למאנש שלא כדין לפני שנה.
רק בשבוע שעבר מתו עוד מבקשי מקלט כאשר סירה קטנה נוספת טבעה בדרכה לאנגליה מצרפת.
בזמן שכל זה נמשך, ממשלת בריטניה פיתחה תוכניות לבטל את אמצעי ההגנה הרגולטוריים שהוטלו על תעשיות פיננסיות בניסיון למנוע חזרה של לקיחת הסיכונים המוגזמת שהובילה למפולת הבנקים של 2008. באותו יום זה בחודש שבו נחשפו ה'רפורמות' הללו, דווח שכלב השמירה הפיננסי של בריטניה קנס את סנטנדר ביותר מ-100 מיליון פאונד בגין כשלים מתמשכים בפיקוח על הלבנת הון.
הטור הזה בדרך כלל מנסה למצוא את הצד הקל יותר של סדרת האסונות המתמשכת שבאו לאחרונה לאפיין את החיים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים הבריטיים. אבל אין באמת שום דבר מצחיק בכל זה. אני מצטער, אבל אני חושש שאין כאן הרבה על מה לצחוק.
נור ניוז